משבר הקורונה
פרופ' עופר מרין: בידיים שלנו למנוע שבר חברתי

מנהלי בתי החולים הבהירו את המשמעות האפשרית של התרחבות מספר המאושפזים החולים בקורונה, ואת מה שיקרה לאופי הטיפול בחולים.

ערוץ 7 , ח' בניסן תש"פ

פרופ' עופר מרין
פרופ' עופר מרין
צילום: אלירן אהרון

יו"ר ועדת הקורונה, ח"כ עופר שלח, ביקש במהלך הדיון הבוקר (חמישי) ממנהלי בתי החולים לסקור את המצב כיום ואת התרחישים אליהם הם נערכים עם התפשטות מגיפת הקורונה.

פרופ' עופר מרין, מנהל בית החולים שערי צדק פנה ראשית לחברי הוועדה ואמר, "ראוי שתהיו גם עם מסיכות, שתגנו על עצמכם".

לאחר מכן אמר: "בשערי צדק יש נכון להיום קצת יותר מ-80 חולים. נכון לעכשיו המערכת לא מאותגרת. הפעילות האלקטיבית ירדה, באופן כללי אנשים פחות מגיעים לבתי החולים כי הם פחות נמצאים בחוץ ונפצעים וכדומה".

לדבריו, "תרחיש הייחוס שלנו הוא 300 חולים. אנחנו עובדים על להכין מקום מיועד לכך ועל להכין צוותים. ראוי לדבר בהמשך גם על הסטנדרטיים האתיים שיצטרכו להשתנות אם נגיע ל-5000 חולי קורונה קשים. הגעה לאזורי אסון שבהם היכולות הרפואיות נמוכות מהצרכים הרפואיים- במצב כזה הסטנדרט של הטיפול יהיה נמוך מהטיפול שניתן היום".

פרופ' מרין הדגיש, "בעוד שבועיים שלושה לא נוכל בבית החולים שערי צדק להעניק אותו סטנדרט של טיפול. מדובר במגבלות של צוות מיומן בעיקר. בידיים שלנו למנוע מעגל חברתי של שבר חברתי, אסור לנו לגרום לכך שיהיה חוסר אמון במערכת בגלל נושא הורדת הסטנדרט הרפואי. צריך שהנושא יעלה ושהסטנדרטים יהיו שקופים לציבור".

לשאלת היו"ר ח"כ שלח איך נערכים לסוגיה של ירידה אפשרית בסטנדרט הטיפול, השיב: "הקמנו ועדה אתית פנימית שדנה בנושאים האלו. מדובר בנושא גמיש ודינאמי שתלוי במספר החולים הקשים. הסטנדרט צריך להיות לאומי וזהה בכל בתי החולים והצוותים הרפואיים וחייבים להיערך ולהקים ועדה לאומית שתכין את כלל בתי החולים לכך".

ד"ר שלמה קודש, מנהל בית החולים סורוקה, ציין "פתחנו כבר 3 מחלקות ואנחנו ערוכים כרגע לטפל ב-87 חולים, כאשר שליש מהם מונשמים. בימים הקרובים נהיה מוכנים לטפל ב 200 חולים. מבחינת
כוח אדם, אנחנו מכשירים את הצוותים לטיפול נוסף מעבר למה שהם עושים בשגרה. כן צריך להכיר בזה שבאזור הדרום יש פחות כוח אדם ואנחנו עוסקים בגיוס של כוח אדם נוסף. מול תרחישי הייחוס יש לנו אתגר ייחודי לנו, אני לא יודע לתת מענה רפואי מלא לתושבי הנגב כאשר אנחנו מטפלים במקביל ב-200 חולי קורונה".

לשאלת ח"כ משה אבוטבול (ש"ס): "איך אפשר לוודא שאחרי המשבר מי שחיכה ונדחה יקבל עדיפות בתור לטיפול", השיב ד"ר קודש "נמשיך לפעול על פי העיקרון של דחיפות המצב הרפואי ומי שהמתין זמן רב".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) שאלה, "למה עדיין בכל אזור הדרום יש רק בית חולים אחד. צריך לתת עדיפות לבתי החולים בפריפריה, הם לא ישרדו שם".

ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): "אנחנו מכירים מהיומיום את התלונות על פערי הטיפול בין בתי החולים בפריפריה לאלו במרכז. אשמח להתייחסות מנהלי בתי החולים".

ח"כ ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): "האם אתם מתואמים עם בתי חולים באזורכם, לדוגמה באשקלון ואשדוד עם סורוקה?"

