זמן קורונה – זמן לבניית המשפחה

התובנות סביב מגיפת הקורונה יכולות וצריכות לרדת לרמת הפרט והמשפחה. איך למנף את הימים הללו לבנייה עצמית ומשפחתית טובה יותר.

שמעון כהן , כ"ב באדר תש"פ

הורים וילדים
הורים וילדים
צילום: ISTOCK

הרב יונה גודמן, מנהל חינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא וראש תחום חינוך במכללת אורות ישראל, מתייחס לתובנות הרוחניות ערכיות שכל אחד מאיתנו יכול לקחת ממגיפת הקורונה הפוקדת את העולם וקובע כי העובדה שמדובר בנגיף כלל עולמי אינה פוגמת בחובתנו להפנים תובנות הנוגעות אלינו.

"כל אחד צריך לקחת את המפגש שלו עם הקושי למקום בונה, גם אם הקושי הזה מעסיק את כל העולם", אומר הרב גודמן. "הפסוק אומר 'שיוויתי ה' לנגדי תמיד', הקב"ה רוצה מאיתנו שללא קשר לנסיבות החיצוניות שצריך להתמודד איתן וללא קשר לחרדה המובנת, המשמעות היא שהעולם הפנימי שלי נשאר איתן כי אני מול הקב"ה, בין אם אני בטיול ובין אם אני מכונס בבית".

"אם נעיין בפסוקי הפרשה שנקרא בשבת הקרובה, גם אם בבית עם חומש, על הענן כתוב שבני ישראל נוסעים כשהענן מעליהם. רש"י אומר שהוא מעליהם רק כשחנו ולא כשנסעו, ומשיב שגם חניה זו נסיעה. זה לכאורה רק הסבר מילולי, אבל הוא עמוק. גם כשאנחנו בבית ביכולתנו להיות בתנועה נפשית, בתנועה של בניה ולראות איך אני מרוויח מקשרי המשפחה, מהדברים שרציתי לעשות וללמוד".

מתרגם הרב גודמן את הדברים גם לרמת המעשה והפרקטיקה: "אקבע לו"ז למחר החל מהשעה שבה אני רוצה לקום גם אם מתפללים בבית, לקבוע את פרק הזמן ללימוד תורה ולשיחה טלפונית עם הסבתא וכו'. אנחנו אחראים למה שאנחנו עושים גם כשהמציאות מסביב מבולבלת ומבלבלת".

בדבריו מקפיד הרב גודמן שלא להיסחף אחר תובנות כלל עולמות הנשמעות מכל עבר, החל מביאת המשיח ועד קץ העולם, ונותר ברמה הפרקטית משפחתית. "אנחנו אנשים הרבה יותר פשוטים. אנחנו צריכים לראות איך אני יכול לקחת את הזמן הזה שנכפה עליי לבניית המשפחה, איך אני יכול לזכור שחתונה זו שמחת הקמת משפחה של שני אנשים גם ללא אולם מפואר".

"אמר לי חבר שהקושי הגדול הוא אי הוודאות ואף אחד לא יודע מה יהיה. אמרתי לו שאני דווקא יודע מה יהיה. בעוד שלושה שבועות יהיה פסח ונחגוג את ליל הסדר גם אם לא בהרכב שתכננו מראש, ונאכל מצות ונשיר עבדים היינו ועתה בני חורין. זה לא משחק מילים אלא תזכורת לעצמי ולכולנו שאנחנו מחוברים לעם עם עבר ועתיד והתמודדנו עם אינספור קשיים במשך שנות ההיסטוריה הארוכות שלנו וברוך ה' יש לנו מדינה מודרנית ומערכות בריאות וכו'. אנחנו מחוברים גם לפעימת העם היהודי, שיבוא לידי ביטוי גם בפסח, וזה נותן קצת פרופורציה רוגע ומבט אחר לצד הקשיים והאתגרים שיש".

האם התובנות הללו יכולות לחלחל גם לכיוונם של הילדים, או שמדובר בתובנות שנותרות בעולם המבוגרים? הרב גודמן מזכיר שאם הילדים בלחץ זה בגלל שהם ראו זאת אצל המבוגרים ולמדו מהם, ואם הילדים רגועים הם כאלה מאחר וראו את המבוגרים רגועים. "צריך להשתדל ליצור סדר יום, לשבת עם כל ילד לחוד ולתכנן את יום המחרת, מתי קמים, מה המטלות, מתי מנקים לפסח, מתי מתקשרים לסבתא, מתי יש זמן חופשי להחלטות עצמאיות. לילדים קשה עם חוסר הסדר והמסגרת. המסגרת לא רק מוודאת שהחדר יהיה נקי ויעמדו במטלות בית הספר. מסגרת מטפחת את הבריאות הנפשית של הילד. אפשר ליזום יצירתיות של ההורים במקביל לבני דודים ובני משפחה דרך הווטסאפ וכו', אבל הדבר הראשון הוא לתכנן בכל ערב את היום הבא, והדבר נצרך גם לנו כמבוגרים".