הגדת קורונה: כנגד ארבעה בנים

גם בעידן הקורונה, עסקינן בארבעת הבנים שכנגדם דיברה תורה: אחד חכם, אחד רשע, אחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול

תגיות: מנחם רהט
מנחם רהט , י"ד בניסן תש"פ

פסח
פסח
צילום: ISTOCK

 

1.חכם מה הוא אומר? – אין שום ספק, שכל המלחמה נגד הנגיף שמתחוללת עכשיו אצלנו, וכל מה שקורה מסביב, ממש הכל בכל מכל כל, יש בה מסר שמיימי. הקדוש ברוך הוא מדבר אלינו, באמצעות הטבע. כמו תמיד, מאז ההתגלות הראשונה והאחרונה בהר סיני. מאז זה היה באמצעות עבדיו הנביאים, והיום באמצעות מסרים דרך הטבע. עוד יידרש זמן רב לפענח את כל המסרים, אבל צריך להתחיל עכשיו. 

למשל הבידוד – מה הוא אומר? אולי בגלל שהפרזנו בלשון הרע ובשנאת חינם, קיבלנו את "בָּדָד יֵשֵׁב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ". וסגירת בתי הכנסת והיכלי התורה היא מן הסתם מחאה שמיימית על הזילזול בקדושת בתי הכנסת והפיכתם למקום בילוי ועסקים וליצנויות ורכילויות ולשון הרע, ודיבורי חולין, והצגות מסוג 'שופוני' – הכל חוץ מתפילה נקיה נטו, ושיח אמיתי עם בורא עולם.  

או ליל הסדר שנחגוג לראשונה בהיסטוריה רק עם המשפחה הגרעינית. זה מן הסתם מאותת, שעלינו להשקיע יותר במשפחה הגרעינית ולהתרחק מעיסוקים שוליים, מחוייבי החברה, ומן הרחוב והשפעתו הקלוקלת. ויש מסר ברור לגבי היחס שלנו לחלשים והקשישים והחולים והבודדים, ולכל האנשים שהם שונים מאיתנו, שהם ה'אחר'. 

והמסכות, מה הן אומרות? וכל אלה שאיבדו פרנסתם? ואלה שנאלצים לצמצם ולהסתפק ממש במועט שבמועט? כל זה אינו בא סתם כך. יש כאן מסר. סיבה ומסובב. הרבה חומר למחשבה. כנראה שנצא מתקופת הקורונה אחרת מכפי שנכנסנו אליה.

אבל בוא נהיה יותר קלילים, ונתעסק בבידוד עצמו. לא במסריו, אלא בו עצמו. מלכתחילה לא הבנתי מדוע אנו נצרכים להנחיות הבידוד של משרד הבריאות ולמופעי האימים של נתניהו, השר ליצמן והמנכ"ל בר סימן טוב, כדי לדעת שעלינו להישמר ולהיזהר מכל סוג של חברותא – בבית הכנסת, בישיבה, בסופר ובמקווה. 

והרי דברים ברורים מאליהם: יש להתרחק מנשאי מחלה מידבקת. מה פשוט מזה? אז נכון שמצוות תלמוד תורה כנגד כולם, ובידוע שאין העולם מתקיים אלא בשביל הבל פיהם של תינוקות של בית רבן, ואמת ויציב ששליחי מצווה אינם ניזוקים, וברור כשמש בצהריים שתורה מגנא ומצלא, ואף על פי כן ידוע לכל בר בי רב, שכל הדברים היפים הללו - לא תקפים בשעת הקורונה. לא קיימים. בעידן המגיפה ועד לסיומה יש עליהם תגית פג תוקף. בימי הקורונה לא עלינו ולא עליכם ולא על כלל ישראל, חובה מדאורייתא להניח הכל בצד ולהתמקד רק במצווה אחת שעולה על כולנה: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". ונשמרתם ממש. בלי אבל ובלי חבל. ובלי קריצת עין. מדאורייתא ממש. 

ומה עושה יהודי חכם כאשר מתנגשות מצוות אחרות כמו תלמוד תורה ותפילה בציבור, במצוות 'ונשמרתם'? ודאי שכוחה של ה'ונשמרתם' גובר. אנחנו חייבים תמיד להחמיר בפיקוח נפש. זהו ה'ונשמרתם'. זה מה שעומד מעל כל השליחי מצווה, והמגנא ומצלא, והבל פיהם, וכנגד כולם. פיקוח נפש עדיף, כמו בהלכות שבת: מוטב לחלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. 

