רפואה לנפש

מי שחולקים על ההיתר של הראשון לציון לשמוע מוזיקה בימי הספירה בנסיבות המיוחדות השנה, הופכים טפל לעיקר ועיקר לטפל

הרב משה צוריאל , ב' באייר תש"פ

הרב משה צוריאל
הרב משה צוריאל
צילום: עצמי

הראשון לציון הרב יצחק יוסף התיר לשמוע מוזיקה בימי ספירת העומר, רק בשנה זו, מפני המתח הכללי של מגיפת הקורונה, שבה כמעט כל האוכלוסייה סגורה בבתים זה כבר כחודש ימים, ואיום המוות מרחף מעל ראשיהם של רבים מהיהודים.

מיד אחרי פרסום ההיתר של הרב קמו קומץ רבנים וכתבו ופרסמו התנגדות נמרצת, לא לבטל את מנהג איסור שמיעת המוזיקה בשום פנים ואופן. אני יושב מהצד ומתפלא מהעורמה ותכסיסי המלחמה של השטן, כמה הוא מצליח להוליך שולל חלק מבני התורה ואפילו מהרבנים שביניהם.

הרי חז"ל סיפרו לנו כי בימים אלו מתו 24 אלף תלמידי רבי עקיבא. משום מה טרחו חז"ל להודיע זאת, מה זה נוגע למעשה? אלא רצו לחנך שאין לעסוק בשנאת חינם. לשון הגמרא: "שלא נהגו כבוד זה לזה" (יבמות סב, ב).

והרי בענייננו מדובר לא באיסור מהתורה, ולא באיסור דרבנן, אלא מדובר במנהג שהתחיל לפני 600 שנה. הרי עיקר ספירת העומר הוא לעניין הבאת קורבן שני הלחם בעצרת. או לפי ספר החינוך הוא ספירת ימים עד שנגיע למתן תורה, כמו שהחתן סופר את הימים עד שיגיע ליום ההצלחה, לשאת אישה. ומה עשה השטן, החליף עיקר בטפל וטפל בעיקר.

הראשון לציון שליט"א אינו חשוד שהוא מזלזל במצוות או מקל ראש במנהגים. משום מה התיר? אוסיף נימוק בסגנון שלי, כיצד אני רואה הדברים. עם ישראל נמצא במצב מחריד של מתח. זה כבר חודש ימים שאנשים כלואים בבתיהם. יש קיצוץ דרסטי בהכנסה הכספית של הרבה אנשים, וחלק גדול איבדו את הביטחון הכלכלי. זה כבר כמה שנים שהאיום הערבי, מבחוץ ומבפנים, מפחיד.

נוסף על כך האנטישמיות בעולם גוברת, וכן האיחוד האירופי והאו"ם אינם בושים מלהפגין איבה גלויה נגדנו. בתוך ארצנו פנימה, כמה דברי בלע של שונאי דת, דבריהם מתפרצים בעיתונות הכללית ובתקשורת האלקטרונית. מפלגות חילוניות קמו לקעקע את קיום תורתנו, וכמעט תופסות את שלטון הממשלה ומי יודע מה עוד יזיקו. אחרי כל זה, הרי שמיעת מוזיקה היא רפואת הנפש, כדברי הרמב"ם בשמונה פרקים, תחילת פרק חמישי.

לעת כזאת שאותם רבנים או אנשים מהשורה, שמתיימרים להיות שומרי הסף ונלחמים שלא נזוז משום מנהג ולא נרפה משום חומרא, הרי הם חוטאים ממש בחטא שנאת חינם או מחסרים כבוד בין אדם לחברו.

כמה שהשטן הצליח בערמומיותו לסנוור עיני חכמים, להוליך אותם שולל, להרבות פילוג, פיצול, סיעתיות ומריבה, הכול כביכול בשם שמירת הדת. בווידוי הרב נסים גאון, אשר נאמר בכניסת יום הכיפורים, מתוודים על חטא: מה שמותר אסרתי ומה שאסור התרתי. הבה נחזור לקיים את העיקר, ולא להחמיץ אותו.