הדרישה לקיים את ליל הסדר הקרוב בחיק המשפחה הגרעינית, כפי שהדגיש ראש הממשלה: "רק עם מי שנמצאים עכשיו בבית", מעוררת מעט דכדוך בקרב רבים. אולם, "גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים", ומקולות הנכאים שנשמעים עולה צליל נעים של אהבה לחג הפסח וחיבור של כל שדרות העם למסורת ישראל סבא.
להבנתי, אפשר וכדאי להפוך את ליל הסדר הקרוב ממשבר להזדמנות, ומאירוע שטבוע בחותמה של מועקה, לחגיגה גדולה. ליל סדר אינטימי ומיוחד זה עשוי להוות קרש קפיצה להתחדשות, הן עבור המשפחות הצעירות והן עבור דור הסבים והסבתות.
הורים צעירים רבים יהפכו בליל הסדר השנה מאורחים לעורכים, ויערכו לראשונה ליל סדר באופן עצמאי. בכך ניתנת להם השנה אפשרות לעצב את הסדר כרצונם, ולשדרג אותו בהתאם לנטייתם. מי שעד כה היו פסיביים בשולחן הסדר, והניחו לאבי המשפחה לנהל אותו, יכולים השנה להיכנס בעובי הקורה, להבין מה בדיוק קורה, ולהסביר את ההגדה לעצמם ולמשפחתם. השנה הם אמורים להבין ולהוביל, להשכיל ולהשכיל את הנוכחים.
הילדים, שבסדרים מרובי משתתפים, לא זוכים לתשומת לב רבה, עשויים השנה לעמוד במרכז. במקום שילכו לאיבוד, בתוך בליל הדיבורים של המבוגרים, השנה הם יקבלו את מלוא תשומת הלב, והמצווה "והגדת לבנך" תתבצע בהידור ועם נשמה יתרה.
כדי למנף את ליל הסדר יש צורך בהכנה ראויה. חשוב להצטייד מראש בהגדות מתאימות, ויש מי שיכולים לקיים "ושאלה אישה משכנתה", ולשאול הגדות ממשפחות מבוגרות, שהשנה לא יזדקקו להן. עורכי הסדר צריכים לדאוג להגדה המשלבת הנחיות מעשיות ברורות, ולילדים כדאי שתהיינה הגדות עם ציורים או פירושים המתאימים לגילם. מומלץ מאוד לעבור על ההגדה כמה ימים לפני ליל הסדר, ללמוד מה עושים, מתי ולמה, ולסמן פירושים ורעיונות שניתן לומר מסביב לשולחן. חשוב ביותר להכין את הילדים לקראת הסדר, כל ילד לפי גילו ואופיו, ולהעניק גם להם משימה במתנה.
גם עבור זוגות מבוגרים, שיעשו השנה את הסדר בגפם, ליל הסדר הזה עשוי להיות אירוע מכונן. זה שנים רבות הם רווים נחת בליל הסדר מצאצאיהם וצאצאי צאצאיהם, אך בתוך כך משכיחים מעצמם את עצמם. הלילה הזה השנה הם לא יקיימו את הצו: "והגדת לבנך", אולם הם למעשה כבר קיימו אותו בעבר, ולמען האמת הוא כבר הועבר. אמנם יש מעלה גדולה בכך שהנכדים לומדים מהסבים. חכמינו לימדו כי "כל המלמד את בן בנו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני" (קידושין ל, א), אולם עיקר המצווה ללמד את הילדים מוטלת על ההורים ולא על הסבים (רמב"ם, הלכות ת"ת, ב, א).
לפיכך אם בכל שנה התרכזו המבוגרים במשמעות יציאת מצרים עבור נכדיהם, השנה יוכלו לשאול את עצמם על משמעותה לגביהם. השם "מצרים" רומז, כידוע, למילה: "מיצרים", ובליל הסדר ראוי לכל אדם לתת את הדעת על היציאה מן המיצרים השונים שמגבילים אותו. אנשים מבוגרים כבולים בדרך כלל הרבה יותר מצעירים בהרגלים שהתקבעו במשך שנים. בעוד צעירים יכולים לשנות ולהשתנות בנקל, אצל המבוגר הדבר קשה הרבה יותר. ליל הסדר בו יושבים שני מבוגרים, ושואלים זה את זה "מה נשתנה הלילה הזה", הוא הזדמנות לשאול את עצמם כיצד הלילה הזה ישנה אותם.
ליל סדר, בו אנו נתונים בסגר, מאתגר אותנו לבחון עם עצמנו באיזו מידה אנחנו בני חורין, ומסוגלים עדיין להשתמש בבחירה החופשית שלנו, כדי שבשנות בגרותנו נמשיך להתפתח באישיותנו, להשתפר במעשינו ולהתקדם בעולמינו הרוחני. לשם כך עלינו לזהות ולהגדיר את המיצרים שתוחמים אותנו, ולגבש אסטרטגיה מתאימה כדי להיחלץ מהם. לכל אדם יש את המיצרים שלו, ולכל מיצר יש את הדרכים שלו להיפרץ ולהיפתח.
מבוגרים, כמו גם צעירים, יכולים לנצל השנה את העובדה שהסדר מצטמצם למשפחה הגרעינית, ולפיכך גם התפריט הקולינרי יכול השנה להצטמצם. אין צורך לחרוג משמעותית מעבר לתפריט של שבתות רגילות, וכך אפשר להשקיע בהכנות רוחניות, ולא לכלות זמן וכוחות בבישולים ובאפיות.
בתשובתנו לבן הרשע נאמר כולנו את הפסוק: "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים". ליל הסדר השנה הוא הזדמנות עבור כולנו לברר מה עשה ה' לי. מה משמעות יציאת מצרים בשבילנו, ומה עלינו לעשות עוד לשם מימושה בחיינו. יציאת מצרים היא סיפור של משבר קיומי שהפך למשבר לידה לעם ישראל. גם ליל הסדר דהשתא צריך להפוך בחיינו מלילה שעננת המשבר הקיומי מרחפת עליו, לאירוע מכונן של לידה והתחדשות.
הרב רונן לוביץ׳ הוא נשיא תנועת נאמני תורה ועבודה ורב ניר עציון