תסמיני שבץ? להגיע לבתי"ח בלי לחשוש

בעולם מסתמנת ירידה בהגעת חולים לבתי חולים מחשש הקורונה. יו"ר האיגוד הנויורולגי: אם מתגלים תסמיני שבץ להגיע בבהילות ובלי חשש.

שמעון כהן , כ"ז באדר תש"פ

ארכיון
ארכיון
צילום: מד"א

יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל, פרופ' נתן בורנשטיין, מומחה לשבץ מוחי ומנהל מערך המוח בבית החולים 'שערי צדק', מתריע מהירידה במספר הפניות של אזרחיים לבתי החולים מחשש להידבקות בנגיף הקורונה, בעיקר כאשר מדובר בחשש לאירועי שבץ מוחי שפרק הזמן החולף עד להגעה לבית החולים קריטי לחיי החולה.

"אנחנו עדים לירידה בפניות של חולים בחשד לשבץ מוח והסיבה הנראית לעין היא כנראה החשש מקורונה", אומר פרופ' בורנשטיין המציין כי התופעה אינה מאפיינת רק את החולים בישראל, אלא גם חולים בשאר ארצות העולם.

בדבריו קורא פרופ' בורנשטיין שלא לקחת סיכון ולא לתת לחשש מהקורונה להביא לסיכון משמעותי בהרבה כאשר מתעורר חשש לשבץ מוחי. "אם יש למישהו סימפטום פתאומי לשינוי נוירולוגי, התעקם הפה וקשה לדבר, חולשה ביד וברגל, רואה כפול, הפרעות ביציבות ההליכה, זה מחשיד לשבץ מוח. הדרך הטובה היא להתקשר למד"א והצוותים ערוכים ומוכנים לטפל".

פרופ' בורנשטיין מדגיש את חשיבות ההגעה המהירה לבית החולים ככזו שמצילה חיים בהיבט הפשוט והברור ביותר.

"אם לא מגיעים בזמן ולא ניתן טיפול ממיס קריש עד ארבע וחצי שעות מהופעת התסמינים, או במקרים מסוימים לשלוף קריש מהמוח, מה שיכול להיות עד 8 או 8 שעות ואולי לפעמים 24 שעות, לצערינו זה גורם לתמותה או לנכות משמעותית, ואם מגיעים בזמן לבית החולים אפשר לקבל את הטיפול. לכן במקרה של הצלת החיים ומניעת נכות על ידי טיפול נכון בזמן, חייבים להגיע במהירות ולטוס לבית החולים, גם אם התסמינים קלים. בהתחלה הדברים יכולים להיות קלים ולהתפתח בהמשך לדברים קשים יותר".

כאמור, בורנשטיין מספר כי תופעת ההימנעות מהגעה לבית החולים מתרחשת גם במקומות רבים אחרים ברחבי העולם. "דיברתי עם נשיא ארגון שבץ המוח העולמי ועם הנשיא ארגון השבת האירופי, ואני שומע את אותו סיפור. יש ירידה בכמות האנשים שמגיעים לטיפול בשבץ לבית החולים ואנחנו חוששים שאנשים שחושבים שיש להם סימפטומים קלים, אחר כך זה יהיה מאוחר מדי".

פרופ' בורנשטיין אינו מקבל את הטענה לפיה הצוותים הרפואיים עסוקים בענייני הקורונה ולכן אין טעם להגיע לבתי החולים. הוא מזכיר כי המטפלים באירועים נוירולוגיים הם צוותים ייעודיים שאינם קשורים למערך הרפואה העוסק בנגיף. "בכל בית חולים יש צוותים שתפקידם לטפל בנפגעי שבץ מוח. הם ערוכים לטפל בכל קריאה. הם עושים זאת ממוגנים ופועלים בלי קשר לצוותים שמטפלים בדברים אחרים ועמוסים בחדרי המיון. מדובר בדרך כלל בנוירולוגים שזה תפקידם".

עוד מוסיף פרופ' בורנשטיין ואומר: "למי שכבר היה להם שבץ מוח וחלקם לבד בבית מתמודדים עם נכויות, הם צריכים לקחת את הטיפול המתאים, להמשיך בפעילות הגופנית, לאכול את מה שצריך ולמנוע שבץ חוזר, ואם צריך אפשר לפנות ולקבל הדרכות ויש היום הרבה אפשרויות במתכונת של רפואה מרחוק ואפשר לתקשר עם רופא המשפחה".