במקביל לקורונה: ישראל מול בית הדין בהאג

מגיפת הקורונה כמעט וגרמה למשפטנים הישראלים לאחר בהגשת הטיעונים התומכים בעמדת ישראל ל”בית הדין הפלילי הבינלאומי”.

ערוץ 7 , כ"ג באדר תש"פ

בית הדין בהאג
בית הדין בהאג
צילום: רויטרס

הגשת הטיעונים התומכים בעמדת ישראל ל”בית הדין הפלילי הבינלאומי”, הפועל בהאג, כמעט ואיחרו את המועד - בגלל הקורונה, כך מסרו לארגון מטות ערים, משפטנים פרו-ישראלים שהכינו והגישו את הטיעונים המפורטים.

מדובר במסמכים שהגיעו לאורך המקסימלי של 30 עמודים, וכן נספחים שגם אורכם מגיע לעשרות עמודים.

חלק מהמומחים בארצות השונות, שהכינו טיעונים, נאלצו לעבוד מהבית בגלל הנחיות הקשורות במחלת הקורונה.

הבעיות הטכניות כתוצאה מן העבודה הלא-שגרתית של אותם משפטנים מהבית, כמעט טרפדו את לוח הזמנים הצפוף ממילא שעמד לרשותם להכנת הטיעונים המפורטים. עם זאת, ההגשות הפרו-ישראליות הוגשו לבסוף במועד – אמש עד חצות.

עוד דיווח ארגון מטות ערים, כי מספר מדינות התגייסו לטובת ישראל במאבקה אל מול ”בית הדין הפלילי הבינלאומי” - המאשים, בעקבות דרישה מצד הרשות הפלשתינית, כי מדינת ישראל חשודה בביצוע פשעי מלחמה.

המדינות שהתגייסו לטובת ישראל דרשו, בחודש שעבר, להגיש טיעונים לטובת ישראל, ונענו בחיוב, כצפוי, ע”י בית הדין בהאג שמבקש להיתפס כהגון. המדינות כוללות את צ’כיה, אוסטריה, גרמניה, אוסטרליה, הונגריה, ברזיל ואוגנדה.

בנוסף לטיעונים מצד מדינות, הוגשו טיעונים מצד משפטנים וארגונים פרטיים. אחד המומחים שהגיש טיעונים התומכים בעמדת ישראל, היה המשפטן פרופ’ ארוין קוטלר – לשעבר שר המשפטים של קנדה.

מדינת ישראל עצמה, וכן ארצות הברית, אינם חברים באמנת ההקמה של בית הדין בהאג, כדי לא להיות מחויבות להכרעותיו. לכן, מדינת ישראל, וכן ארצות הברית, לא הגישו טיעונים לגוף בהאג אתמול-- כדי לא להכיר דה-פקטו בגוף שנחשב כחשוף ללחצים אנטי-ישראליים ואנטי- אמריקניים מצד הקהילה הבינלאומית – בדומה לאו”ם.

טיעון חוקיות ההתיישבות שמקורו בדו”ח לוי – הוגש להאג

טיעון משמעותי שלא מוכר לקהילה הבינלאומית, אך נכלל בדו”ח לוי, נכלל, הפעם, בטיעונים שהוגשו להאג.

הטיעונים שהגיש ארגון “פרקליטים בבריטניה למען ישראל” בשיתוף עם “הפורום המשפטי הבינלאומי” כללו את הטיעון שהסעיר את התקשורת הישראלית כשפורסם בדו”ח לוי ב-2012.

הטיעון קובע כי חוקת האו”ם עצמה, המחייבת כמובן את כל מדינות העולם, היא שהופכת את היישובים היהודיים ביהודה ושומרון לחוקיים. על פי הטיעון שהוגש, חוקת האו”ם אף יוצרת חובה “לעודד”, כלשון המסמכים הבינלאומיים, התיישבות יהודית ברחבי יהודה ושומרון כולל באדמות המדינה.

הטיעון, שהיה מוכר לפני שנות דור בארצות הברית ובבריטניה בקרב משפטנים פרו-ישראליים שהיו מעורבים בניסוח אותם מסמכים בינלאומיים, נשכח עם השנים. ואולם, הטיעון אשר משפר משמעותית את עמדת ישראל באשר לחוקיות מפעל ההתיישבות, זכה לעדנה כאשר, בשנת 2012, דו”ח לוי הציג טיעון זה תוך הסתמכות על סעיף 80 בחוקת האו”ם.

בחודשים האחרונים, יו”ר הכנסת יולי אדלשטיין העניק גושפנקא נוספת לטיעון, כאשר השתמש בו על מנת לדחות טענת אי חוקיות ההתיישבות היהודית מצד האיחוד האירופי- שוב תוך הסתמכות על סעיף 80 בחוקת האו”ם. עמדת יו”ר הכנסת שוגרה לעמיתיו הפרלמנטריים באירופה בנובמבר אשתקד - לאחר שהאיחוד האירופי החליט, ללא הצדקה לטעמו של אדלשטיין, על סימון מוצרי התנחלויות.

גם לשכת היועץ המשפטי לממשלה הסתמכה על אותו הסעיף במגילת האו”ם, בגילוי דעת שהועלה לאינטרנט בדצמבר 2019. עם זאת, גילוי הדעת של לשכת היועץ המשפטי לממשלה לא שוגר להאג, כאמור כדי לא להעניק הכרה בסמכות של אותו בית-דין, בשטחי ארץ ישראל המנדטורית. אמש, לאחר 8 שנים, הטיעון שעליו עמלה הוועדה בראשות השופט אדמונד לוי ז”ל - הוגש לראשונה לעינם הביקורתית של משפטני הקהילה הבינלאומית.

טיעונים רבים הוגשו גם לטובת הרשות הפלשתינית

לדברי ארגון מטות ערים, טיעונים רבים הוגשו להאג גם לטובת הרשות הפלשתינית, ע”י משפטנים המקורבים לאו”ם, כגון וריצ’ארד פאלק וכן ויליאם שבאס, כמו גם ע”י הליגה הערבית, וע”י “ארגון הוועידה האיסלאמית”.

הטיעון המשפטי של הרשות הפלשתינית הוא, שאמנם ישראל אינה חברה באמנת בית הדין בהאג, ולכן לכאורה אין לאותו גוף סמכות לשפוט בארץ ישראל. עם זאת, לטענת הפלשתינים, הרשות הפלשתינית היא מדינה – ולכן, מכוח הצטרפות הרש”פ לאמנת בית הדין בהאג - כל הנעשה ביהודה שומרון ועזה נתון לסמכותו של הגוף בהאג.

לעומתם טוענים ידידי ישראל בין השאר, שהרשות הפלשתינית אינה מדינה, על פי אמות המידה הבינלאומיות המקובלות (“הקריטריונים של מונטווידאו”). ואולם, התובעת בהאג כבר הספיקה להתייצב לטובת הצד הפלשתיני, כשקבעה בינואר באופן מקדמי, עוד קודם לשלב הנוכחי בדיונים, כי הרשות הפלשתינית היא בכל זאת מדינה.

קביעתה מנומקת, בין השאר, בכך שהפלשתינים אינם מסוגלים, לדעתה, למלא את הקריטריונים – באשמת הבנייה בהתנחלויות שהינה, לדעתה ובניגוד לעמדת דו”ח לוי, מעשה בלתי חוקי.