הסדרות שעשו את השנה האחרונה

מבקר הקולנוע של ערוץ 7 ממליץ על כמה סדרות שימלאו את שעות הפנאי. חלק שלישי

אריאל פייגלין , ה' בניסן תש"פ

צ'רנוביל של HBO
צ'רנוביל של HBO
צילום: באדיבות סלקום tv

כשמדברים על הסדרות שעשו את השנה האחרונה, אי אפשר שלא להזכיר את שתי סדרות המופת "צ'רנוביל" ו"אלי".

טוב, באופן טבעי הסדרה השנייה מדברת יותר לישראלים, אבל מכיוון שבתוך עמי אנוכי יושב, אני אמליץ גם עליה. אז לטובת מי שפספס, קבלו סקירה קצרה על שתי הסדרות:

צ'רנוביל

סדרת מופת בת חמישה פרקים שאורך כל אחד מהם כשעה, ועוסקת באופן מפתיע באסון צ'רנוביל. כן, זה לא שם מקורי במיוחד... אבל יודעים מה, הוא עושה את העבודה. אסון צ'רנוביל, למי שלא מכיר, הוא התפוצצות של כור גרעיני אי אז באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, סמוך לערים פריפיאט וצ'רנוביל שבאוקראינה - אז עוד בשליטת ברית המועצות.

"ברית המועצות" זה ביטוי שעבור מרבית הדור הצעיר לקוח בכלל מספרי היסטוריה, ו"צ'רנוביל" (הסדרה, לא העיר) מעירה אותו לחיים במלוא כיעורו. בסופו של יום, הסדרה לא עוסקת באסון גרעיני ובדרכי התמודדות איתו, אם כי גם מזה יש בה בשפע, הסדרה מתעסקת בעיקר במפלצתיות של אותו מנגון מכאני הקרוי 'המפלגה', ובזוועת הבירוקרטיה והמשטרה החשאית שלה שאולי ביום-יום סתם מעיקים, אבל בשעת אסון עלולים להיות מסכני חיים.

לא מדובר בסדרת מתח או סיטקום אלא בסדרת דרמה על גבול הדוקומנטרי, ועל כן, מטבע הדברים יש בה קטעים מעניינים יותר ומעניינים פחות. ככלל, מדובר בסדרה מצוינת שעשויה טוב, ומצליחה לשפוך אור נוגה על תקופה אפלה ומשטר אפל יותר. סדרה שזכתה בפרס אמי (האוסקר של הטלוויזיה), וקיבלה ביקורות מצוינות מקיר אל קיר. טוב, אולי חוץ מברוסיה...

מומלץ בחום. גם כסתם סדרת דרמה להעביר את הזמן, אבל גם, ואולי בעיקר, כתוספת חשובה ויסודית לידע הכללי, כי חשוב שנדע מה באמת קרה שם, ב26 לאפריל, 1986

*למי שמשום מה נשבר ולא מסיים את כל הסדרה, דלגו לפחות לסוף של הפרק האחרון, לכתוביות שמספרות מה התרחש במציאות ומה היה סופה של כל דמות. חובה.

איפה רואים: בשירות הסטרימינג של סלקום TV.

אלי

טוב, קלטו את זה. 'אלי' היא בעצם סוג של מגדל בבל המודרני, מדובר בסדרה צרפתית שצולמה במרוקו על חייו של המרגל הישראלי ועלילותיו בסוריה. אה, והשחקן הראשי הוא יהודי-אמריקאי, ובכלל, כל הסדרה היא בשפה האנגלית. אינטרנשיונל זה כאן.

הסדרה, בת השישה פרקים, עוסקת בחייו הבוגרים של אלי כהן – האיש שלנו בדמשק. כל פרק נע בין 50 דקות לשעה, ומציג שלב אחר בהפיכתו של אלי למרגל, החל מגיוסו, דרך היטמעותו בקהילת הפליטים הסורים בבואנוס איירס, ועד המעבר לדמשק והנסיקה המטאורית בשמי הפוליטיקה הסורית. אלי היה מועמד לתפקיד סגן שר ההגנה הסורי כשנתפס.

מבחינה טכנית, הסדרה מעולה. סשה ברון כהן גאון כהרגלו, ותחושת הנרדפות והבדידות של המרגל הישראלי בעורף האויב מועברת בצורה יוצאת דופן. על אף שכמו כולם גם אני ידעתי את סופו המר של הסיפור, עדיין היה קשה לי לראות אותו נתפס. כל כך התחברתי לדמות. מבחינת אמינות היסטורית ואישית, הסדרה גררה כמה וכמה ביקורות שליליות, כשהרועשת, וכנראה המוצדקת, מכולם, היא של אשתו של אלי – נדיה כהן.

אז בשיעורי היסטוריה כנראה לא הייתי מקרין את 'אלי', אבל אם יש לכם זמן פנוי בבית ואתם מחפשים סדרה טובה שלא תצאו ממנה בתחושה של בזבוז זמן, 'אלי' היא הסדרה בשבילם.

*אזהרת צניעות – הסדרה ככלל היא צנועה ומתאימה גם לשלמי אמוני ישראל, יש ספציפית בפרק הרביעי קטע של כדקה עם בעיות צניעות קשות ואני דילגתי עליו ספציפית. לשיקולכם.

איפה רואים: בשירות הסטרימינג של נטפליקס.