זה לא נגמר עד שזה לא נגמר

הרבה שמחה לא הייתה שם, גם לא אמון, אבל ברגע שכחול לבן הבינו מה השאיפה האמיתית של נתניהו וטרפדו אותה, הדרך לחתימה הייתה קצרה

זאב קם , ב' באייר תש"פ

נתניהו וגנץ חותמים על ההסכם הקואליציוני
נתניהו וגנץ חותמים על ההסכם הקואליציוני
צילום: דוברות

ביום שני אחר הצהריים ישב ח"כ אבי ניסנקורן מכחול לבן במבואה שמובילה ללשכתו של יו"ר הכנסת.

יו"ר ההסתדרות לשעבר, שכבר ראה בחייו משא ומתן אחד או שניים, נעץ את מבטו במכשיר הטלפון הנייד והשחוק וכמעט התחנן בפניו שיביא בשורה. רגליו זזו בעצבנות מופגנת ופניו שידרו ייאוש טוטאלי. כך נראים אנשים כשהם על סף התמוטטות עצבים.

בשבועות האחרונים הוא למד על בשרו ששום דבר מהשיחות הליליות הרבות שניהל בעבר עם פקידי האוצר, או עם כל גורם מדינתי אחר, לא יכול אפילו להיחשב כסדנה למתחילים כשמדובר במשא ומתן עם נתניהו. על פדחתו של ניסנקורן נוספו בשבועות הללו כמה נקודות חשופות, שיבה זרקה בצידי ראשו, וגם המשקפיים ספגו חבטה או שתיים. במילים אחרות, בשלב ההקלות הבא שיוכרז במשק, מומלץ ביקור שאחרי משא ומתן קואליציוני אצל הקוסמטיקאית שממוקמת במרחק 100 מטרים מהבית.

מעט מאוחר יותר צלצל הטלפון ומעברו השני של הקו נשמעה ההזמנה להגיע לבלפור. ניסנקורן נצפה רץ החוצה מבניין הכנסת כשעל פניו חיוך של תלמיד ששמע את הצלצול שמבשר על תחילתו של החופש הגדול. המעגל נסגר. פיזור הכנסת ה-20 שהתרגש עלינו בדצמבר 2018, ומערכות הבחירות שהתחילו ב"רק לא ביבי" ונגמרו ב"ביבי, חכה לי, אני עוד שנייה מגיע" תמו ברגע אחד, כשכל המעורבים מגלים סימני עייפות ותשישות רבתי. שום שמחה או חגיגיות לא נצפו על פניהם של איש מחתני השמחה.

מאחורי הפרגוד

באותו בוקר התרחש כאילו הפיצוץ האחרון בשיחות. יש שיגידו פייק פיצוץ. יו"ר כחול לבן בני גנץ ישב במעון הרשמי של ראש הממשלה, כשהוא יודע שההסכם נמצא בהישג יד ושהוא אפילו מרוצה ממה שכתוב בו, ורק חיכה להזדמנות. "אנחנו רוצים לקיים את ההצבעה החשאית בכנסת על נציגי הוועדה למינוי שופטים עוד לפני שמושבעת הממשלה", פנה השר יריב לוין, ראש צוות המשא ומתן של הליכוד, לאנשי כחול לבן. "לא יהיה", זרק גנץ את התשובה שהביא מהבית, והודיע לאנשי הצוות שלו שקמים והולכים ברגע זה.

רק כדי לסבר את האוזן, דמיינו לרגע את עצמכם במכולת השכונתית קונים חבילת וופלים. רגע לפני ששילמתם, מסב המוכר את תשומת ליבכם לכך שתאריך התפוגה של המוצר כבר עבר, ומגיש לכם את אותו מוצר עם תאריך מעודכן. מרבית האנשים היו אפילו אומרים "תודה", ובוודאי שלא יוצאים מהחנות בזעם. גנץ יצא מהחנות בזעם, אומנם זעם מדומה אבל זעם. ככה זה כשמרגישים צורך לשדר לתקשורת שגם אתה מסוגל לעשות שרירים במשא ומתן, גם כשאתה יודע שבעוד כמה שעות הכול ישוב על מקומו בשלום.

