דווקא עכשיו 'כולנו שדכנים'

הלכידות והחוסן הקהילתי הם התרופה לנגיף הקורונה. האחדות והידיעה שכולנו פועלים כגוף אחד ובלב אחד למען מטרה חשובה זה הכוח האמיתי.

ערוץ 7 , כ"ו בניסן תש"פ

כולנו שדכנים
כולנו שדכנים
פרטי

עת צרה היא ליעקב וממנה יושע, דווקא ממנה נוצרת ומתגלה בישראל האחדות שהייתה שם כל הזמן אבל הייתה מכוסה בעפר.

"קומי לך רעייתי יפתי ולכי לך כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו הניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע קול התור נשמע בארצנו", "התנערי מעפר, קומי לבשי בגדי תפארתך... התעוררי, התעוררי!

"בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים, המיילדות הצדקניות במצרים, נשות ישראל בכל הדורות ידעו להיות חלק פעיל בכל הקשור לגאולה. המיילדות חשבו איך יוכלו להוסיף כוח לעם ישראל, איך יוכלו לבנות עוד קומה בבניין. אני מרגישה שהצורך של העם היום הוא פשוט לשדך ולהקים בתים בישראל. להרבות שמחות בישראל!", אומרת ליסה רובין יו"ר ארגון 'כולנו שדכנים'.

ומוסיפה כי "בשבועות האחרונים בגלל הסגר שנכפה עלינו בגלל המאבק בנגיף הקורונה יכולנו לראות איך חתונה פרטית משמחת ומלהיבה את כל המדינה וכולם צפו בסמרטפון בחתונות בוואטסאפ ודרך הזום, אפילו בחתונות שלא מכירים לא את החתן ולא את הכלה וזה גורם לשמחה גדולה לכולנו בלב.

אז נכון, בפועל זה לא תמיד פשוט להיות שדכנית. אבל פעם אחת ביום לחשוב על שידוך מסוים, זה דבר שאנחנו יכולות לעמוד בו למרות כל האחריות שיש על כתפינו, ויש הרבה. ואני אומרת לכל מי שפונה אלי לגבי דייטים. כן, צאו לדייט בזום או בוואטסאפ, נכון זה לא מחליף פגישה על כוס קפה אבל זה מה שאנחנו יכולים לעשות עכשיו אז למה לא? צאו לדייט בזום. חלק מההורים והסבים והסבתות שלנו הכירות בתחלופת מכתבים בדואר ישראל. היום יש וואטסאפ וזום שהן חלופות טובות יותר ממכתבים בדואר. לא נכון?".

לפני 15 שנה התעוררו קבוצת חברים מהיישוב בית אל לקריאתו של הרב שלמה אבינר לקהילות בכל מקום ומקום לפעול ולהקים "גרעיני שדכנות" כדי לסייע לפנויים ופנויות בכל אתר ואתר. היום הארגון 'כולנו שדכנים' פועל כבר 15 שנה כדי לחבר בין ממליצים ומועמדים, להקים בתים ולהרבות שמחות בישראל.

"בעיית הרווקות נוגעת לכולנו אנחנו נתקלים בה כל הזמן, כל אחד מאתנו מכיר מישהו שמחפש. לפעמים אתה באמת רוצה לעזור, אבל אתה לא ממש יכול, כי אין לך מאגר של הצעות להציע ולפעמים כל מה שצריך, זה לתת הצעה. בעזרת ארגון 'כולנו שדכנים' כל אחד ואחת יכולים תוך חמש דקות לחפש התאמות להציע הצעות", אומרת ליסה.

"האתר מיועד לכל המגזרים, מחילוניים ועד חרדים, ומתאים לכולם, גם לבעלי מוגבלויות ומתמודדים. האתר שואף לאגד את כל הנשמות הטובות שרוצות לשדך. אחרי תהליך הרשמה קצר, מוסיפים את המועמדים שמכירים באופן אישי למאגר, מקבלים גישה ליתר המועמדים שהכניסו ממליצים ושדכנים אחרים ובזמן החופשי עושים התאמות ומשדכים זוגות. בנוסף יש מערכת התראות שמחפשת התאמות באופן אוטומטי ואם היא מוצאת התאמה היא שולחת מייל לממליץ שיבדוק את ההתאמה".

מי יכול להיות "ממליץ" ומה התפקיד שלו?

"בפשטות כל אחד, הממליץ יכול להיות חבר, מכר או קרוב משפחה. תפקיד הממליץ הוא לחפש התאמות ותיאום דייטים. לפעמים הממליץ גם מקבל תשובה שלילית וחוסך בכך עוגמת נפש. תפקיד הממליצים אינו מסתיים בהצעה עצמה, ישנה חשיבות רבה לליווי הקשר על ידי הממליצים, שעמם יוכלו הפנויים והפנויות להתייעץ במהלך הקשר".

