היועמ"ש מנדלבליט מאיץ את המאבק בעושק קשישים

היועמ"ש בהליך נוסף: חברות סליקה רשאיות לסרב לסלוק בתי עסק שיש חשש שפוגעים בלקוחות ומנצלים קשישים.

ערוץ 7 , כ' בניסן תש"פ

קשיש. אילוסטציה
קשיש. אילוסטציה
צילום: ISTOCK

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייצב מכוח סמכותו להליך נוסף בביהמ"ש המחוזי בת"א העוסק בהחלטת חברת סליקת כרטיסי אשראי להפסיק מתן שירותי סליקה לחברה, שהתעורר לגביה חשש כי גבתה כספים אגב הונאה של לקוחות ותוך השפעה בלתי הוגנת בעיקר כלפי אוכלוסיות מוחלשות ובהן קשישים.

כמו בהליך דומה אחר אליו התייצב בחודש דצמבר 2019, גם כאן מציג היועמ"ש בפני ביהמ"ש את עמדתו העקרונית שלפיה יש לאפשר לחברות הסליקה להפסיק את ההתקשרות ואת העברת הכספים לחברה, כל עוד יש להבנתן חשש ממשי לפעילות המנוגדת לדין, וזאת על מנת למנוע באופן מיידי המשך פגיעה לכאורה בלקוחות, וביניהם קשישים.

שני ההליכים בהם התייצב היועץ המשפטי לממשלה הם מקרים פרטיים של תופעה כואבת ורחבת היקף בשנים האחרונות, הנוגעת ללקוחות המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, ובפרט קשישים, אשר נופלים קורבן למעשי הונאה מצד בתי עסק, בעיקר בעסקאות טלפוניות. נמצא, כי יותר ויותר עוסקים פועלים בשיטות פסולות בדרך של פנייה בטלפון או אמצעי טכנולוגי אחר או הגעה פיזית לבית הלקוח, ומפילים צרכנים רבים קורבן להטעיות ולחץ שיווקי, אשר מסבים להם חסרון כיס משמעותי של אלפי ולעיתים עשרות ומאות אלפי שקלים חדשים.

במקרים בהם הכספים נגבים באמצעות כרטיסי חיוב, בתי העסק נזקקים לשירותיהם של חברות הנותנות שירותי סליקה באמצעותם מועברת התמורה מהלקוח. המצב כיום הוא שכאשר מתעורר חשש ממשי מצד חברת הסליקה שהעסקאות הן תוצאה של הטעיית צרכנים ומעשי הונאה, חברות הסליקה מחליטות על סמך שיקול דעתן להפסיק לספק שירותי סליקה לבית העסק.

לאור חשיבות הנושא, הוציאה המפקחת על הבנקים חוזר בחודש דצמבר 2018, שלפיו במקרים בהם קיים חשש ממשי, כי בית עסק מטעה את הציבור או משפיע השפעה בלתי הוגנת, רשאית חברת הסליקה לסרב להמשיך את שירותי הסליקה וסירוב זה ייחשב סביר, לגיטימי וכזה שאינו מנוגד לדין.

התובעת בשני המקרים היא "הלפ. פי. סי. טכנולוגיות", אשר חברות הסליקה החליטו לעצור את שירותי הסליקה שנתנו לה, לאחר קבלת תלונות רבות כי עסקאות אותן נדרשו לסלוק נכרתו כתוצאה מהתנהלות שלא כדין מצידה. בעקבות הפסקת הסליקה, תבעה "הלפ פי סי" את חברות הסליקה על מנת שבית המשפט יורה להן להמשיך בשירותי הסליקה עבורה.

בסמיכות להגשת עמדת היועץ המשפטי לממשלה בהליך הראשון, נדחתה התביעה בהסכמת הצדדים. כעת מנסה החברה, פעם נוספת, לנקוט בהליך משפטי שתוצאתו עשויה להוביל לגביית כספים עקב עסקאות שקיים חשש ממשי כי נעשו תוך פגיעה באוכלוסיות מוחלשות.

בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה באמצעות עוה"ד שלמה כהן ואריאל אררט מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), צוין כי היועמ"ש מייחס חשיבות רבה לתפקידו להגן על האינטרס הציבורי, והוא רואה בחומרה פגיעה באוכלוסיות מוחלשות בכלל ובקשישים בפרט, ולא ישלים עם הפיכתם למטרה למעשי הטעיה והונאה, תוך ניצול חולשותיהם הייחודיות.

עוד צוין כי האמור חל ביתר שאת לאור התקופה בה אנו נמצאים כעת בעקבות משבר התפרצות נגיף הקורונה והימצאותם של צרכנים רבים בבתיהם במצב של חוסר ודאות, לרבות אותן אוכלוסיות מוחלשות.

לפי עמדת היועמ"ש, יש לאפשר לחברות הסליקה שיקול דעת בכל הנוגע להחלטה לסרב לתת שירותי סליקה לבתי עסק לגביהם עולה חשש ממשי לפגיעה וניצול לקוחות וכי בנסיבות בהן התעורר חשד ממשי, רשאית חברת הסליקה לסרב לתת לבית העסק שירותי סליקה והסירוב ייחשב כסביר.

''החשיבות והצורך להגנה על אוכלוסיות מוחלשות וקשישים גוברים במיוחד בתקופה הנוכחית, בה התושבים נמצאים בבתיהם. כתוצאה מהמצב , חלקם שרויים במצוקה ובבדידות ופוטנציאל הפגיעה בהם תוך ניצול המצב גובר אף יותר לעומת המצב השגרתי", הסביר היועמ"ש.