יאיר גולן
יאיר גולןצילום: קובי ריכטר/TPS

כשפיקדתי על פיקוד העורף למדתי על בשרי את חשיבות המעבר ממצב חירום, לשגרת חירום.

אנו נמצאים בנקודה קריטית בה אנו מבינים טוב יותר את נגיף הקורונה וההתמודדות עמו, והבידוד הכללי עלול לגזור על כולנו אסון כלכלי וחברתי. אלה מקרבים אותנו לנקודה בה המעבר מחירום לשיגרת חירום יצטרך לקרות, גם אם לא תוך יומיים שלושה אז תוך שבוע שבועיים.

ישראל נמצאת כרגע במצב חירום בו הכלכלה משותקת ותחזיות אפוקליפטיות בדבר חצי מיליון עד 750,000 מובטלים מסתמנות כממשיות מאוד בעתיד הנראה לעין. גם ללא תחזיות קשות, ברור שהעובדים בענפים מסוימים יפגעו קשות, ומענה הולם עבורם ידרוש מעורבות ממשלתית.

אם נתמיד בצעדי החירום הנוכחיים, שלא לדבר על החמורים יותר, המשק הישראלי יקרוס. אולי פחות אנשים יחלו, אבל החיים הנוחים יחסית, כפי שאנו מכירים אותם, לא יחזרו במהרה. כדי לשכך את עוצמת המשבר, חייבים להניע בזריזות את גלגלי המשק, ולעבור ממצב חירום לשגרת חירום.

מצב חירום הוא מצב בו המגבלות המוטלות על האזרחים הן מגבלות משתקות. לא ניתן לקיים מצב זה לאורך זמן. התמשכותו של מצב החירום משמעה התדרדרות קשה בכלכלה – ייצור, מסחר ושירותים, ושיבוש משתק של שגרת החיים. מה שנדרש כעת הוא מעבר מהיר ל"שגרת חירום" – מצב בו מתקיים איזון בין הצורך להגן על האזרחים, לבין הכרח פעילות הייצור, השירותים, החינוך ועוד.

יש סיכון מסוים במעבר למצב זה אך זהו בדיוק תפקידה של מנהיגות – ליטול סיכונים, ודומה שעם הבנה משופרת את אופייה של המחלה (תמותה בקשישים ובאנשים עם מחלות רקע, בצד תסמינים קלים בלבד באוכלוסייה צעירה), יהיו אלה סיכונים מחושבים.

בנוסף, ישנם מספר צעדים אקטיביים שמקומות העבודה יכולים לנקוט על מנת להמשיך לפעול גם אם במתכונת מצומצמת: שגרת חירום מחייבת רמה סבירה של ביטחון בריאותי. כמות גדולה וזמינה של מסכות פנים, יחד עם אמצעי חיטוי אישיים (אלכוג'ל), חיטוי יזום של הרשויות את המרחבים הציבוריים, והגדלה ניכרת של כמות הבדיקות היזומות לאיתור הנגיף בדמם של אזרחים, אלו צעדים שיכולים להגדיל מאוד את הביטחון הבריאותי, ולשכנע את האזרחים לאמץ את שגרת החירום כמצב עדיף. בנוסף, נכון לשמר מגבלות על צפיפות אנשים במרחב הציבורי ועל קיום אירועים המוניים.

מרחב חיוני נוסף הסובל משיתוק רבתי בשל הקורונה והיותם של פוקדיו "צלחות פטרי מהלכות" הוא המרחב החינוכי. גם כאן נכון בעתיד הנראה לעין להחזיר את המערכת לפעילות תחת מגבלות מסוימות כדי שבתי האב לא יקרסו.

לדוגמה, ניתן לקבוע כי מוסדות החינוך יחזרו לפעול אך הלימודים יתקיימו בשתי משמרות, עם מחצית התלמידים בכל כיתה. אירועים המוניים לא יתאפשרו, אך אירועים מוגבלים עד 100 איש יותרו באולמות גדולים דיים או באוויר הפתוח.

אם כך, דומה והרעיון ברור. עד כה החמרנו מאוד בהנחיות ושיתקנו את שגרת החיים. בזמן הקרוב, עם ההבנה הטובה יותר את אופייה של המחלה, נכון לאמץ כללים חדשים שיאפשרו איזון נכון וארוך טווח בין סיכון בריאותי מינימלי לשגרת ייצור ושירותים מקסימלית.

ההיערכות למצב בו וירוס הקורונה ישאר איתנו לעוד זמן רב מצריכה חשיבה מחוץ לקופסא, כזו שתאפשר שגרת חיים נסבלת