העתיד ישתנה בעקבות מלחמת הקורונה

למאבק העולמי נגד הקורונה צפויות גם השלכות חיוביות דרמטיות על עתיד האנושות, ממזון ועד תעשיה, מגלובליזציה ועד אקולוגיה.

שמעון כהן , ד' בניסן תש"פ

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

להתמודדות הטכנולוגית, הרפואית והחברתית של האנושות עם משבר הקורונה צפויות להיות השלכות חיוביות על פרמטרים רבים של עתידנו.

על כך שוחחנו עם יהלי אדמתי, חוקרת עתידים ומומחית לחדשנות טכנולוגית, מנהלת יחידת החדשנות בחברת הטכנולוגיה 'מטריקס'.

"כבר עכשיו אנחנו בעיצומה של מהפכה. אנחנו בסיטואציה שבה יש לנו 15 טכנולוגיות מאפשרות או משבשות שמגיעות להבשלה בעשור הקרוב", אומרת אדמתי ומסבירה כי טכנולוגיה שכזו היא "טכנולוגיה אמינה שאפשר להשתמש בה וניתן להנגיש אותה בקלות והיא מאוד זולה". הדוגמא המוכרת ביותר היא גוגל, שם היום מתבררים דברים ולא בספרייה כבעבר.

גוגל, מסבירה אדמתי, היא אחת מ-15 הטכנולוגיות הללו והיא מונה בדבריה כמה מהן ובהן בינה מלאכותית, רובוטיקה, ביג-דאטה, אנרגיה חלופית, הדפסת תל מימד. כל אלה ואחרות, קובעת אדמתי, הן טכנולוגיות שבנקל יכול כל אדם להבין את דרכי הפעלתן ולעשות בהן שימוש

על השלכות ההתמודדות הממוקדת בקורונה על העתיד אומרת אדמתי: "אנחנו חווים האצה של האצה. לטכנולוגיה יש קצב שבו היא צריכה להתרחש, אבל כשיש מפץ גדול כמו מלחמת העולם השנייה וכו' הטכנולוגיות שקשורות לאותו עולם מתפתחות בקצב מהיר בהרבה. באשר לקורונה, רואים בעולם הרפואי שיתוף פעולה יוצא מגדר הרגיל כפי שלא היה במדע בעשורים האחרונים. אנחנו מכירים מציאות שבה כל אוניברסיטה שמרה את הידע וכל מדע שמר את הידע לעצמו וכל זה משתנה".

"בגלל שהגענו ליכולות גבוהות כל כך הריצוף הגנטי ניתן להתבצע במהירות שלא הייתה בעבר. פיתוח הערכות שבעבר נמשך על פני שנים וכעת מדברים על 50 ניסויים קליניים בחיסונים. בעבר זה היה מתמשך על 18 עד 40 חודשים. הדבר הנוסף שאנחנו רואים הוא שיתוף הפעולה הגלובלי. מתי בפעם האחרונה הייתה מטרה אחת לכל העולם? כולם כעת רוצים לפתור את הבעיה הזו. את שיתוף הפעולה הזה נצטרך גם בעתיד למשברים כמו המשבר האקלימי וכעת אנחנו מתרגלים את שיתוף הפעולה הגלובלי הזה".

עוד מציינת אדמתי את התפנית שמתחוללת בעולם הייצור. אם עד כה העולם ריכז את הייצור שלו במזרח, הרי ש"הטכנולוגיות היום מאפשרות לייצר כל דבר בכל מקום בעלויות נמוכות שיחסכו את עלויות השינוע שנאמדות ב-70 אחוזים מכל מזון שמגיע מהעולם, והאיחסון. היום אפשר לעשות הכול בכל מקום".

מדוע היינו צריכים את המשבר הנוכחי כדי לנטוש את התלות במדינות המזרח וחזרה לייצור העצמי של כל מדינה ומדינה? על כך משיבה אדמתי ומציינת כי שותפים לכך מספר גורמים כשהראשון שהם הוא ההרגל. מעבר לכך, היא קובעת "ארגונים גדולים השקיעו בשיתופי פעולה וידע בסין, למרות שאת כל מה שמיוצר בסין ניתן לייצר בכל מקום אחר בעלויות הרבה יותר נמוכות, בחומרים הרבה יותר טובים וללא צורך במלאים. אם משתמשים בטכנולוגיית הדפסה תלת ממדית ניתן לייצר רק מה שצריך כמעט ללא זיהום סביבה, בעלויות נמוכות וללא שינוע. בנוסף ניתן להשתמש בחומרים טובים בהרבה ולייצר שינויים כך שניתן לייצר מנוע עם עשרה אחוזים מהחלקים".

האם המשמעות עבור סין היא טרגדיה? אדמתי סבורה שאכן כן, אך עם זאת מציינת כי "הסינים הם הלקוח הגדול של רובוטים תעשייתיים, כי הם מבינים שהיתרון היחסי שלהם של עבודה זולה שייך לעולם התעשייתי הישן".

שינוי נוסף הצפוי בעתיד נוגע גם לעולם המזון. "נוכל לגדל חקלאות בבניינים לגובה עם הרבה פחות חומרי הדברה, בחדרים נקיים, בפחות מים ותוך שימוש באנרגיה סולרית. כל זה קשור למבוכה הנוכחית כי כרגע חוששים ולא יודעים מה יספיק ומה לא וחוששים לצאת לשדות לעבוד. לא נצטרך את זה בעתיד. ניתן יהיה לגדל מזון בכל שכונה לגובה בהתאם למה שהשכונה צריכה עם רמת פרודוקטיביות פי חמש או פי עשר וללא סיכונים ביטוחיים".

"התהליך הנוכחי מחייב אותנו לחשוב על כל דבר שאנחנו עושים ולשאול שאלות עמוקות על ניהול סדר היום שלנו, ומשום שכולנו רוצים שלילדים ולאהובינו יהיו חיים טובים יותר וסביבה מוגנת' נאמץ פתרונות טובים יותר מאלה שהיינו רגילים אליהם.