משני צידי המתרס

איזון היא כבר לא מילה גסה והגיע הזמן להתקדם אל עבר מציאות חדשה ישנה שיודעת מה למעלה ממנה, אך פועלת ויוצרת מציאות חדשה וטובה

אוהד דהן , ז' בניסן תש"פ

אוהד דהן
אוהד דהן
צילום: באדיבות המצולם

"טעות להישען על האמונה כאשר צריך לפעול". 

בני ברק היא ככל הנראה פצצה מתקתקת. את זה כבר כולם יודעים כעת. 

השאלה הגדולה היא, איך המחדל הגדול הזה הגיע לחלונינו? מדוע לא נעשה תיווך נכון בריכוזים החרדים לפני הצורך באכיפה נוקשה ובדיבורים על מניעת הפיכתה של בני ברק לגטו מודרני בעידן הקורונה ?

הרי אקלים שונה מצריך שפה שונה, וכנראה היה דרוש שמה 'מאן דאמר' משמעותי (או כמה כאלו) כדי להחיל הוראות ישירות ממשרד הבריאות. וגם זה, כולי האי ואולי.

אמנם ההפנמה של מצב החירום הלאומי, לקחה לכולנו קצת זמן. הישראלים היו שאננים מאוד בהתחלת המשבר. עד שהגיעו הדיבורים (החשובים ביותר) על כמות הנפגעים המשוערת והמיטות בבתי חולים, אם מישהו כאן לא יתעשת ומהר.

ועדיין השאלה עומדת בעינה. בציבור החרדי היה צורך בתיווך מסוג אחר. כזה שיגיע אליהם. כזה שידבר אליהם. בשפתם. היה צורך להקים מטה ייעודי לסקטור הזה. ללחוץ על הכפתורים הנכונים. לא ישר להגיע עם קנסות וניידות ולהחזיר אותנו לימי ההפגנות והסוסים.

יאמר לזכותו של בנט, שהוא כבר התריע בראשית המשבר שיש בישראל שלוש מדינות. והוא ידע בדיוק למה הוא מתכוון.

"טעות להישען על הפעולה כאשר צריך להאמין". 

גם בצד השני של המתרס, בתקשורת, השאננות גדולה מאוד. יש שיאמרו עתיקת יומין. לא להנחיות שיוצאות בכל דקה עגולה ככותרת ראשית ממשרד הבריאות. לא לפרסום ידיעה על עוד חולה קורנה בצידו השני של העולם. אלא לעובדה הפשוטה שיש כאן משהו גדול. וצריך לפעול ולהישמר. אבל זה עדיין גדול. מאוד. 

ולא על חוקרי מכון ויצמן בלבד - יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה'...

אז איזון היא כבר מזמן לא מילה גסה והגיע הזמן להתקדם צעד אחד קדימה. אולי שתיים. אל עבר מציאות צנועה יותר. מציאות חדשה ישנה. זו שיודעת מה למעלה ממנה, אך יחד עם זאת או ליתר דיוק מתוך ידיעה זו, פועלת ויוצרת מציאות חדשה וטובה.

נשמע כמו חזון אחרית הימים, לא ?

(הציטוטים מתוך ליקוטי הלכות, חושן משפט, ד', כ"ג).