את חושבת שהורים יכולים להיות "ממליצים"?

בהחלט, רווק צריך להיעזר במשפחה וחברים שלו, הם אלו שמכירים אותו, והם אלו שגם יאפשרו לתהליך הזה להיות טבעי ובריא יותר. בעם ישראל לאורך ההיסטוריה הדור המבוגר תמיד עזר לדור ההמשך למצוא זיווג טוב. הפסיקו לעשות זאת ברגע שהעלו על נס ה"אהבה הרומנטית", כדרך בלעדית למציאת זיווג. דרך שאנחנו רואים בעיניים שלא מוכיחה את עצמה.

ומי שאין לו שדכן או ממליץ שירשום אותו למאגר או שרוצה לעשות את התהליך בעצמו?

"בהחלט, כל אחד יכול להירשם, גם מי שרוצה לחפש עבור עצמו. אין דמי הרשמה, אין פרסומות, אין תשלום".

תכל'ס, איך זה עובד?

"כל אחד ואחת יכולים להמליץ על הפנויים ופנויות אותם הוא מכיר, כאשר שמם של המועמדים לא נחשף. לאחר שהממליץ הזין את הפרטים, הוא מוזמן לחפש עבורם מועמדים מתאימים מתוך המאגר, שהזינו ממליצים אחרים. לאחר שהממליץ איתר מועמדים מתאימים, הוא יוצר קשר טלפוני עם הממליצים שלהם וביחד מבררים אם אכן ניתן להוציא את השידוך לפועל. רק אחרי השלב הזה פונים אל המועמדים עצמם".

מה הלאה?

"השאיפה היא שעשרות אלפים שמחכים להתחתן יהיו במאגר ובמקביל יגדל גם המאגר של השדכנים, והחברים או בני המשפחה שממליצים על פנויים ופנויות שהם מכירים. אנחנו גם צריכים מתנדבים לניהול של כל המערכת הזאת וכמובן משאבים ותרומות כדי להרחיב את הפעילות".

אז עכשיו 'כולנו שדכנים'

"אנחנו תמיד היינו. 'או חברותא או מיתותא' אומרת הגמרא. האדם הוא ייצור חברותי והיום רואים זאת יותר מתמיד, כאשר הרבה אנשים נמצאים בבידוד לבד, כמה חשוב ליצור קשר, להתעניין, להרים טלפון. כמה זה חשוב, זה ממש מציל חיים. זה אולי שיעור לכולנו כדי להבין מה מרגישים הפנויים והפנויות ביום-יום, כשאף אחד לא מתעניין מה שלומם, איך הם מרגישים. לרשום אותם למאגר של 'כולנו שדכנים' זה בוודאי חשוב וטוב ובע"ה גם תמצאו הצעות מתאימות ותתאמו שידוכים אבל רק שיחת הטלפון, ההתעניינות והידיעה של הפנוי שמישהו חושב עליו ומחפש בשבילו היא בעצמה כבר המון!"

"בסוף אנחנו שליחים, וכל אחד יכול לתרום את תרומתו. להיות אכפתי ולהרים טלפון לחבר לשמוע מה הוא מחפש, לשבת ולחשוב. באמת שאין לנו היום פריווילגיה שלא לעשות משהו כי הוא מביך או לא נוח, זה לא המלצה, זו ממש מחויבות של כולנו".

יש לך טיפים למי שרוצה להיות שדכנית?

"חשוב ממש שהעיסוק בעולם השידוכים יהיה ממקום אוהב ומכבד ולא ממקום רכילאי או ביקורתי. היסוד הוא עין טובה ללא ביקורתיות ושיפוטיות. הסיפור כאן אינו רק אם יצא מזה שידוך או לא, אלא להרבות באהבת חינם. הרווקים סביבנו עומדים יום-יום מול החיסרון, הבדידות והשבר. יש להביט בהם בעין טובה ובתפילה שבסוף האהבה והאכפתיות של כולנו תחבר את הלבבות ויבנו בית נאמן בישראל".

יש רווקים שמחפשים אהבה 'ממבט ראשון' ואם אין להם את זה בדייט הראשון הם חותכים ולא ממשיכים הלאה לדייט השני. לפעמים מספיק לראות תמונה כדי לפסול ואפילו לא מגיעים לדייט הראשון. מה את ממליצה לפנויים ופנויות?

