הרב ימר
הרב ימרצילום: ישיבת שעלבים

אני חייב לשתף אתכם בוגרים יקרים, בהרגשה שקשה לראות ישיבה סגורה ושוממה. הרי ישיבה אינה הבניינים ואפילו לא הרבנים, אלא בעיקר הבחורים-התלמידים.

כאשר הם בבית מדרש עמלים וקונים את ערך אהבת לימוד התורה, בונים את אישיותם ומכינים את שליחותם לכלל ישראל, זו באמת הישיבה וכאן לצערי אין את זה. וזה קשה מאוד.

אני שמח ומודה לרמי"ם שמתמסרים יומם ולילה להרבצת תורה דרך האינטרנט ושיחות אישיות, אך חסרה החבורה-הביחד-קול התורה מבית המדרש, חסר לראות את הפנים הקורנות של הבחורים שמתעלים ונבנים, וזה קשה.

ואני מוצא את עצמי יושב וחושב, מה רצון הבורא בימים אלו? כמובן שמאד קשה לענות על כך, אך ברצוני לשתף אתכם בוגרים יקרים בשיחה הראשונה שקיימתי באינטרנט בבוקר יום ראשון לתלמידי הישיבה לאחר שהודעתי להם להישאר בביתם, אמרתי להם שאכן אין אנו יודעים את רצון ה', אך חובה עלינו לחשוב מה ה' דורש מאיתנו בימים קשים אלו.

גדלות הבורא:
לחוש ולהרגיש את גדלות הבורא וקטנות האדם. העולם כולו לא מצליח להתמודד עם הנגיף למרות כל ההתפתחות הרפואית בעולם. הדבר דומה להרגשת המצריים בעשרת המכות "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ".

בטחון בבורא:
בטחון אין הכוונה שהכל יהיה טוב למי שבוטח ולא יהיו כלל חולים, אלא בטחון בה' פירושו כפי שמסביר ה"חזון איש" בספרו, שהאדם מבין שאין זה מקרה, שבמקרה נדבקו בסין ומשם פרץ לכל העולם, אלא זה מאיתו יתברך ולכן הוא גם זה שיחליט מתי לסיים את זה, ולאור זאת חובתנו ל"תשובה תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה", להתפלל ולהתחנן מעומק הלב. חשוב מאד בימים אלו להרבות בתפילה ותחנון לבורא.

לימוד תורה:
מתוך קושי ואתגר, ומתוך הקושי והעמל קונים אהבת התורה. לא קל ללמוד בלי בית מדרש, בלי חברותא. אך כעת זה האתגר. ה' מעוניין בלימוד תורה עוד ועוד.

חובת קידוש ה':
ה' מסיבה כלשהי רוצה שנהיה מפוזרים ולא מכונסים כדי שנשפיע על סביבתנו בדוגמא האישית, בהקרנת אהבת תורה ובמידות. כמו כן ה' רוצה שנהיה לבד, בלי כל הציבור והתפאורה מסביב בבחינת "רחמנא ליבא בעי".

המצב שאתם בבית יוצר אפשרות לקיים בהידור רב כיבוד הורים, ולהקרין אהבה וקשר עם המשפחה הגרעינית, והכל מתוך כבוד ורגישות. זה הזמן להתגבש ולהיות יחדיו.

כמו כן כעת יש אפשרות רבה לחסד. חשוב להתקשר מידי יום לאנשים מבוגרים שחוששים לבריאותם ולא יוצאים מביתם, ולקרין להם חום ואהבה.

מגפת הקורונה מלמדת אותנו, עד כמה אחד משפיע על השני בין אם הוא רוצה ובן אם לא, ולכן נלמד מזאת ונבין כמה חובה עלינו להשפיע טוב אחד על השני.

הרבצת תורה:
אם באזורכם יש תלמידים שלא לומדים, כנסו אותם ולימדו איתם באופן דיגיטלי.

הערכה למעט כאשר הוא איכותי:
לאור התקופה מתקיימות חופות עם מעט אנשים. העיקר הוא לא הכמות אלא האיכות. אפשר לשמוח ולשמח בלי קשר לכמות אנשים המשתתפים בחתונה.

סיפרתי לתלמידי הישיבה שדווקא בימים קשים אלו, דמותו של הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל עומדת מול עיניי - ידענות עצומה ופסיקה בשאלות של פיקוח נפש עם רגישות עצומה לשני. סיפרתי להם על ילד בר מצווה מגמגם שהכין את קריאת ההפטרה עם אביו שנה שלמה והתברר שהאבא לא זכר שקוראים הפטרה מיוחדת (מחר חודש) והכין עם בנו את ההפטרה הלא נכונה. והרב הגיע ברגל מ"שערי חסד" לסנהדריה המורחבת בשבת כדי לוודא שיתנו לבן לקרוא את מה שהכין.

סיפרתי זאת לאור זאת שעסקנו בפסק של הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל בשאלה השבועית שהיתה באינטרנט לגבי מוכר בשערי חסד (שלפני שנים כאשר עדיין מכרו מלח וסוכר בשקים) נתן בטעות מלח במקום סוכר לאשה שהיה לבנה בר מצוה והיא הכינה עוגות לשמחה, וכל העוגות שאפתה התקלקלו והיא נאלצה לזורקם . והשאלה היא האם המוכר היה צריך לשלם על הפסד העוגות? בית הדין פטר את המוכר מדין גרמא ואילו הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל חייב ואתו מדין בור המתגלגל.

אני חוזר ברשותכם לרגשותי העזים בימים אלו. רגשות מעורבבים, מחד מתפעלים מתלמידנו ממעשיהם ולימודם ונפלא לראות את הצימאון האדיר שלהם לתורה, ומאידך מאד מצטערים שהם לא נמצאים איתנו פיזית. וכן כמובן כואבים את כאבם הרב של החולים וכלל ישראל כולנו תפילה לבורא עולם, שמגפה זו תיעלם מהן העולם ולא יהיו יותר חולים וח"ו מתים "מנע מגפה מנחלתך", ונחזור בעז"ה במהרה לבית מדרש שוקק ונפלא.