אושוויץ
אושוויץצילום: Isaac Harari/FLASH90

ביום השואה לבנו עם ניצולי השואה היקרים. אנו רואים את הפלא שהקימו כאן, את החלום בין האלפיים שהצמיחו מהאפר, ורואים את ניצחון החיים על המוות, את הרע שלא יכול לנצח את הטוב והאור. אבל הניצחון הוא עוד עמוק הרבה יותר ממה שרואים בעיניים.

יש כאן ניצחון מהותי ומופלא שהרבה פעמים לא שמים אליו לב. כאשר הגוי שאל את הלל הזקן מהי כל התורה על רגל אחת, כאשר רצה רבי עקיבא להגדיר את הכלל הגדול בתורה, הכולל כל דברי תורה, הם ענו ואמרו: "ואהבת לרעך – כמוך", "מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך". הטוב האלהי המאיר כל. ופלא הוא, שאלפי שנים לאחר מכן, בדיוק בנקודת אור נפלא זה הגדיר החושך העמלקי הגרמני את התנגדותו לישראל (כדברי המהר"ל ש"הטוב נודע מהפכו ידיעה אמיתית, ומן החושך תדע האור") וכך כתב היטלר ימ"ש: "יש לי מלחמת עולם עם היהודים, בגלל שהם המציאו את המוסר והמצפון, שזוהי הטלת מום בנפש האנושית".

לעומת שאר רשעי הדורות שהתנגדו ליהדות באופנים שונים מגדיר אותו רשע את הנקודה המהותית של היהדות וסוד השפעתה העמוקה בעולם - מוסר ומצפון. הוא קורא למוסר זה 'מוסר העבדים': "ואהבת לרעך כמוך" על שלל סעיפיו, הכולל את כל העזרה לחלשים, טיפול וביקור חולים, כיבוד זקנים, צדקה לעניים ועוד. בזה, לטענתו, היהודים גורמים כביכול חורבן לעולם, מכיוון שבמקום שתנהג האנושות בהתאמה לעולם הטבע בו החזק שולט ומתרבה, היהודים המציאו את המוסר והמצפון שעוזר לכל החלשים והנזקקים והורס' את התפתחות העולם. יתר על כן, לטענת הרשע עוד העזנו לטבוע את המוסר והמצפון באנושיות, ודרכם אנו שולטים בכל העולם.

בגלל זה הוא הכריז עלינו מלחמת עולם, להסיר מהאנושות את ה"מום היהודי" של המוסר והמצפון, ולהחזירם למוסר האדונים שנקרא בפיהם "דארוויניזם חברתי". לנהוג כמו תורת ההתפתחות של דרווין שהחלש נכחד והחזק שורד, כך עשו הנאצים בזמן עלותם לשלטון, עוד לפני פרוץ המלחמה, שהרגו למעלה ממאה אלף נכים, עיוורים, מפגרים וכו', ארים וגרמניים כדי "להשביח את הגזע". זו הייתה שאיפתם, להחזיר את העולם למוסר האדונים הנורא, שהיה חי בעולם העתיק. עולם של אדונים ועבדים, שמושגים כמו זכויות, כבוד האדם, חירות, חביב אדם שנברא בצלם וכו' היו זרים לו לחלוטין.

במשך אלפי שנים השפיעה היהדות וטבעה בנפש האנושית את המוסר והמצפון, "מוסר העבדים", דרך התנ"ך שנהיה הבסיס לכל הדתות הגדולות בעולם, ונהיה ליסוד אמונתם וחייהם של מיליארדי אנשים, מעשרת הדברות ועד מוסר הנביאים. הדבר נקבע בקודקס החוקים של הקולקטיב האנושי כחוק היסוד שלו. כמובן, עדיין יש הרבה רוע שצריך להילחם עמו, אבל הטוב והמוסר הבסיסי הם חוקי יסוד של החברה. בזה הנחילה תורת משה והעם היהודי מפלה קשה למוסר האדונים המקדש את החיה שבאדם, והטביעו את המוסר והמצפון באנושיות החברה ובנפש האדם.

השואה הייתה בפועל הריגתם הנוראה של מיליוני יהודים שנהרגו על קידוש השם. מנגד, ביסודה הייתה מלחמת העולם השנייה ניסיון של עמלק הגרמני המנסה למחות את זכר ישראל. זו הייתה מלחמת עולם במוסר ובמצפון אותם ישראל מייצגים ומספרים בעצם חייהם - כהגדרת אותם רשעים בעצמם. אותו רשע אמר תמיד שהוא מקים רייך לאלף שנים, וכאשר הובס הוא אמר שהיהודים ניצחו. הוא לא אמר שהאנגלים, הרוסים או האמריקאים ניצחו אותו כי בעומק המלחמה, המאבק על רוח העולם היה מול עם ישראל. מלחמת הרע והחושך בטוב האלוהי, שהוא מהות חיינו, שבזכותו היה לנו הכוח המופלא להתקיים באלפי שנות גלות שבסופם החושך הנורא של השואה. לקום מהאפר ולהקים חיים של טוב שיאיר את כל העולם, כדברי מרן הרב זצ"ל באורות:

"וזהו סוד השתוקקות הגאולה שבאומה, הנותן לה כח לחיות ולהתקיים באופן המפליא את לב כל חושב. כנסת ישראל חפצה בהויתה את החפץ האלהי של טוב ה'. זה הטוב הוא הסוד של הגאולה, המוכרחת לבא, הטוב מוכרח לנצח את הכל".

 

הכותב הוא ר"מ בישיבת הכותל מבית איגוד ישיבות ההסדר