"נכון, יש לאדם תמונה דמיונית איך צריכה להראות הנסיכה שלו ואיזה גן עדן יהיו נישואיו, ועד שלא ימצא את כל אשר הוא מחפש, הוא ימשיך לפסול. גם כאשר סוף סוף יוצאים לדייט, זאת ממש התאהבות דמיונית, לקחת פנטזיה דמיונית מהראש ולנסות להלביש אותה בכוח על פרצוף של מישהו אחר שפוגשים בדייט, ואז לנהל מערכת יחסים מול הפנטזיה. אני לא חושבת שזה דבר נכון לעשות. בסוף לא נוצרת באמת פגישה אמיתית של שני בני אדם. אלא ניסיון לראות ולהלביש את הבחורה אתה הוא נפגש בדמות הנסיכה הדמיונית שיש לו בראש. וכשזה לא הולך, אז חותכים".

אז מה אפשר לעשות?

"יש הרבה דברים שאפשר לעשות. למשל, אפשר לשנות את התפיסה, מ'אני מחפש תמונה שתעשה לי רגש של התאהבות ומימוש פנטזיה מתמונה' ל'אני מחפש לבנות בית שתהיה בו אהבה ויש לי אחריות ויכולת ליצור את זה בעצמי', מה שיוביל למסלול הנכון שמובל בסוף לחופה. צריך לעשות חישוב מסלול מחדש בוויז-דייט למסלול של בחירה ולא של נסיעה אוטומטית דמיונית. אני ממליצה להבין מהו הרגש שמחפשים ולא לרדוף אחרי התאהבות. בסופו של דבר, אם את מדברת זוגיות עד 120 שנה באושר ועושר, התאהבות היא לא הרגש שתרצו שיהיה דומיננטי בחייך, מה גם שלפי המחקרים ההתאהבות נעלמת אחרי שנה-שנתיים לכל היותר. אי אפשר לחיות בצורה כזאת. זאת פיקציה".

אסור לרצות אהבה? רווקים רוצים להרגיש משהו... שיש קליק. וגם כתוב "אסור לאדם שיקדש עד שיראנה".

"נכון, הרבה רווקים שואלים את עצמם 'האם זה זה?' אנחנו בדור של גאולה לכן לא מפתיע אותי שיש כמיהה הולכת וגדלה לנבואה. אולי זאת הסיבה האמתית ל'רווקות המאוחרת' בימינו. הרצון לנבואה. באמת אנחנו חפצים בנבואה אבל זה חוש שעדיין צריך הרבה תיקון. אנו משתמשים המון בכלי הנבואה כשזה נוגע למציאת הזיווג שלנו תוך כדי עיוות המציאות. אנחנו מפתחים את הדמיון שלנו כלפי הצעות של אנשים, מדמיינים איך יכול להיות הקשר שלנו בעתיד עם האדם הזה, מתרגשים לקראת הדייט ומפתחים תקווה וציפיות לעתיד ובסוף מתאכזבים כאשר המציאות לא דומה לדמיון. האמת היא שהיא לא צריכה להיות דומה לדמיון. היא מציאות וטוב שכך. צריך לקבל את המציאות כפי שהיא! אחרי שמקבלים אותה, אפשר להתחיל לדמיין ולעבוד כדי להופך את המציאות שתהיה יותר גדולה מכל דמיון".

ואולי אין מה לעשות כי יש היום בעיה של 'רווקות מאוחרת'?

"הנה עוד משפט חוסם 'יש בעיה של רווקות מאוחרת לכן אין לי מה לעשות'. הרי זאת שטות, הבעיה היא זאת עצמה שאנשים חושבים שיש בעיה כזאת ולכן לא פועלים ולא עושים כלום. הרבה חושבים שהבעיה של הרווקות היא בראש של הרווקים אבל הבעיה רחבה יותר היא בחברה כולה, אנשים היום לא רוצים להרגיש נצרכים ונזקקים. התרגלנו להשתמש למשל באינטרנט כדי לקבל מידע ואנחנו לא ממהרים להתייעץ עם מומחים. גם זוגות נשואים שנתקלים במשבר לא ממהרים ללכת לייעוץ זוגי. הבעיה היא לא רק של הרווקים!"

