דוח מבקר המדינה:
חלקות קבר נמכרו ב-80 אלף ש"ח, בעתיד יחסרו 1.5 מיליון קברים במרכז הארץ

התקלקל מכ"ם הגשם של השירות המטאורולוגי; לא גובשו תכניות לצמצום רגולציה לעסקים; זכאי "מחיר למשתכן" קיבלו דירה הרחק מאזור מגוריהם

ערוץ 7 , כ"ז באדר תש"פ

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם אחר הצהריים (שני) דוח ביקורת על משרדי הממשלה וגופים ציבורים.

דוח ביקורת 70א מצביע על ליקויים משמעותיים בשורה של תכניות ומיזמים לאומיים, כגון: טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות, התכנית 'מחיר למשתכן', הרחבת התחרות בנמלי הים, הרפורמה בחברת חשמל, הבטחת היתרון והחדשנות הטכנולוגית של המשק הישראלי.

כמו כן, הביקורת הצביעה על ליקויים משמעותיים בתהליכי קבלת החלטות במשרד האוצר, במערך הקבורה בישראל, בפעולות הממשלה לצמצום הנטל הבירוקרטי, בפעילות השירות המטאורולוגי, בהובלת מטענים ברכבת, בקידום תחום הכרייה והחציבה בישראל, בכהונת חברי ועדי עובדים בתפקידי ניהול ואיוש תפקידים בכירים בגופים ממשלתיים ועוד.

טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות

הליקויים העיקריים: נמצא כי על פי התרחיש שמשרד הבריאות צופה, בעת התפרצות מגפה של שפעת צפויים לחלות כ-2,250,000 תושבים בישראל (כ-25% מהאוכלוסייה) וכי הגידול בתחלואה יתפזר על פני כשמונה שבועות שבהם יתווספו למערכת האשפוז של בתי החולים עוד כ-150,000 מאושפזים, עוד כ-25,000 חולים יזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ, ועוד כ-12,500 חולים יזדקקו להנשמה.

בתכנית ההיערכות הלאומית אין התייחסות לכמות חדרי הבידוד שיידרשו. יש לציין כי מערכת האשפוז נמצאת בכל ימות השנה בעומס רב. מחלקות רבות בבתי החולים הכלליים פועלות בתפוסת יתר וקיים מחסור במיטות טיפול נמרץ.

בבדיקה עלה כי למשרד הבריאות אין תכנית להשלמת הפערים במיטות אשפוז, בצוותים רפואיים ובציוד בעת התפרצות שפעת פנדמית, שתאפשר טיפול ראוי בחולים הרבים שיזדקקו לאשפוז בעת התפרצות מחלה זו.

תכנית ההיערכות קובעת כי יש להצטייד בכמות של תרופות לטיפול בזיהום נגיפי (תרופות אנטי ויראליות) שתספיק ל-25% מהאוכלוסייה ובבדיקה נמצא כי מלאי התרופות מספיק רק ל-16% מהאוכלוסייה במקום 25% כנדרש.

התוכנית הממשלתית לדיור "מחיר למשתכן"

הליקויים העיקריים: אף שמרבית הזכאים בפרויקט הם זוגות צעירים, כמעט 50% מהדירות הן דירות של חמישה חדרים ויותר, ולחלקן הוצמדו גינות או מרפסות גדולות שהעלו את מחירן.

נוסף על כך, בחלק מהמחוזות שיווק הקרקעות במסגרת התוכנית לא תאם את אזורי מגוריהם של הזכאים, והדבר עלול להביא לכך שזכאים ישכירו את הדירות שקנו ויתגוררו באזורים אחרים המתאימים לצורכיהם.

כמו כן, מבדיקה של כ-20,000 יחידות דיור שנעשתה בספטמבר 2018 עלה כי עבור כ- 6,000 יחידות טרם התקבלו היתרי בנייה במועד שבו הקרקע הייתה אמורה להימסר ליזמים הזוכים לצורך התחלת בנייה.

היערכות לתחרות בנמלי הים

הליקויים העיקריים: המדינה באמצעות חברת נמלי ישראל, צמצמה את ההשקעות השנתיות בפיתוח הנמלים הקיימים חיפה ואשדוד מכ- 247 מיליון ש"ח בממוצע לשנה בשנים 2010-2005, לכ- 32 מיליון ש"ח, בשנים 2018-2011. הדבר פגע ביכולתם של הנמלים הקיימים לפתח את התשתיות ולהתחרות בנמלים החדשים בכל הנוגע לפקידת אניות גדולות.