המשנה הרפואי למנכ"ל בית החולים איכילוב, ד"ר גיל פייר, ציין, "תרחיש הייחוס – אנחנו נערכים לכך ששליש ממיטות האשפוז יהיו עבור חולי קורונה קשים. אצלנו זה 400 מיטות. נכון לעכשיו, יש לנו 3 מחלקות פנויות לטובת טיפול בחולי קורונה. 8 מתוך 12 המחלקות הפנימיות יוסבו לטיפול אפשרי בחולי קורונה. הביקוש לטיפול במחלקות הפנימיות ירד לדעתי בצורה קיצונית מידי. אני מניח שאנשים שנמנעים כעת מלבוא לטיפול, מצבם בהמשך יהיה גרוע יותר וידרוש היערכות נוספת".

לדבריו, "אם אנחנו רוצים לתת לכל החולים סטנדרט גבוה נצטרך להשלים את הציוד החסר ולהכשיר צוות נוסף לטובת הטיפול. עצירת הטיפול בחולים שגרתיים לטעמי קצת מוגזמת. אין סיבה שחולים שיכולים וצריכים לקבל טיפול לא יקבלו אותו ואז מצבם עלול להחמיר בהמשך. העצירה נובעת גם מהנחיות משרד הבריאות אלינו וגם מההנחיות לציבור. יש הרבה דברים שניתן וכדאי לתת להם טיפול גם בזמן זה. אם חולה קטרקט עלול להתעוור אין סיבה שלא יקבל טיפול. אנחנו רוצים להעביר מסר – בתי החולים ממוגנים מקורונה ויש פה מקום עבור טיפול באנשים".

מנהלת בית החולים פוריה, ד"ר הגר מזרחי השיבה לשאלת יו"ר הוועדה ח"כ שלח ביחס לקשיי ההגעה לבית החולים: "ההגעה בתחבורה הציבורית היא חלק מהעניין אך לא כולו. יש חשש של אנשים שמפחדים להגיע. חשוב להבהיר – המיון מחולק לחולים שיש חשש שנדבקו בקורונה, ולמיון שמיועד לחולים רגילים. תרחיש הייחוס שלנו מדבר על 100 חולים מונשמים. יש לנו פער משמעותי ביחס להגעה למוכנות לתרחיש הייחוס בשל מחסור במכונות הנשמה וכוח אדם. אנחנו עוסקים בהכשרה של צוות נוסף בכל הקשור להנשמה ודברים נוספים. התמיכה שאנחנו מקבלים לטובת הצטיידות נוספת באה ממשרד הבריאות. קיבלנו כבר 10 מכונות הנשמה נוספות, וכמו כולם אנחנו מחכים למכונות הנשמה נוספות שיגיעו מחו"ל".

לשאלת ח"כ ג'עבר עסקאלה (הרשימה המשותפת) ביחס לתמיכה הנפשית לחולים בשל התאבדות חולה, השיבה: "זהו נושא מצער, המטופל קיבל 4 מפגשים שעסקו בקושי שלו עם הטיפול, יש עניין שמטופלים שנדבקו לא יכולים לפגוש את משפחתם ויש פער מאוד משמעותי בין המקרה המצער הזה לבין הטיפול המקצועי במצבו".

יו"ר ארגון רופאי המדינה, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר זאב פלדמן, ציין "יש הנחיות בסיס לאיך מתמודדים עם מצב שבו היכולות נמוכות מהנדרש. העיקרון המנחה הוא לא שכל הקודם זוכה, אלא ששיקול הדעת צריך להיעשות במי מטפלים לפי אלו שיש להם סיכוי אל מול אלה שיש להם פחות סיכוי. מאוד מקווה שלא נגיע לזה. אמצעי ההפחדה ושל הציבור השיגו את מטרתם והעקומה משתטחת. כרגע יכולים לטפל בכל החולים".

עוד אמר: "בעקבות הנושא של פחות הכנסות מטיפולים שוטפים בעת הזאת, יש מקרה שמנהל בית חולים נתן למנהל מחלקה לעשות רשימות של אילו רופאים לא נדרשים, על מנת לקצץ. הנושא הכלכלי מטריד אותנו, לא יתכן שנהיה מוטרדים מה יקרה מבחינה כספית למי שיצטרך להיכנס לבידוד. לא מדובר רק על הרופאים, מדובר על כל הצוות שנחשף, כולל אנשי ניקיון, אחיות, אנשי מד"א וכו'. עדיין אין פתרון בכל בתי החולים לנושא האוכל החם ואין מענה כרגע למה עושים עם הצוותים שצריכים להגיע לעבודה, כי הרבה מהצוותים מגיעים למקום עבודתם באמצעות תחב"צ".