בריטניה מבודדת מבוגרים בלבד. צודקים?

ההתמודדות הבריטית עם הקורונה שונה מבשאר העולם. שם מבודדים רק את המבוגרים. הכלכלה נמשכת כרגיל, אבל איתה גם הסיכון להדבקה.

שמעון כהן , כ"א באדר תש"פ

ארכיון
ארכיון
Nati Shohat/FLASH90

המודל הבריטי להתמודדות עם הקורונה שונה בתכלית מזה המקובל במדינות רבות אחרות, בהן ישראל. שם שגרת החיים נמשכת למעט בידוד של האוכלוסייה המבוגרת.

על המדיניות הזו ועד כמה היא צודקת, או אולי מסכנת אחרים, שוחחנו עם פרופ' שי אשכנזי, דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל, מומחה למחלות זיהומיות.

"אין ספק שהתמותה והסיבוכים הם אצל המבוגרים יותר או אצל צעירים עם גורמי סיכון כמו מחלות ריאה ומחלות לב וכו'", אומר פרופ' אשכנזי, אך מיד מוסיף כי "לו יכולנו להבטיח שהמבוגרים יהיו בבידוד אפשר היה לסמוך על השיטה הבריטית. אבל הניסיון שיש לנו מהתפרצויות קודמות מראה שאם רוצים לבער זיהום צריך שכולם יקבלו חיסון, כשיהיה", ובמציאות כזו יש סיכון לא מבוטל עם השארתה של אוכלוסיית צעירים רחבה ללא חיסון וללא מגבלות.

לכך מוסיף פרופ' אשכנזי ומזכיר כי גם אם מדובר בהיקפים נמוכים הרי שישנה גם תמותת צעירים. "מדובר בסבירויות. אצל מעל שישים יש 5-10 אחוזי תמותה מאותם שנדבקו, מעל גיל 70 מדובר בכעשרים אחוזים, אבל אצל צעירים זה לא אפס".

לצד כל זאת מזכיר אשכנזי את היתרון הכלכלי של השיטה הבריטית, שכן המערכות ממשיכות לתפקד כרגיל במקביל לסגר על האוכלוסייה המבוגרת. "ניסיון העבר, כמו במקרה של החצבת, מלמד שצריך שכל האוכלוסייה תנהג כהלכה".

"קרוב לוודאי שהנגיף ייעלם בתוך חודשיים שלושה, זו ההנחה. את זה לומדים מהמצב בסין ששם אחרי שלושה חודשים שיעור ההדבקות החדשות מאוד נמוך, ככל הנראה כי חלק ניכר מהאוכלוסייה נחשף ונוצרה "חסינות עדר" והמחלה נעצרה. אנחנו מצפים שזה יילך וייעלם בתוך כמה חודשים. לגבי חיסון, הבעתי את דעתי שאנחנו צריכים לחשוב שני צעדים קדימה ולפתח חיסון לכל זני הקורונה ולא רק לזן הזה, זן מספר 7 שהגיע אלינו כרגע. לקחת מרכיבים משותפים וזהים לכלל הנגיפים הללו ולחפש חיסון שיהיה יעיל מול כל או רוב מרכיבי הקורונה, ואז הוא יהיה יעיל גם מול המגיפה הבאה שאולי תבוא בחורף הבא".

הצורך בחיסון שיתאים למכלול מחלות קורונה עולה ומתחדד בעיקר לנוכח החשש שהפעם הבאה בה יפרוץ הנגיף הוא יהיה עמיד יותר לאחר שעבר את אירועי החורף הנוכחי. לנוכח השינויים הצפויים הללו ראוי להיערך עם חיסון למכלול המחלות ולא רק לזו הנוכחית.

על התפיסה הבריטית לפיה הצעירים שייחשפו לנגיף יפתחו נוגדנים ובכך ייווצר דור מוגן, אומר פרופ' אשכנזי כי אכן התפיסה שבשורש הגישה הזו נכונה והיא המכונה "חסינות עדר", ואולם חיסון טבעי שכזה מתרחש גם כיום וללא קשר לגישה הבריטית. "יש היבטים לכאן ולכאן אבל זה נראה מסוכן כי אי אפשר להבטיח שמאה אחוזים מהמבוגרים לא ייחשפו לצעירים".

כדי להכריע מהי הגישה הצודקת עלינו להמתין תקופה עד להיעלמות ההתפרצות. היעלמות זו, אומר פרופ' אשכנזי, תלויה לא מעט ברמת המשמעת של הציבור. "אנחנו בישראל לא מאוד ממושמעים", הוא אומר ומציין כי הדברים באים לידי ביטוי לא רק בחופי הים אליהם מגיעים לא מעט ישראלים אלא גם בשאיפה המשפחתית לנוכחות משותפת, לחיבוק. "אני רואה אנשים שלא שומרים על המרחק המתאים ולכן לנו מתאימה השיטה שגורסת שיש להימנע ממגע המוני".