בין ג'יהאד לאיג'תיהאד - חלק ט'
חיג'אב ובורקה: הכירו את האקססוריז המוסלמי

איתמר אילתי מעניק סקירה על האסלאם והמזרח התיכון בצורה קלילה ומעשירה.

איתמר אילתי , כ"ח בניסן תש"פ

נשים עטויות חיג'אב
נשים עטויות חיג'אב
צילום: ISTOCK

כל תרבות או דת מבטאת את עצמה באמצעות דעות, רעיונות, פעולות, שפה וסגנון לבוש. אפשר ללמוד הרבה על דת מסוימת מהדרך בה היא מלבישה את מאמיניה. הלבוש המוסלמי, גם הוא, עוזר לנו להבין את הדת והתרבות המוסלמית ואת הרעיונות העומדים מאחוריהן.

שמירת הצניעות היא יסוד חשוב ומשמעותי באסלאם, שכן מעבר לחובה של המוסלמי הפרטי לשמור על עיניו ומחשבתו, חובה עליו להתלבש בצורה צנועה וכן הדבר לגבי האישה באסלאם.

עם זאת, צורת הלבוש המוסלמית מושפעת לא רק מההיבט הדתי, אלא גם מההיבט התרבותי המקומי, שכן על פי כל האסכולות ההלכתיות באסלאם חובה על הגברים לכסות את גופם מאזור הטבור עד הברכיים ועל הנשים לכסות את כל גופן חוץ מידיהן ופניהן (ישנה מחלוקת לגבי חלקי הפנים שמותר להשאיר גלויים וכן לגבי כפות הרגליים), אלא שישנן דרכים רבות לכסות את האזורים הללו והן משתנות מאזור לאזור.

על אף שישנם פריטי לבוש רבים בארון הבגדים המוסלמי, בין לפשוטי העם ובין לאנשי הדת, ההבדלים בין אזורים שונים יבואו פעמים רבות לידי ביטוי דווקא בכיסוי הגוף והראש של הנשים. כיסוי זה מכונה "חיג'אב" ומשמעותו המילולית היא "כיסוי". בעברית בדרך כלל מכנים אותו "רעלה".

ישנם סוגים רבים של כיסויים לנשים והם משתנים לפי מקום מגוריהן. נתייחס כאן לנפוצים שבהם

חיג'אב (כך הוא מכונה על אף שכל כיסוי ראש או גוף הוא סוג של חיג'אב): סוג של צעיף המכסה את השיער, האוזניים ואת רוב הצוואר ולא מסתיר את הפנים. מצוי בעיקר במדינות המערב וגם בישראל.

בורקה: כיסוי גוף מלא המכסה גם את הראש כולו כולל העיניים ומאפשר ראייה רק דרך בד רשת או תחרה. בזמן שלטון הטליבאן באפגניסטן אילצו את הנשים ללבוש אותו בכל פעם שהיו בפומבי.

צ'אדור: גלימה שחורה, לרוב נטולת שרוולים, העוטפת את כל הגוף חוץ מהפנים, שנשארות גלויות. מי שלובשת אותו חייבת לסגור אותו מלפנים עם היד כי אסור שיהיו לו כפתורים או מהדקים. הצ'אדור הוא הבגד נפוץ ביותר אצל שיעים באיראן.

נקאב: מכסה את כל פניה של האישה מלבד פתח צר לעיניים. נפוץ בעיקר במרכז אסיה ובמדינות ערב.

מבחינת החוק, היחס לחיג'אב משתנה בין מדינה למדינה. ישנן מדינות מוסלמיות בהן החיג'אב נאכף על ידי משטרה דתית, כמו באיראן לדוגמא.

מאידך, ישנן מדינות אירופאיות שאסרו לבישת חיג'אב במקומות ציבוריים כחלק מאיסור לבישת סמלים דתיים, מה שגרר מחאות של התושבים המוסלמים באזור. וכעס. ואלימות. וכל מה שאנחנו מכירים כבר מזמן מהמזרח התיכון הישן והטוב שלנו.