סגר משפחתי והפרעות קשב וריכוז

אתגר החזרה למשפחתיות תחת ההסגר החלקי שמחייב המאבק בקורונה, הופך מורכב יותר כשלתמונה נכנסת הפרעת קשב וריכוז.

שמעון כהן , כ"ט באדר תש"פ

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

ההצטופפות המשפחתית מייצרת לא מעט אתגרים ביניהם גם ההתמודדות עם ילדים מאובחני קשב וריכוז. על האתגר שבדרך כלל מתחלק בין הבית, בית הספר והסביבה שמחוץ לבית, וכעת מתנקז אל הבית פנימה שוחחנו עם צביקה מור, מאמן הורים וילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז.

בקבוצות הווטסאפ שבהן הוא שומר על קשר עם מעל 1500 הורים ברחבי הארץ פוגש מור שני סוגי משפחות, כהגדרתו. "סוג של משפחות שהבין מיד מה קורה ונערכו בהתאם וסוג שני שעדיין בשוק ולא יודעים מה לעשות, ומשוועים לעזרה וטיפים איך לשרוד".

על הקבוצה השנייה והשאלות שהיא מעלה הוא מספר כי מדובר ב"קשת רחבה של שאלות, החל מאיך גורמים לילדים לקום בשמונה וחצי ולא בשש וחצי אחרי שההורים רוצים מעט לישון, ועד שאלות הפוכות, איך גורמים למתבגרים לקום בשעה עשר ולא בשתיים בצהרים".

סוגיה שמעסיקה מאוד את ההורים בכלל ובפרט את ההורים לילדים בעלי הפרעות קשב היא סוגיית הלמידה מרחוק שפרצה לחיינו בימים אלה של סגר חלקי, ונתק מבית הספר ומוסדות הלימוד. בנושא זה, מספר מור, "הילדים מבולבלים, הם בבית אבל יש ווטסאפים עם משימות, ויש שיעורים עם זום שמגיעים בכמויות. זו מציאות שהם לא חוו מעולם במסגרת שהיא לכאורה חופש".

לטעמו האישי לא נכון להתעמת עם הילדים על תוכן הלמידה, אך לעמוד על עצם קיומה של למידה שלטעמו יכולה להיות מגוונת ופונה לאפיקים שונים מאלו שתוכננו על ידי סגל ההוראה. "אם מדובר בילדים שאוהבים טיולים, קח מקום ותחקרו אותו", מציע מור, "לעזור לילד לשאול שאלות ולחקור ולהגיע לתשובות ולעשות משהו שהילד אוהב".

ומה באשר לצורך לעמוד ביישור קו לימודי מסוים לקראת היום שאחרי הסערה הנוכחית, מור אינו מתרגש מהחובה לעמוד בסטנדרט מסוים, אם כי ממליץ לדרבן את הילד לעסוק גם בתכני בית הספר, גם אם לא בהיקף שנדרש מלכתחילה. "צריך לנסות שהילד יעבוד עם החומרים של בית הספר, גם אם הוא לא מספיק את הכול. לקחת כמה שאלות מדגמיות כדי שהוא יהיה ברמה מסוימת של יישור קו". לזאת הוא מוסיף את חוות דעתו האישית ומעריך כי "אחרי התקופה הזו המורים יצטרכו לעשות יישור קו. אני לא מאמין שהם מאמינים שהתלמידים עשו הכול. אני משער שיהיה לפחות חודש ימים של יישור קו ווידוא שעומדים בתלם".

על מנת להבין את קשייו של ילד בעל הפרעת קשב וריכוז, בעיקר בימים אלה של יציאה מהשגרה, מקפיד מור להזכיר כרקע ש"הפרעת קשב היא מצב נוירולוגי שבו הקשב נמצא אבל הוא תלוי בעניין ובגירוי. אנחנו רואים ילד בכיתה ג' שבכיתה מפריע אבל בבית דבוק למסך. לאן נעלמה הפרעת הקשב? היא תלויה בגירוי ובעניין".

מאחר וכך, הרי ש"אם השיעור בזום מרתק, ילד יוכל לשבת שלוש שעות. אם הוא מונוטוני ועם אותו מורה שאיתו הוא לא מסתדר עוד מקודם, זה חסר סיכוי. אנחנו יכולים ליצור את הגירוי והעניין על ידי שנבחר אתרים מסוימים ונאפשר ללמוד עם המורים שהילד מוצא בהם עניין".

עוד ממליץ מור: "הקשב מתגבר כאשר המוח בעירנות. איך גורמים לעירנות? על ידי ספורט שאפשר לעשות גם בבית, כפיפות בטן, שכיבות סמיכה, עליה וירידה במדרגות. ספורט מעלה את הדופק ומפקס את הילד ואחרי 2-3 דקות של מנוחה ונשימות, הילד יכול להיות מרוכז יותר בלמידה שלו".

"ילדים עם הפרעת קשב צריכים סדר יום כמו כל ילד אחר, אבל הם צריכים את התיווך בין המשימות. הם צריכים שאנחנו נהיה אלה שמיישרים אותם ומחזירים אותם אל המסילה", אומר מור ומעיר כי לא פעם הורים לילדים עם הפרעת קשב גם הם עם הפרעה קשב משלהם שכן גם לתורשה יש כאן אמירה משלה.

לדבריו חשוב שילדים יראו את ההורים שמחים ופועלים מתוך שיתוף פעולה. מראה שכזה מעניק להם יציבות ורוגע. "הורים צריכים לחפות אחד על השני ולאפשר מנוחה אחד לשני", הוא אומר ומזכיר כי כולנו עדיין לפני סיר הלחץ של הימים שטרם חג הפסח. ואגב, כדי לחוש יציבות וכדי לאפשר לבית כולו סדר, על ההורים למצוא לעצמם זמן מספיק לשינה "כדי שתהיה לנו הסבלנות שבלעדיה אנחנו מתעצבנים מהר וכל הבית מתלהט למהומה גדולה".