"אנחנו משתמשים הרבה באינטרנט כדי לקבל מידע שפעם היינו צריכים לפנות ליועץ או למומחה בתחום. אנחנו היום הרבה יותר עצמאיים מהדור הקודם וחושבים שללכת ליועץ זה פוגע בעצמאות שלנו. זאת פרדיגמה מוטעית. האמת היא שלהיעזר באנשים אחרים זה לא מוריד מהערך של העצמאות שלי אלא מגדיל אותה. הבעיה היא לא עצמאות אלא אגו, צריכים להתגבר וגם אם זה לא נעים בהתחלה, עדיף להיות אחרי אי נעימות כזו ביחד עם הבעל, ולא לשמור על "הכבוד" ולהיות לבד. זאת עבודת המידות ולזאת הכוונה "עזר כנגדו", ולכן יש צורך לפנות ליועץ, לשדכנים ולליווי לקראת חתונה ולפעול כדי לפורר את כל המשפטים החוסמים הללו שיש לנו בראש ומונעים מאתנו להתקדם לחופה. הבעיה היא לא 'רווקות מאוחרת' הבעיה היא הגאווה המזויפת, והמשפטים שחוסמים אותנו מהצלחה ולא רק בזוגיות".

אז מה לעשות עכשיו?

"אם כל אחת מאתנו תחשוב פעם ביום על שידוך, חיי העם ייראו אחרת. זאת המשימה שלנו, האחריות להציע הצעות לפנויים ופנויות מוטלת עלינו. בואו נאחד כוחות זה בידינו! זה יכול להתחיל רק משיחת טלפון, רק להתעניין ומהשיחה הזאת תתחיל גאולתה הפרטית ובהמשך גאולת עם ישראל כולו. מישהו קרוב אליי עדיין לא נשוי? כנראה לא פעלתי מספיק. זה כל כך פשוט להרשם לאתר 'כולנו שדכנים' להמליץ על פנויים ופנויות ואפילו לקבל למייל הצעות רלוונטיות. אין סיבה למה לא לעשות את זה. אז קדימה, ומי שרוצה לעזור ולסייע או שיש לה רעיונות נוספים בתחום מוזמנת ליצור עימי קשר, בשמחה".

מה את עושה היום?

"כמו כל עם ישראל אני בבית, אני חושבת על כמות האנשים שיושבים בבית לבד בתקופה מאתגרת הזאת, כשאנחנו תחת מגיפת הקורונה.

בעבודת 'היום יום' שלי אני סוכנת תיירות, לא התחום הכי תוסס עכשיו... אני מארגנת סיורים ומפיקה אירועי בר ובת מצווה בארץ קצת יותר מ-18 שנה. בנוסף, אני מתנדבת ב'כולנו שדכנים' והמטרה שלנו כרגע הוא לשדרג את האתר ולהרחיב את מאגר הממליצים והפנויים ופנויות באתר. לאפשר למשפחה וחברים ולרווקים עצמם לחפש בהתאם למה שמתאים להם ולתת לכולם מענה בחינם. כרגע האתר בעברית, אך אנו מקווים לתרגם את האתר לאנגלית וצרפתית. אני כל הזמן חושבת ופועלת ליצירת יוזמות נוספות...".

כאיזה עוד יוזמות?

"עד שהקורונה הגיעה לישראל הייתי מארחת עולים רווקים בשבתות. הרצון שלי להזמין עכשיו מוגבלת עם כל חוקי הזהירות ולא רק שהם לא יכולים להתאחד לארוחות יחד, גם אנחנו כבר לא יכולים לארח אותם. אוכלוסייה זאת לרוב נמצאים כאן בארץ ללא משפחה ונשארים לגמרי לבד בכל המצב הזה, במיוחד עכשיו לקראת חג הפסח שגם לא מאפשר להם לטוס הביתה להורים".

"כתוצאה מהחוסר והצורך הגדול הזה, יזמתי את הרעיון לארח מרחוק, לארגן ארוחות שבת לרווקים עולים שלא יכולים להיות בחיק המשפחה. יצרתי קשר עם עוד משפחה המארחת בקביעות ויחד בבתים שלנו כמובן עם כפפות, ארגנו ארוחות שבת לעולים מארה"ב, קנדה, ברזיל, מקסיקו וארגנטינה כולם גרים פה בירושלים".

"זה פתרון טוב לטווח הקצר, אבל זה לא המצב האידיאלי. עכשיו זה הזמן, כשאנחנו יושבים בבית בזמנים האתגרים האלו לפתוח את הלב ולרשום את החברים הרווקים שלנו וקרובי משפחה ל'כולנו שדכנים' ולעזור להם להקים בית נאמן פה בארץ ישראל. בעז"ה, שכל המצב הזה יעבור מהר ולכולנו יהיה הזכות לעזור לאחרים ויתקיים בנו הכתוב "אלוקים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה". ליציאת מצריים כללית ופרטית, מאחלת לכולנו חג בריא כשר שמח!"

אתר 'כולנו שדכנים': www.kulanu4you.org
לכל שאלה, עצה או יוזמה ניתן לפנות ליסה רובין במייל: info@kulanu4you.or