ולכן, ישר כששמעתי שההנחיות הבריאותיות מחייבות ישיבה בבית בלבד, הסתגרתי בבית. זה קשה וזה צפוף והילדים עולים על העצבים, אבל אין ברירה. כשם שאקבל שכר על הדרישה כך אקבל על הפרישה. אין מה לעשות. אין עצה ואין תבונה ואין חוכמעס. מה אני, אפיקויירס? כוייפר? מזרוחניק? רפורמי? 

2. אל תשכח שכך בדיוק נהגו מצוקי וקדמוני ארץ. למשל רבי מנחם מענדל מוויטבסק, שעלה ארצה בראש 300 תלמידי הבעש"ט והתשקע בתחילה בטבריה עיר הקוידש. בשנת תקל"ז, 1777 למניינם, הגיעה מכת הדבר העירה. מכתה היתה אנושה. אבל רבי מנחם מענדל ואנשיו הסתגרו בחצר אחת בטבריה וישבו שם בבידוד מוחלט מפורים עד שבועות! ובאיש מהם לא פגע הנגף, כמתואר בספר 'לקוטי אמרים'.

 והגאונים רבי מנחם מענדל משקלוב ורבי ישראל משקלוב, מבכירי תלמידי הגר"א, מראשי עליית תלמידי הגר"א, 'הפרושים', נחשפו באביב תקע"ג, 1813, לעין הסערה של מחלת כולירע שהפילה חללים הרבה. רבי ישראל ברח להרים ומשם נדד לירושלים, שלא סבלה אז מהמגיפה, ואילו רבי מנחם מנדל, מנהיג הפרושים, שכבר היה בא בימים, גזר על עצמו הסתגרות מבודדת בחדרו הצר בצפת, ברוח הפסוק: "לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ, וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ; חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם".

3. והנה בשנת תקצ"א, זמן קצר אחר האסון ההוא, הגיעה הכולירע הארורה גם לפולין ושאר מדינות מזרח אירופה. בקהילת פוזנא בפולין כיהן כָּבוד אז רב העיר גאון הגאונים רבי עקיבא איגר, שנקט מיד בשיטת 'קום עשה'. מרן רבי עקיבא הורה לפעול כמצוות הרופאים ולהגביל את מספר המתפללים בכל קלויז ושטיבעל. והוא ציווה שאם יגיעו מתפללים נוספים שחשקה נפשם בתפילה בציבור, יש להזעיק את ה'פאליציי' (המשטרה) של הגויים לפיזור ההתכנסות, אפילו בכוח, אפילו במחיר הכאת יהודים. פיקוח נפש דוחה הכל. הרעק"א גם הכניס שוטרים גויים לכל בתי הכנסת. פיקוח נפש.

ועל המתפללים עצמם ציווה לשתות משקה חם לפני תפילת שחרית, למרות מנהגם של יראים שלא לטעום דבר לפני התפילה. אתה ודאי מכיר את המנהג בישיבות ובקהילות שונות, לערוך קידושא רבה לפני התקיעות ולאכול חתיכת הערינג ופרוסת קוגל וכיוצא באלה? מכיר? אז טוב שתדע שזה רעיון של רבי עקיבא איגר בזמן הכולירע, שחשש שמא תפילה ארוכה בראש השנה ותקיעות, ללא טעימה כלשהי, יחלישו את המתפללים מול אימת הכולירע.  

רבי עקיבא איגר – בניגוד לעיריית בני ברק בימינו, עירו של רבי עקיבא הראשון, שברוב איוולתה גירשה ביד חזקה ובזרוע נטויה רכבים של זק"א שכל מטרתם היתה לעורר להתכנסות בבתים  – פעל על מנת שכולם יידעו שיש לשמור על הגיינה וניקיון מקסימליים, ועל בידוד. הוא מינה ועד עסקנים אחראי על ההיגיינה במרחב הציבורי והפרטי, ועל העמקת תודעת המחלה בלב יהודי הקהילה. הוא דאג שהוועד יממן שירותי ניקיון לבתי העניים, ויפיץ כרוזים הלכתיים בדבר החובה לשמור על הבריאות על ידי הרתחת מי השתייה ושמירה על ניקיון אישי.

4. ערב הימים הנוראים תקצ"ב, פסק שיוטל גורל שיקבע, מי מאנשי הקהילה יתפלל בבית הכנסת בתפילות ראש השנה, ומי בתפילות יום הכיפורים. וגם את התפילות עצמן הוא קיצר משמעותית. ללא פיוטים. רק תפילות נטו. רעק"א הבין שהכל מותר וכל האיסורים הותרו, כדי להציל נפשות אחינו בני ישראל מן השטן. ואם כך הוא נהג, למה לא נלמד ממעשה רב זהו?

