צעירי יהדות ארה"ב: ליל הסדר רחוק מהבית

עבור צעירים יהודים בארצות הברית שחיים רחוק מהמשפחה, ליל סדר בעידן הקורונה הופך למשימה כמעט בלתי אפשרית

גבריאל פרידמן / JTA , י"א בניסן תש"פ

ליל הסדר
ליל הסדר
Nati Shohat/Flash 90

רנדי ברגמן אינה בטוחה עדיין מהן תוכניותיה לחג הפסח אבל מאד סביר שהיא תבלה את החג לבדה.

ברגמן היא כתבת אופנה עצמאית בת 34 שמתגוררת בגפה בדירת חדר במרכז העיר טורונטו. הדירה שלה – הכוללת שולחן כתיבה, מיטה, ספה, טלוויזיה, מטבחון, אבל נעדרת שולחן אוכל – הולמת את סגנון החיים העסוק שלה בימי שגרה, שבהם ברגמן אינה מבשלת הרבה ואוכלת את הארוחות על הספה או ליד שולחן הכתיבה.

אבל הדירה, שמתאימה היטב לחיי היום יום, אינה אידיאלית לאירוח ליל סדר. "עצם המחשבה על קערת פסח קטנטנה ממש מדכאת אותי", היא אומרת.

אבל זה, כנראה, בדיוק מה שברגמן תעשה בערב החג. ליל הסדר הוא אחד החגים היהודיים שיהודי התפוצות, מכל הזרמים, מקפידים לקיים כהלכתו, אולם מגפת הקורונה השנה מעמידה מחויבות זו במבחן, במיוחד בקרב צעירים ויהודים כמו ברגן, שאינם שומרי מצוות.

הנחיות הריחוק החברתי וסגירת אמצעי התחבורה ימנעו מצעירים רבים להגיע הביתה לליל הסדר או לחגוג עם חבריהם. ולכן, הם יאלצו לחגוג לבדם – או לוותר כליל על ליל הסדר ועל החג היהודי המרכזי הראשון שנחגג בעידן הקורונה.

אליסה פלר, בת 29, שעובדת כעוזרת מנכ"ל בחברת אנימציה בלוס אנג'לס וחולמת לכתוב תסריטים קומיים, חוגגת השנה בצניעות. היא שייכת לקבוצת נטוורקינג של עוזרי מנהלים בתעשיית הבידור, ולפני שלוש שנים היא סייעה בהקמת תת-קבוצה של חברים יהודים. חברי הקבוצה חגגו יחד חגים יהודיים בארוחות גדולות שהסתיימו בדרך כלל במשחק "קלפים נגד האנושות" או בבילוי חילוני מהנה אחר.

פלר, שגדלה בבית "רפורמי קו נטוי לא-דתי" בפלורידה, מספרת שחוויית החגים התמקדה בעיקר בהתכנסויות משפחתיות ופחות בקיום המצוות. השנה היא תנסה לשמור על רוח החג לבד בביתה, וכנראה תטלפן להוריה בשלב כלשהו במהלך הארוחה, אבל היא מאוכזבת שלא תוכל להמשיך את המסורת המהנה שהחלה עם חבריה ועמיתיה היהודיים בשל הריחוק חברתי.

בשיאה, מנתה הקבוצה יותר מ-30 אורחים במפגשי ליל הסדר.

"אעשה ככל הנראה מה שאני עושה בכל יום בשבוע, כלומר, לקום, לאכול ארוחת בוקר, להתחבר למחשב, לעבוד באופן מקוון ולהכין ארוחת ערב בסוף היום", אומרת פלר. "כבר תיכננתי הכול: אני אבשל מרק עם קניידלך… אולי אכין בעצמי חרוסת, יחד עם מצה, אולי אקנה צנצנת גפילטע פיש, או עוף בגריל וזהו. אם ארגיש נוסטלגית, אכנס לאחר מאתרי האינטרנט החינוכיים של ילדים יהודים ואדפיס קערת פסח מנייר".

רבים בקהילה היהודית מתמודדים עם קושי דומה ולכן התפתחה בשבועות האחרונים זירה שלמה של התכתבויות, פרסומים ודיונים מקוונים סביב חג הפסח. מוסדות יהודיים מכל הזרמים פרסמו מדריכי אינטרנט לחג, ערכו סמינרים מקוונים והציעו מקורות מידע למי שיחגוג את ליל הסדר לבדו.