העניין הוא שהבקשה של נתניהו לקיים את ההצבעה לבחירת נציגי הוועדה למינוי שופטים עוד לפני השבעת הממשלה היא מהמוצדקות וההגיוניות שהיו כאן. נתניהו עצמו חווה את זה על בשרו בהצבעה הזאת בדיוק.

ביוני 2013, בעיצומה של ממשלת נתניהו-לפיד המקרטעת, נדרשה הכנסת לבחור את שני נציגיה לוועדה למינוי שופטים. למי שאינו מכיר את פרוצדורת ההצבעה, מדובר באחד מאותם מקרים נדירים שבהם הכנסת מקיימת הצבעה חשאית מאחורי פרגוד. כך שסיכומים מראש בתוך הקואליציה על המועמד הרצוי הם אולי נחמדים על הנייר. מאחורי הפרגוד מתרחשים לא פעם דברים אחרים.

על פי הסיכום שנקבע בקואליציה ההיא, היה אמור ח"כ דודו רותם ז"ל מישראל ביתנו לשייט בנינוחות לשולחן הוועדה. אלא שכמה ח"כים בקואליציה ניצלו את העובדה שאף אחד לא רואה איך הם מצביעים כדי להיפרע מיו"ר ישראל ביתנו ליברמן, מראש הממשלה נתניהו וגם מח"כ רותם עצמו, שאיך נאמר זאת בעדינות – הצליח במהלך שנותיו כחבר כנסת להסתכסך עם לא מעט חבר'ה במשכן. כשפתחו את תיבות ההצבעה גילו שח"כ יצחק כהן מש"ס, שהייתה אז באופוזיציה, קיבל 65 קולות, בעוד שלרותם הצביעו רק 61 קולות (כל ח"כ מצביע לשני מועמדים).

תוצאות ההצבעה ההיא לימדו את נתניהו שני לקחים חשובים הרבה שנים קדימה. הראשון, אין יותר משמעות לנוהג שמקפיד לחלק את שני נציגי הכנסת בוועדה בין הקואליציה לאופוזיציה. שהרי בהצבעה ההיא האופוזיציה חמדה לעצמה, וגם קיבלה בפועל, שני נציגים. הלקח השני נוגע להצבעות מאחורי פרגוד – הישמר מהן ככל האפשר. אז הוא נשמר. וכך ביקש נתניהו מגנץ להצביע על נציגי הוועדה למינוי שופטים כבר עכשיו, כתנאי להשבעת הממשלה, ובכך להדק את הסיכומים שהושגו בנושא הזה ולוודא שהם אכן מקוימים.

גנץ הגיב כאילו ביקשו ממנו הרגע לוותר על אחת מהכליות שלו, וחתך הביתה. ביציאה החוצה בוודאי הצטער על מקום החנייה שעליו ויתר מחוץ לבלפור. הרי רק בעוד כמה שעות, כשיחזור כדי לחתום, יידרש למצוא שוב חנייה בשכונה הצפופה.

צ'ק פתוח

שאלת השאלות היא איך קרה שרק לפני כמה ימים בכחול לבן כבר היו בטוחים שנתניהו רוצה בכלל מערכת בחירות רביעית ואינו מעוניין להקים איתם ממשלה, אך בכל זאת בחרו להמשיך בשיחות איתו. מדוע במקום להמשיך בשיחות שהם עצמם הגדירו כ"חסרות טעם", לא החלו בכחול לבן לקדם באופן אמיתי את המנוף היחיד שהיה להם – החוקים נגד נתניהו? התשובה נעוצה במידע אמין שהגיע לאנשי גנץ, שאפשר להם להבין מהו רצונו האמיתי של נתניהו בימים שבהם המשא ומתן דרך במקום. לא בחירות ביקש לעצמו נתניהו, אלא להשיג ממשלה אחרת, ממשלת 61.

