רווקות בימי הקורונה ''השנה זה כבר לא יקרה''

נחמה ביטקובר בסיפור חדש ותובנות על התקופה הלא פשוטה שעוברת על רווקים ורווקות בימי סגר הקורונה.

נחמה ביטקובר , כ"ח בניסן תש"פ

אהבה נכזבת, מחכה לאהבה
אהבה נכזבת, מחכה לאהבה
צילום: ISTOCK

זה היה לילה חשוך וסוער. אלישבע ישבה על הספה, ברכיה חבוקות.

היא הרהרה בדבריו של הרב צבי יהודה שהמורה שלה בשמינית הרבתה לחזור עליהן, שחוץ מ"מה גדלו מעשיך ה' ", ההתפעלות מהדברים הגדולים בבריאה, צריך גם לומר "מה קטנו מעשיך ה' " ולהתפעל מהדברים הקטנים במציאות.

היא אף פעם לא חוותה את זה חזק כמו עכשיו. כל הברקים והרעמים במופע האורקולי בחוץ לא מזיזים לאנושות, ווירוס קטן, פצפון כזה... משנה סדרי עולם.

היא נאנחה.

דואגת להורים שלה, שהם כבר לא כל כך צעירים, וגם לסבא וסבתא שלה, שבהחלט אפשר להגדיר אותם כנמצאים בקבוצת הסיכון למחלה.

ואביחי... מה הוא חושב?

חצי שנה לא היו לה הצעות (חוץ מההצעה ההזויה של דודה רבקה, אבל זה לא נחשב...) עד ששלומית שהדריכה איתה את שבט מעלות הציעה לה את אביחי.

והם דיברו בטלפון, ונפגשו פעם אחת... והיה ממש נחמד. אפילו קצת מרגש. לפחות ככה היא מרגישה.

אבל, היא חוששת לבנות תילי תילים של חלומות על פגישה אחת.

ויום אחר כך אביחי התקשר ואמר שגם לו היה נחמד ושהוא ישמח לפגוש אותה שוב. הם אפילו סיכמו על גן הורדים. אבל עכשיו... אפילו לגינה שמתחת לבית היא לא בטוחה שמותר לה לרדת... ואביחי גר בקצה השני של המדינה.

והיא לא רוצה שהוא יחשוב שהיא פחדנית מידי. כי היא לא פחדנית. בדירת שירות היא תמיד הבריחה את כל הג'וקים כשכולן קפצו על כסאות. או סתם שהיא לא מעוניינת. כי היא ממש כן.

אבל היא דואגת. לסבא, ולסבתא, ולקרובים, וגם לסתם אנשים מעמ"י שהיא לא מכירה… והיא גם דואגת שעוד חודש או חודשיים או כשכל זה יגמר… אז אביחי כבר ישכח ממנה, או שהוא סתם כבר לא יהיה מעוניין.

ריבונו של עולם, מה אפשר לעשות? בבקשה, בבקשה, תעשה שכל זה יגמר. שכולם יהיו בריאים שוב. ולא נצטרך לדאוג כל כך... ורק נתפלל שהכל יהיה טוב יותר. ושיבנה כבר המקדש.

****
אנחנו בבתים, בסגר, בבידוד. ואני שומעת מכן קולות מאוד לא פשוטים:

''כל כך קיויתי להתחתן השנה. עוד כמה שבועות היומולדת שלי. השנה- זה כבר לא יקרה. הדייטים הפסיקו, ולא ממש ברור מתי הם ממשיכים. אני מרגישה שכל החיים שלי נעצרו. נעצרו. אבל לכל שאר האנשים - החיים נעצרו בבית שלהם. עם המשפחה שלהם. ואני - לבד''.

זה קול ששמעתי השבוע, וכאב לי כל כך... ויש גם הרבה שאלות פרקטיות - מה אני אמורה לעשות עכשיו? מה המטרה של העצירה הזו? לא להפגש בכלל? ואם אני באמצע קשר? להמשיך ב''זום''/בטלפון? אנחנו לקראת אירוסין - מה הקטע להתארס ככה? מי רוצה חתונה עם מניין?

ועוד ועוד...

אף אחד לא יכול לדעת בוודאות מהי מטרת העצירה. כולם מקווים שזה צעד משמעותי לגאולה... אבל אני רוצה להביא כמה כלים מתהליך האימון שיכולים אולי לתת כאן קצת כיוון.

אחד הדברים הראשונים שאני עושה בפגישות עם המתאמנת, ממש יחסית בפגישה 2-3 כזה, אני שואלת אותה - מה צריך לקרות בשביל שתתחתני?

משהו בישירות של השאלה לפעמים מרגיש קצת הזוי. אבל אני חוזרת עליה ולא מוותרת - ''מה צריך לקרות בשביל שתתחתני''?

כי...אני באמת מאמינה שכל אחת בתוך ליבה יודעת איפה המחבוא של התשובות.

האימון עוזר לנסות למצוא אותן, אבל איפה המחבוא...

כל אחת יודעת.

ואחרי היסוס, לאט לאט מתחילים לרשום - כמובן, כל אחת בהתאם למקום שלה ולחוזקות שלה -

מה, תכל'ס צריך לקרות.

אולי - להרגיש שאני ראויה לזה שזה יקרה, אולי להרגיש מספיק שווה ולשדר את זה, אולי להגיע להצעות מתאימות, אולי למקד מה אני באמת מחפשת ויהיה לי טוב. יש בלי סוף אפשרויות.

עצם ההגדרה הזו, מה צריך לקרות, והפירוט של זה למשימות ספציפיות נותנת הרבה הקלה (אה, אוקיי, יש כאן משהו ברור שאפשר לעשות!)

ורוגע. ומיקוד. ודרך.

חושבת שזה שלב מאוד יקר בתהליך. ומזמינה אותך לעשות אותו גם. אם מתאים לך.

ואז...אם נחזור למציאות שלנו היום - אפשר לחלק את הדברים שכתבתי לדברים פנימיים, התפתחות אישית וכו'....(הקטע עם המיקוד של מה אני מחפשת, ה''להרגיש שווה'', ה''ראויה''...)

ולדברים שתכל'ס צריך להפגש בשביל לקדם אותם... (להגיע להצעות מתאימות, להמשיך קשר עם...)

כדאי לשים לב, שהרבה מהדברים הם פנימיים. וכמה שאני מודעת יותר לעצמי, אני מבינה עד כמה הדברים הפנימיים משפיעים ובונים את הקשר הטוב.

וכמה שאני מגיעה ממקום פנימי יותר חזק, יותר בנוי, יותר מבורר - הקשר נבנה באופן בריא יותר, חזק יותר ושמח.

זה משהו שיוצא לי לראות הרבה. בת שעוברת תהליך, לאחר מכן כשהיא מתחילה בפועל קשר - הוא נראה אחרת.

אז...אולי הקורונה היא הזדמנות שלנו לפתח דווקא את זה. דווקא את הדברים הפנימיים - שבעזרת השם, לכשיהיה אפשרי - יבנו באופן כ''כ שמח את הקשר שיבנה....

ואת ההתפתחות האישית הפנימית - אפשר לנסות לתרגל עם בני המשפחה שאיתי בבית, עם עצמי, בכתיבה, התבודדות...

שנזכה!

הכותבת היא ראש מכון עומק הקשר - לאימון רגשי לקראת זוגיות