יסמין החליטה בפולין: לא אשכח לכולם

פראמדיקית מד"א יסמין מזאוי שתדליק משואה בהר הרצל, מספרת מדוע הקדישה את חייה להצלת חיים ולהנצחת זיכרון השואה.

ערוץ 7 , כ"ז בניסן תש"פ

יסמין מזאוי
יסמין מזאוי
צילום: מד"א

פראמדיקית מד"א יסמין מזאוי (21) מנוף הגליל, נבחרה להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות לנעילת אירועי יום הזיכרון ופתיחת אירועי יום העצמאות ה-72 למדינת ישראל.

יסמין נבחרה לא רק בשל היותה פראמדיקית מסורה ומוכשרת, ומהמתנדבות הבולטות בארגון ההצלה הלאומי, אלא גם בשל פעולותיה ומחויבותה לזיכרון השואה.

לפני 4 שנים, כשהייתה יסמין מתנדבת נוער במד"א, היא ביקשה, על אף היותה ערביה נוצרייה, להצטרף למשלחת של הארגון למחנות ההשמדה בפולין. התכנים אליהם נחשפה יסמין במהלך המסע השפיעו עליה מאוד, ועם חזרתה לארץ, ועל אף הקשיים הרבים שחוותה, היא לקחה על עצמה להנציח את זיכרון השואה, ולפעול להעלאת המודעות לנושא בקרב החברה הערבית בישראל.

יסמין סיפרה: "הבית בו גדלתי הוא בית פתוח. תמיד אירחנו חברים רבים מכל הדתות, ופגשנו הרבה אנשים שהם בני הדור השני והשלישי להורים ניצולי שואה. מאז ומתמיד דיברנו בבית על מה שקרה לעם היהודי רק בגלל היותו יהודי. בכל פעם שהייתי רואה ביטויי שנאה ברשת בשפה הערבית על ישראל ועל העם היהודי, לא יכולתי שלא לחשוב על הזוועות שהתרחשו רק לפני כמה עשרות שנים. כשהייתי ילדה קטנה, ההורים שלי תמיד הסתכלו לי ולאחיי בעיניים ואמרו: 'אתם, הילדים שלנו, סוכני השינוי בחברה הערבית להשתלבות במדינה'".

"ואז, בגיל 15 התחלתי להתנדב במגן דוד אדום, ארגון ההצלה הלאומי של ישראל. בגאווה גדולה הייתי לובשת את המדים הלבנים, ויוצאת להציל חיים. מה שאהבתי יותר מכל בהתנדבות במד"א הוא שכל אדם הוא קודם כל אדם, וכשמטפלים באנשים במצבים הכי קשים שלהם ומצילים חיים, אין הבדל בין יהודי לערבי. אני נפעמת בכל יום מחדש, כשאני פוגשת במגן דוד אדום את הפסיפס החברתי המגוון שנמצא בחברה הישראלית. אולי לכל אחד יש דעות משלו, וכל אחד מגיע ממקום אחר, אבל מעל הכל יש חוט חזק שמחבר את כולם יחד – הרצון לסייע לכל אחד, ולהציל חיים בכל מחיר".

יסמין (מימין) בפולין
צילום: אסי דבילנסקי, דוברות מד"א


"במסגרת ההתנדבות שלי במד"א, נחשפתי מגיל צעיר בכל שנה מחדש לאירועי זיכרון השואה. החיבור שלי לנושא הלך והעמיק כשביקרתי ביד ושם, וכשקיבלתי החלטה להצטרף למסע לפולין עם משלחת נוער מד"א. אמנם ספגתי בחברה שלי קשיים, אבל היה לי ברור שבחרתי נכון. ידעתי שכאזרחית ישראלית, אני רוצה להעמיק את ההבנה וההכרה שלי בזיכרון השואה של העם היהודי. במסע הרגשתי שאני מצליחה להבין מעט יותר על הזוועות שעבר העם היהודי בשואה, כשלא היו לו מדינה ועצמאות".

יסמין סיפרה כי "מיום חזרתי מהמסע לפולין עם משלחת נוער מד"א, אני מנסה, כערביה ישראלית, להעביר לעוד אנשים בחברה הערבית את המסרים והחוויות האישיות שלי בנוגע לזיכרון השואה. אני מעבירה הרצאות בבתי ספר ומנצלת כל הזדמנות לשתף חוויות אישיות עם משפחה, חברים ומכרים. כשהגעתי לכיתה י"ב, לא היה לי ספק שעם סיום הלימודים שלי, אני רוצה לתרום עוד לחברה הישראלית ולמדינה.

''עברתי קורס פראמדיקים, ומזה כשנתיים אני מבצעת שירות לאומי כפראמדיקית מד"א וכמדריכת עזרה ראשונה לנוער מד"א. במגן דוד אדום אני מוצאת ערכים דומים לאלו שגדלתי עליהם בבית, ערכים של שוויון, אחווה ומחויבות אין סופית לנתינה לאחר. היכולת שלי להיות מי שאני בתוך הארגון, עם העובדים והמתנדבים האחרים ואל מול המטופלים, נותנת לי תקווה גדולה", היא סיכמה.