הרב לואיס פוליסון הוא אחד המחברים של מדריך בן שמונה עמודים שכותרתו "פסח קצת אחרת: כיצד לחגוג ליל סדר לבד". המדריך ממליץ על חגיגה ביתית פשוטה ופוליסון, העומד בראש קהילת "אור עתיד" בוויילנד, מסצ'וסטס, אומר כי הוא מבין כמה קשה לקיים סדר בלי אורחים ומשפחה.

כדי לשמר את רוח ליל הסדר – הכולל את ארבע הקושיות, סיפור יציאת מצרים והגות על חוסנו של העם היהודי – אפשר, לדעת פוליסון, לשלב צורות אחרות של עיסוק רוחני כמו מדיטציה ויוגה. חשבו על משמעות המאכלים של ליל הסדר, זמן קצר לפני האוכל ובזמן האכילה. הקדישו זמן להיבט המוזיקלי של הארוחה. "גם אם אינכם זמרים מוכשרים, שירו לעצמכם, או לשכניכם, או לבני המשפחה או החברים בטלפון או בשיחת וידאו", הוא ממליץ.

ג'ונתן כץ בן ה-28, סטודנט לתואר שני לתכנון עירוני וחוקר באוניברסיטת מרילנד ששייך לזרם הרקונסטרוקטיבי, אינו מוותר על קערת הפסח על כל האלמנטים הסמליים שבה. הוא צמצם למינימום את מספר המשתתפים בשיחת ה- Zoom שלו, שתכלול רק את אמו, בת דודו ושותפו, כדי שכולם יוכלו לשמוע זה את זה בצורה ברורה. "אנחנו חושבים על רעיונות לקערת הפסח – כל אחד יביא משהו או שאדם אחד יכין את כל הקערה", הוא אומר.

דיוויד קריימר, מרצה וספרן ב-Jewish Theological Seminary בניו יורק סבור ששיחה ב- Zoom אינה יכולה להעביר את תחושת החמימות של חדר מלא באנשים. הוא אומר כי הנסיבות השנה יגרמו ודאי לאנשים להעריך הרבה יותר את המסורת הרגילה, שעבור רבים היא התכנסות משפחתית.

בעבר, אומר קריימר, יהודים נאלצו להתמודד עם מצבים קשים הרבה יותר – בימי הביניים, שבהם השתוללו מגפות בתדירות גבוהה יותר, ועד לתקופה שלפני האינקוויזיציה הספרדית, שבה היהודים נאלצו להסתיר את אמונתם ואפו לחם בקושי רב (כדי לא לעורר חשד) בצורה ספציפית כדי שיהיה כשר לפסח. "אם המסורת היהודית לא הייתה חזקה ויצירתית בזמנים מאתגרים, היינו נעלמים מן העולם כבר מזמן", אומר קריימר. "היינו כאן לפני כן, אנחנו כאן כעת, ואנו יכולים לעשות משהו חשוב ולחגוג כראוי את חג הפסח ולקיים מנהגיו, יהיו אשר יהיו המגבלות שלנו".

ברגמן עדיין מתלבטת כיצד ייראה חג הפסח שלה. כמו רוב האנשים, היא עוקבת אחר החדשות בנושא הקורונה, אולי באדיקות רבה מדי. ("רוב האנשים נשברו בשלב מסוים, או יישברו, אני עדיין לא, אבל אני אשבר", היא אומרת). היא לא בטוחה אם עליה לנסוע לבית הוריה בצפון העיר – עד לפני מספר שנים הוריה נהגו לארח 30 בני משפחה או יותר לארוחת החג – אולם היא בטוחה שאמה תמשיך למלא תפקיד מרכזי בארגון הסדר.

גם בימים כתיקונם קשה למצוא מוצרים כשרים לפסח בטורונטו, אולם כעת המשימה קשה אף יותר. לכן אמה של ברגמן מזמינה אוכל כשר מחברת קייטרינג. החברה תחלק את האוכל למנות בודדות לברגמן ולשני אחיה, אם בני המשפחה יחליטו לאכול כל אחד בביתו ולדבר זה עם זה בשיחת Zoom. "יצאתי מנקודת הנחה שאם אמא שלי תספק את האוכל, היא תביא לי גם הגדה של פסח" אומרת ברגמן.

ובזמן שפלר עדיין עובדת על פרטי תוכנית ליל הסדר שלה, יש מסורת אישית אחת שהיא ללא ספק תקיים, מסורת שבהחלט עולה בקנה אחד עם הנחיות הריחוק החברתי. כמו בכל חג פסח, היא תצפה בסרט האנימציה "נסיך מצרים" של DreamWorks המגולל את סיפור יציאת מצרים.

"אני חושבת שאני האדם היחיד שאוהב את הסרט הזה", היא אומרת, "אז אני צופה בו לבד".