בר סימן טוב: 200 חולים קשים - תוך שבוע

מנכ"ל משרד הבריאות בסקירה בפני הוועדה: המטרה שלנו היא לכבוש את התחלואה ולהגיע למצב שאחרי חג הפסח נוכל לקחת קצת סיכונים.

ערוץ 7 , א' בניסן תש"פ

בר סימן טוב בכנסת
בר סימן טוב בכנסת
צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הגיע הבוקר (חמישי) לדיון הראשון בוועדה המיוחדת לטיפול במגיפת הקורונה בכנסת בראשותו של ח"כ עופר שלח.

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח ביקש מהמנכ"ל בר סימן טוב להתייחס למחלוקות במשרדו ושאל, "האם קצב העלייה הוא בגלל כמות הבדיקות או בגלל צמיחה אקספוננציאלית וכמה באמת חולי קורונה יש. מתי תהיה לך את תמונת המודיעין שתאפשר משחק מאוזן יותר בין התחום הרפואי לכלכלי".

בר סימן טוב ציין, "מעריך שבתוך שבוע נהיה עם כ-200 חולים קשים. המטרה שלנו היא לכבוש את התחלואה ולהגיע למצב שאחרי חג הפסח נוכל לקחת קצת סיכונים".

לדבריו, "מספר שחשוב לשים לב אליו - מספר החולים הקשים ועל קצב העלייה במספר החולים הקשים. אני מעריך שבתוך שבוע נהיה עם כ-200 חולים קשים ואנחנו מכוונים את ההיערכות והאסטרטגיה ליכולת לטפל בחולים הקשים".

"בהתייחסות לבדיקת כשיעור מהאוכלוסייה במדינת ישראל, אנחנו היום כנראה מבצעים יותר בדיקות מכל מדינה אחרת ואנחנו בגישה של 'בואו נבדוק כמה שיותר'. יותר חשוב מכמה בדיקות בודקים, זה את מי בודקים", הוסיף.

בנוגע למאמצים להגדיל את מספר מכונות ההנשמה בישראל אמר המנכ"ל, "אחד הצירים המרכזיים שאנחנו עובדים בהם הוא נושא הציוד. יש לנו במלאי מעל כ-1500 מכונות הנשמה ששמישות וזמינות עכשיו. יש עוד מכונות הנשמה שאנחנו לוקחים מהצבא, יש עוד 70 במגזר הפרטי שנשתמש גם בהם. סה"כ יעמדו לרשותנו בזמן הקרוב 2864. יהיו 900-800 מכונות מהצבא שאני מקווה שיהיו זמינות. לצד זאת אנחנו עובדים על אלפי הזמנות. אנחנו לא יודעים להגיע כמה תוך זה יגיע. הדבר השני זה לייצר ייצור מקומי בארץ. מקווה שזה ייתן לנו עוד כמה מאות".

"המוסד עושה מאמצים להביא מכונות וחלקי מכונות להרכבה בישראל מכל מקום בעולם, כולל מדינות ללא קשרים דיפלומטיים עם ישראל. המטרה להצטייד ב- 10,000 מכונות. הלוואי ונשיג חצי", אמר בר סימן טוב.

מנכ"ל משרד הבריאות הוסיף, "אנחנו רוצים להגיע לחג הפסח עם יכולת קצת לקחת סיכונים. אנחנו מאוד פוחדים מפסח והרמדאן שאנשים יוצאים ומתקהלים. זה הכי מסוכן. אנחנו עכשיו רואים את ההשלכות של פורים. השבועיים הקרובים קריטיים מאוד להצלחה שלנו להתמודדות עם התחלואה".

חברי הכנסת הפנו שאלות למנכ"ל משרד הבריאות:

ח"כ צבי האוזר (כחול לבן): "מתי החלה ההיערכות של משרד הבריאות להתמודדות עם נגיף קורונה? מה היה מצבת המכונות הנשמה? האם יש ציוד נוסף או חוסרים באותו סל שמאפשר החייאה של בן אדם מעבר לנושא מכונות ההנשמה? מה הייתה מצבת מכונות ההנשמה מיום שהתחלתם להיערך?".

ח"כ מירב כהן (כחול לבן): "ברור שאנחנו בצונאמי לאומי, אבל אני בתחושה שאין פה היערכות. בדיור מוגן נופים בירושלים מה-9 במרץ ביום בו אובחנה העובדת כחולה ועד היום לא נערכו עדיין בדיקות לכל הדיירים וציוד המיגון שם בקושי קיים"

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "אנחנו נמצאים באירוע הזה מחודש פברואר, אז היה מספיק זמן גם להיערכות. לעניין מכונות ההנשמה - אספנו נתונים, יש פה מספרים שמתקבלים מכל עבר, אני כבר לא יודעת מה האמת. ההיסטריה שאנחנו רואים זאת תוצאה של הפקרות של שנים רבות אחורה, יש אנרכיה, ואף אחד לא יודע מה קורה".