דבר פעילותו להצלת הקהילה מפני מר המוות, הגיע לארמון המלוכה  והרשימה את מלך פרוסיה פרידריך וילהלם השלישי, שהעניק לו מכתב הוקרה מלכותי. 

ואלה רק דוגמאות מועטות למנהגם של גדולי עולם, שהעזו ליטול את שרביט ההנהגה בצוק העיתים ולהוביל את קהילותיהם לחופי מיבטחים. מי יהין שלא לנהוג כמותם, גאוני עולם ומצוקי ארץ? והחכם  עיניו בראשו.

5.רשע מה הוא אומר? – מה העבודה הזאת לכם? אתם השתגעתם עם כל האיסורי המוזרים הללו? מי שמע כזאת שיהודי לא יוכל ללמוד תורה? להתפלל במניין? לסגור בתי כנסת? הייתכן?

יפה אפוא עשה שר התורה, גדול הדור, שבתחילת ימי הקורונה השיב לנכדו שאין לסגור את החיידרים והישיבות ובתי הכנסת. יפה פסק. ויפה השיב הראש ישיבע, כשנשאל לדעתו בקשר לדרישה לסגור את החיידרים והיכלי הישיבות: "כשהם יסגרו את הצבא, אנחנו נסגור את הישיבות". יפה ונאה. א יידישע קאפ. לשמוע בקול הרופאים, אתה אומר? שטויות. הגדויילים שלנו מבינים טוב מהם. יש להם קו פתוח.

ובכלל, מי שמע כזאת, שלחיילים מתירים להסתובב עכשיו בחוצות בני ברק, ועל הבעלבתים והישיבע בוחרים אוסרים??? מה השטות הזו לכם? מי צריך בכלל את הצבא פה אצלנו שיעשו לנו סגר-שמֶגר. הילדים עוד עלולים לחשוב שלעשות צבא זה דווקא בסדר: חיילים, רובים, עיטורים, דרגות! למה לא? ככה יקלקלו לנו את הנוער, בחורי החמד. 

ומי אינו יודע שבתל אביב כולם הולכים לעשות ספורט על שפת הים ואין פוצה פה ומצפצף? ובפארקים לא התקבצו בשבת הגדול מאות מטיילים מכל רחבי הארץ, שחרשו בצמיגי רכביהם את קדושת השבת ודרסו ברגל גאווה את 'קדושת' תקנות המלחמה בקורונה? תאמין לי, הכל חארטה. עובדים עלינו. הצייונים פשוט רוצים להראות לנו מי בעל הבית במדינה הזו, וליצמן התמים מסייע בידם.  

6.תם מה הוא אומר? – מה זאת? באמת זה מה כל הבלאגאן הזה? דווקא ערב פסח אי אפשר פה ללכת לקניות? לקנות שמלה לאישה ובגדי יום טוב לילדים ובעקעטשע חדש לעצמי, כְ'מֵיין, לכבוד החג? לימדו אותנו שפסח זה חג החירות, ועשו לנו חג הסגר וליל הסגר. תאמין לי, עולם הפוך. מה זאת? 

כְ'מֵיין, אני כבר לא מבין כלום. השוטרים שפשטו עלינו מחוסנים נגד הקורונה? כְ'מֵיין, מה שמותר להם, להסתובב בחוץ, אסור לנו? איפה זה כתוב? 

אבל, כְ'מֵיין,  אני לא כל כך תם כמו שאני נראה. אני מחוץ לבית משחק אותה לפי הכללים שלהם. אבל בבית? אוהו! בבית אני המלך. לשטוף ידיים? בסבון במשך 20 שניות? לא להתעטש ולהשתעל מול בני הבית האחרים? כ'מיין, אני אמנם תם, אבל לא מטומטם.

ואף על פי שהגיעו עכשיו חייל ושוטר ומסרו לי מכתב שאני הולך לבידוד במלון מפני שאני נמצאתי חיובי, לא עזבתי את הבית וחיבקתי את כל הילדים ונישקתי את כולם. כְ'מֵיין, שלא ישכחו את אבא שלהם. 

7.ושאינו יודע לשאול – את פתח לו, וספר לו על ר' חיים אחר, ר' חיים מבריסק, שאימץ לו לנוהג להקל מאוד בכל הנוגע לחולים שנצטוו ע"י הרופא לאכול למען בריאותם בעצם יום הכיפורים. יום אחד שאלוהו תלמידיו: רבינו, שמקפיד מאוד לחומרא בכל המצוות, מקל כל כך בדיני יום הכיפורים? והשיב הבריסקאי הקפדן: "אני לא מקל בדיני כיפור, אני רק מחמיר בדיני נפשות".

חג חירות כשר ושמח, למרות הכל. בע"ה נתגבר.

(באדיבות שבועון 'מצב הרוח')