כמו כן, עיכובים בהשלמת התוכניות האסטרטגיות והעסקיות של חברות הנמל הממשלתיות הקיימות - חיפה ואשדוד עלולים להביא לכך שבמועד תחילת פעולת הנמלים החדשים, הנמלים הקיימים לא יהיו ערוכים לתחרות.

מערך הקבורה בישראל

הליקוים עיקריים: החלטת הממשלה לקדם קבורה רוויה אינה מיושמת במלואה, ובראייה של עשרות שנים קדימה צפוי למחסור של כ- 1.5 מיליון חלקות קבורה במחוזות תל אביב והמרכז.

במספר בתי עלמין נגבו סכומים גבוהים ביותר: עד 50,000 ש"ח לחלקות קבר "סגורות" ועד 80,000 ש"ח לחלקות קבר חריגות.

בנוסף, בבדיקה התגלה שבשלושה בתי עלמין "סגורים" שנבחרו אקראית נמכרו כ-4,500 חלקות קבר בשווי של כ-141 מיליון ש"ח. בכך נמנעה מהציבור הרחב קבורה בחלקות פטורות מתשלום.

כמו כן, במרבית בתי הקברות של העדות הלא-יהודיות חסרים מתקנים בסיסיים עבור המבקרים הפוקדים את המקום. התחזוקה לקויה ומיקום הקברים אינו מוסדר.

הסדר הנכסים עם חברת החשמל לישראל והשפעותיו על עלויות הרפורמה

הליקויים העיקריים: בעת חתימת הסדר הנכסים היה בידי משרד האוצר אומדן שווי רשמי של 27 נכסים בלבד מתוך 220 הנכסים שהוחזקו על ידי חברת חשמל. נוסף על כך, עלויות הסדר הנכסים נאמדות בכ-2.5 מיליארד ₪ ללא הנכסים שנותרו בידי החברה ששוויים אינו ידוע. אף שהסדר הנכסים הוא תנאי הכרחי ליישום הרפורמה במשק החשמל, עלויותיו לא נכללו בתחשיבי עלויות הרפורמה.

פעולות הממשלה לצמצום הנטל הבירוקרטי המוטל על עסקים

הליקויים העיקריים: משרדי הממשלה גיבשו רק כ- 160 מתוך כ-370 התכניות להפחתת הרגולציה שנכללו במסגרת תכנית החומש שעסקה בנושא. בנוסף, לא ניתן לרשום תאגיד אצל רשם התאגידים, רשות המיסים בישראל והמוסד לביטוח לאומי בעת ובעונה אחת באמצעות טופס מקוון משותף.

תהליכי קבלת החלטות במשרד האוצר

הליקויים העיקריים: הפעולות שנעשו במשרד האוצר כדי לעמוד בתקרת הגירעון בשיעור של 2.9% מהתמ"ג נעשו מבלי שנערך דיון מתכלל בדבר ההשפעה של העדפת שנת תקציב אחת על פני השנה שאחריה.

בנוסף, עלותו הניכרת של המתווה להיעדר ביטחון תעסוקתי – פנסיית השוטרים - הסתכמה בכ- 22 מיליארד שקלים. אישור המתווה נעשה בסד זמנים דחוק ולווה בקיצוץ תקציבים משמעותי למימונו.

קידום תחום הכרייה והחציבה בישראל

הליקוי העיקרי: רשות מקרקעי ישראל שיווקה רק 7 מתוך 18 המחצבות שהיו אמורות לפעול ועקב כך עלול להיווצר מחסור בחומרי בנייה לענף הבנייה והסלילה. נוסף על כך, עיכובים ביישום פרויקט השינוע המסילתי עלולים להביא למחסור בחומרי חציבה במרכז הארץ לקראת שנת 2025.

השירות המטאורולוגי הישראלי

הליקוי העיקרי: פריסת 82 תחנות המדידה המטאורולוגית אינה אופטימלית ומכ"ם העננים המספק מידע על כמות הגשמים הצפויה לרדת התקלקל והושבת.

הובלת מטענים ברכבת

הליקוי העיקרי: רק כ-5.5% מכלל המטענים העוברים בישראל משונעים ברכבת וב-20 השנים האחרונות תנועת המטענים צמחה בשיעור נמוך של כ-11% בלבד בזמן שהתוצר הוכפל.