כולם יודעים מי הם השניים שהיו מיועדים להשלים ל-61. נתניהו שלח שליחים משליחים שונים ליועז הנדל ולצביקה האוזר. זוכרים את האמירה המפורסמת של גנץ שנאמרה בזמנו בנוגע לחרדים? "דף חלק" הוא הבטיח להם, שבו הם מוזמנים לרשום את כל מה שהם רוצים. זה פחות או יותר מה שנתניהו הניח לפתחם של האוזר והנדל. צ'ק פתוח שבו אפשר לרשום הכול. רוצים להיות שרי משפטים וביטחון פנים ולהיות אמונים בעצמכם על כל מערכת אכיפת החוק? קיבלתם. נתניהו רק רצה מסמך חתום על ידי שניהם שהם אכן איתו. בנקודה הזאת הבין גנץ שהוא לא נדרש למנוע מנתניהו גלישה למערכת בחירות נוספת, אלא לטרפד את ממשלת ה-61 שביקש להקים.

חיש קל החלה סדרת שיחות אינטנסיביות במיוחד בינו ובין הצמד האוזר-הנדל, ובהן סוכם שהשניים יהיו חלק מכחול לבן גם בבחירות הבאות. ולא רק שיהיו במקום גבוה ברשימה, אלא שגם יוכלו לשמור על המסגרת הנפרדת שהקימו (סיעת 'דרך ארץ') בתוך כחול לבן, ולמעשה להיות סיעה עצמאית בתוך מפלגתו של גנץ. מי זוכר שרק לפני כמה שבועות היו בכחול לבן מי שאמרו שהנדל והאוזר לא ישובצו יותר ברשימה לכנסת לאור העובדה שטרפדו במו ידיהם את אופציית ממשלת המיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת. הסגירה ההרמטית של גנץ עם האוזר והנדל הגיעה גם לאוזניו של נתניהו, והוא הבין שנחסמה הדרך לממשלת 61 שבה חשק כל כך. משם הדרך לחתימה עם גנץ, גם אם בחירוק שיניים קל, הייתה קצרה. גם נתניהו לא מת על רעיון הבחירות בצל ערפל הקורונה.

כלום לא מופרך

אלא שכאן נדרשת הערת אזהרה חמורה לקוראים. הביטוי שלקוח מהכדורגל "עד שזה לא נגמר, זה לא נגמר" עדיין איתנו. כן, גם אחרי שנחתם ההסכם הקואליציוני. שימו לב מה חושבים גורמים בתוך הליכוד בעלי היכרות רבת שנים עם נתניהו ועם השר יריב לוין. ישנם כאלו שמאמינים שהשניים טרם נטשו את השאיפה להקים ממשלת 61. המכשול שעדיין עומד בפני ממשלת האחדות הוא מלאכת החקיקה המסובכת שנדרשת לעבור בכנסת עוד בטרם תושבע הממשלה, אותה חקיקה שאמורה לאשר את ההסכמות שמופיעות בהסכם הקואליציוני.

"שים לב שהליכוד בכלל לא נמצא בהובלה של התהליך הזה בכנסת", מציינים הגורמים. לטענתם, זה לא מקרי. גם ככה מועד סיום המנדט של הכנסת (בעוד שבועיים) גבולי מאוד ביחס לזמן שנדרש כדי לסיים את החקיקה. כך לפחות אמרו השבוע בייעוץ המשפטי של הכנסת. אבי ניסנקורן ואנשי כחול לבן אינם מנוסים באישור של חקיקה כה מסיבית, ועוד של חוקי יסוד, שגם תאותגר בדרך באמצעות בג"ץ. שינוי אחד קטן שיעשו שופטי בית המשפט העליון בחוקים שמופיעים בהסכם, ולפתע כל חישוב הזמנים משתנה ועומד על כרעי תרנגולת.

אותם גורמים בליכוד טוענים שלשם מכוון נתניהו. לכך שבג"ץ ימנע את אישור החקיקה בזמן המוגבל שנותר. בכחול לבן לא יסכימו להשביע ממשלה לפני שחוקי הרוטציה שלהם עוברים בכנסת. ואז, רגע לפני שתפוזר הכנסת, יפנו בליכוד שוב להנדל ולהאוזר ויגידו להם כך: אתם רואים שניסינו ורצינו אחדות, אבל בג"ץ מנע מהכנסת לחוקק. רק אתם יכולים למנוע בחירות עכשיו.

נשמע מופרך, על גבול ההזיה? זו לא ההגדרה הקולעת גם לכל שאר הדברים שראינו במערכת הפוליטית בשנה וחצי האחרונות?

הכותב הוא כתב הכנסת של כאן רשת ב' וכאן 11