ח"כ מיקי לוי (כחול לבן): "מה עושים מחר בבוקר עם נופים? האם אנחנו דנים אותם למוות?"

המנכ"ל בר סימן טוב השיב: "ביחס לנופים-אנחנו נדגום את אוכלוסיית הקשישים בצורה מלאה. התחלנו להיערך ב-20.1. עד אז היה מדובר באירוע נקודתי בסין. האירוע הזה הוא צונאמי שאי אפשר להיות ערוכים אליו, אני יכול לעבור אתכם חזית אחר חזית ולדבר אתכם על החוסרים שלנו. עם שפעת פנדמית היינו יודעים להתמודד היטב. זה משהו שלא היה כמותו בעת המודרנית. זה אומר שאנחנו נערכים לרוב הדברים תוך כדי תנועה. זה צונאמי, ועם צונאמי מתמודדים לא באמצעות בניית שובר גלים, אלא מפנים את החוף".

היו"ר ח"כ עפר שלח (כחול לבן) הוסיף, "לפי מה שתיארת, בסופו של דבר אחרי הפסח זאת נקודת מבחן - כדי לחזות איפה העקומה נמצאת, נבקש שאחרי הפסח תציגו את האסטרטגיה שלך לטיפול במצב. נבקש לראות אסטרטגיה שמראה איך מדינת ישראל מתמודדת עם המצב וגם יוצאת ממנו, עם התייחסות לנושאים שעלו פה: מכונות הנשמה, אוכלוסיות מיוחדות וכדומה".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "כמה מתוך ה-2400 נדבקים הם מהמגזר הערבי? אני חושב זאת ההזדמנות לקחת את בוגרי מפעילי הרנטגן, ולהכשיר אותם לתפעל את המכונות הנשמה. בנוסף, העברנו שמות של 400 בוגרי רפואה שמוכנים להירתם לכל משימה".

ח"כ יואב סגלוביץ' (כחול לבן): "מה עושים עם האוכלוסייה הקשישה? אנחנו צריכים לראות תכנית שתוצג פה לגבי מה עושים עם הקשישים ומה עושים עם בדיקות לצוות הרפואי".

ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): "הקריטריונים של מי זכאי לבדיקה חייבים להשתנות. אחרי מגיפת הסארס נערכו למגיפות מהסוג הזה ונתנו משאבים למערכת הבריאות אבל אצלנו כבר שנים מערכת הבריאות מתייבשת. לגבי גיוס כוח אדם זמין- אפשר לגייס סטודנטים לרפואה, רופאים בפנסיה ועוד, ויש צורך להגדיל את הבדיקות לצוותים הרפואיים".

ח"כ אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): "אם מדברים על מחדל במערכת הבריאות, אז באוכלוסייה הערבית מדובר בשערורייה בגלל שתנאי היסוד שלה גרועים יותר".

מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב השיב: "ברשימת הדאגות הכי גדולות שלי נמצאים גם הפלסטינים, הם ואנחנו זה כלים שלובים אפידמיולוגית. אנחנו מנסים לתת לדבר הזה מענה".

בהתייחסו לשאלת המגזר הערבי אמר: "יש לנו פילוח לפי יישובים, לא לפי מגזרים. לגבי ההצעה שעלתה פה להכרה במקצוע, אנחנו נבדוק אם אפשר לשלב את אותם מקצועות. התחלנו כבר לבדוק את הצוותים הרפואיים, זהינו אותם כאוכלוסייה פגיעה. התוכנית הממשלתית לאוכלוסייה הקשישה היא לדאוג שכמה שפחות מהם ידבקו. מה יחשב הצלחה? אם נראה שמספר החולים החדשים בכל יום נמוך מהימים הקודמים, נדע שאנחנו מצליחים. אני מסתכל בסוף על מספר החולים הקשים. הדרך להתמודד עם המחלה היא בידוד של אנשים שהם או חולים או בסיכון להיות חולים. לא משנה כמה משאבים היו לנו, הדלתא/השפעה שזה היה מוסיף לנו ליכולת התמודדות עם המגפה, היא נמוכה".

"גייסנו סטודנטים לרפואה וסיעוד, אנחנו ניתן להם את הסמכויות והם יעבדו בכל מקרה. לא תהיה להם בחינת הסמכה עד שתעבור המגפה. אין תכנית לבתי חולי שדה, בתי החולים הכללים בישראל יהיו בתי חולים לקורונה. שליש מהחולים יהיו חולים מונשמים. בתי החולים יוקדשו לחולים הקשים".