הרב נחמיה וילהלם:
בית חב"ד דומם, הרחוב שקט, אני מתגעגע אליכם

מנהל בית חב"ד בנגקוק מסביר איך מתגברים על תחושת הבדידות ועורכים את ליל הסדר מתוך גישה חיובית ושמחה.

הרב נחמיה וילהלם , י"ג בניסן תש"פ

הרב נחמיה וילהלם
הרב נחמיה וילהלם
צילום: ערוץ 7

חברים, אחים יקרים

אני חייב להגיד לכם שאני מוצא את עצמי מסתובב בשבועות האחרונים בבית חב"ד בנגקוק מקומה לקומה ומסרב להאמין שהמסעדה ריקה עם כסאות מורמים על השולחנות כבר כמה שבועות, הספות בפינת המטיילים שבימים כתיקונם שוקקת ומלאת חיים עומדות בודדות כאילו מצפות למישהו שיבוא ויגאל אותן מבדידותן.

בית הכנסת, אולם האירועים, הכל פשוט דומם, הרחוב של בית חב"ד שבדרך כלל הוא באמת רחוב ללא הפסקה, המוזיקה שמחרישה אזניים בכל לילה עד השעה 2:00, כל זה פשוט התנדף עם הרוח ולא קיים, הרחוב שקט לחלוטין כאילו אנחנו גרים באיזה כפר קטן נידח.

זה קשה ולא פשוט בכלל לראות את המקום החי הזה כך. אני בטוח שכל אחד מכם שותף להרגשה הזו מהמקום הפרטי שלו, כל אחד עם סדר החיים שהסתובב והשתנה לו ככה פתאום ללא הודעה מוקדמת.

ועכשיו לקראת חג הפסח, אחרי שנים שהיינו רגילים לעשות סדרים עם 500 – 1000 איש בבנגקוק, 100 ילדים חמודים שעומדים ביחד ושרים מה נשתנה. שירה אדירה של כל העולם כולו, אולם שלם שעומד על הכיסאות ושר אחד מי יודע והשנה נראה שלא נזכה להרגשת האחדות המשמחת הזו שנוצרת בסדרי הפסח שלנו, הרגשה שמשאירה בכל המשתתפים טעם מתוק ומרומם, הרגשה שנותנת לכל אחד כח לצאת מהמצריים האישי שלו, הרגשה שגורמת לכל משתתף להיות שגריר של אור וטוב בתוך עולם שכל כך זקוק לאור.

אני כבר מתגעגע לסדר הזה שכ"כ התרגלתי אליו ושהשנה לא יהיה לנו... אני מתגעגע אליכם, לכל אחד ואחת מכם!

לנו כמשפחה יש גם צד חיובי מאי האפשרות לארח. השנה לראשונה נעשה סדר רק עם המשפחה, נוכל להקשיב לכל ילד ולתת תשומת לב לכל אחד ואחד מהילדים המסובים בשולחן הסדר המיוחד שלנו. זה אמנם לא פשוט לי לחשוב על סדר פסח בלי אורחים רבים, גם הילדים אומרים שהם לא יכולים לדמיין סדר בלי השאגה של מאות יהודים ביחד 'אחד הוא אלקינו בשמים ובארץ' אבל אנחנוו מבינים שכיום זו השליחות שלנו ונעשה את זה בשמחה.

לבי יוצא דווקא על אלו שבאמת יהיו בבדידות, בלי משפחה ובלי חברים, הורים שלא יוכלו להסב עם ילדיהם סבים וסבתות שנכדיהם המתוקים לא יכולים להגיע אליהם בגלל המצוה של 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם' ואלו שעדיין אין להם משפחה והם ייצטרכו לשבת בליל הסדר ממש לבד...

איך מתגברים על תחושת הבדידות ובכל זאת עושים ליל סדר מתוך גישה חיובית ושמחה?

אני רוצה לספר לכם סיפור מופלא. בשנת תשמ"ח בכ"ב בשבט נפטרה הרבנית אשתו של הרבי מליובאוויטש שהיתה קרובת המשפחה היחידה שלו, למרות שהרבי היה עורך בבית המדרש אירועים המוניים, את סעודות השבת הרבי היה עושה עם אשתו בלבד.

כחודשיים אחרי הסתלקותה של הרבנית, בליל חג הפסח, אחרי התפילה ניגש ילד צעיר לרבי ואמר לו "רבי אמא שלי ביקשה להזמין אותך לעשות את הסדר איתנו שלא תהיה לבד" הרבי אמר לו "תמסור לאמא תודה רבה אבל אני אעשה את הסדר לבד" גם למזכיר של הרבי שניסה להציע אולי לערוך את הסדר עם הרבי, הרבי ענה שילך ויחגוג עם משפחתו והרבי ישב במשרדו ב770 איסטרן פרקווי וחגג סדר פסח לבדו.

תחשבו על זה הרבי שבזכותו ישבו מאות אלפי יהודים בסדרי פסח ציבוריים בכל רחבי העולם, הרבי שדאג שלא יישאר יהודי אחד בלי מצות לליל הסדר והוא עצמו יושב ועורך סדר לבד.

אמר לי מישהו בשיחה היום, "לדעתי הרבי כבר אז העביר לנו מסר לתקופה הזו, שנדע שיש מושג כזה לעשות סדר לבד ועדין לעשות אותו כהלכתו ובשמחה". אמרתי לו שאני חושב שלא רק שאפשר לעשות סדר כך אלא שהשנה בעקבות הנסיבות זו החובה והמטרה שלנו,

אני מזמין את כולכם להצטרף לשמחה, במקום להתבאס על המצב, פשוט להחליט להפיק מהמצב את המקסימום האפשרי להכין את עצמנו לסדר הכי יפה שהיה לנו אי פעם, באמצעות לימוד ההלכות, הכנת סיפורים ובעיקר חשיבה חיובית שתעשה לנו את הסדר גם כשר וגם שמח.

יהי רצון שנזכה כולנו לחגוג את חג הפסח ביחד בירושלים בגאולה אמיתית ושלימה וההכנות שלנו לעשות את הפסח בשמחה יביאו לכך שמשמיים ייתנו לנו את כל הסיבות הטובות לשמוח.

חג כשר ושמח וחירות אמיתית.

הרב נחמיה וילהלם
מנהל בית חב"ד בנגקוק