בית הדין בהאג
בית הדין בהאגצילום: רויטרס

מיד לאחר יום העצמאות צפויה התובעת בבית הדין בהאג להודיע אם בסמכותו של בית הדין לדון בנושאי יהודה שומרון ועזה. זאת על מנת לאפשר פתיחה של חקירה נגד התנהלותה של ישראל באזורים אלה.

לקראת ההכרעה הצפויה הגיעו לבית הדין בהאג חומרים וחוות דעה מארגונים שונים בהם גם כאלה הקשורים לארגוני טרור. במכון המחקר NGO Monitor בחנו את חוות הדעת ומצאו בהם שקרים עיוותים ושיפוצי היסטוריה. איתי ראובני, חוקר במכון מספר.

"בדומה לבית משפט מקומי, יש גם בבית הדין בהאג אפשרות למומחים, לארגונים ואפילו למדינות , להגיש חוות דעת ולהתקבל כ'ידידי בית המשפט' בתקווה שהתובעים או השופטים יסתכלו על החומרים. במקרה הזה הוגשו יותר מחמישים חוות דעת כולל על ידי 7 מדינות החברות בבית הדין בהאג. חוות הדעת הללו אמורות לדון על סמכות השיפוט, האם בית הדין יכול או לא לפתוח בחקירה נגד ישראל".

"לקחנו את חוות הדעת הללו והוצאנו מהם קבוצה גדולה של ארגונים שפועלים כבר שנים בקמפיין החרם והדה לגיטימציה כלפי ישראל, חלקם קשורים לארגון הטרור החזית העממית, חלקם ארגונים ממלזיה וטורקיה. ניתחנו את הטיעונים שלהם שיש סמכות וראינו שאין טיעונים, אלא אותם טיעונים נגד ישראל שחוזרים על עצמם תמיד".

ממשיך ראובני ומתאר כי חוות הדעת הללו כוללים בין השאר מחיקה של ההיסטוריה, שיפוצים היסטוריים, והתבססות על מקורות לא אמינים והתעלמות מאחריות הצד הפלשתיני. "נקודה מטרידה נוספת היא שחלק מהארגונים ממומנים על ידי ממשלות אירופה, בין השאר גם נתרמו כספים אירופיים כדי להכין את חוות הדעת הללו. בית הדין הפלילי הוא המקום שאליו הארגונים האנטי ישראליים תמיד רצו לקחת את ישראל אליו ונראה שבעזרת הכסף האירופי זה אכן מצליח".

על תכני חוות הדעת הללו הוא אומר: "כידוע, חצי אמת גרוע משקר. הם לוקחים מצב, מוציאים מהקשר, מוחקים את הצד הפלשתיני לדוגמא ארגון שקשור לחזית העממית כותב שהוא מייצג את הקרבנות, אבל מי שמכם כמייצגים שלהם? העם הפלשתיני חתם על כך? יש לכך משמעות אם אתה באמת מייצג ולא רק ידיד בית המשפט". האם בית הדין מקבל את הקביעה הזו בלי לערער עליה או לבדוק אותה? את זה ניתן יהיה לדעת רק עם פרסום הכרעת התובעת.

"ארגון נוסף כותב חוות הדעת שחצי ממנה עוסק בפעילות הארגון לצד קביעה שישראל ביצעה פשעים. מדובר בקבוצה גדולה של ארגונים שלא עונים על שאלת הסמכות של בית הדין. גם ועדות חקירה של האו"ם כמו הפרלמנט האירופי והקונגרס האמריקאי שואלים שאלות ומנסים לוודא את הדברים ולברר פרטים על הארגון אבל העולם לא מושלם ואנחנו צופים שהתובעת אכן תחליט לפתוח בחקירה על בסיס אותן הגשות. זו תהיה התאבדות מצידה אם היא לא תחליט כך ואותן הגשות הן הטיעונים הלא נכונים".

ישראל הרשמית, כידוע, החליטה שלא להגיש מענה לטענות או להתייחס אליהן בין השאר משום שאינה חברה בבית הדין הבינלאומי בהאג ועם זאת היא מפעילה לחץ על מדינות חברות כמו גרמניה להגיש חוות דעת הפוכות, ואכן, מספר ראובני, מדינות שכאלה הגישו חוות דעת משפטית על היעדר הסמכות לבית הדין.

ארגונו של ראובני הגיש "חוות דעת כידידי בית המשפט, יחד עם עוד שלושה ארגונים, ובחוות הדעת אנחנו מתמקדים בסמכות השיפוט שאינה קיימת". על הסיבות העיקריות לקביעתם הוא אומר: "ביה"ד הפלילי נועד לזירה בין מדינות וכעת אין מדינה פלשתינית. בנוסף, בית הדין הפלילי נועד לעסוק במקרים ספציפיים שאנשים מסוימים עשו באירועים מסוימים, כלומר התביעה אמורה לבודד לרמת הגנרל המסוים שעשה פשע מלחמה מסוים. לעומת זאת התלונות נגד ישראל הן בנוסח 'ישראל בונה בהתנחלויות' או 'הרגה הרבה אנשים בעזה' ולכן אלו פשעי מלחמה, אבל לא לשם זה נוצר בית הדין בהאג".

לטעמו "החשש הגדול הוא שמנצלים את בית הדין להתקפה על ישראל כמו שקרה לאו"ם. תלונות במקומות הללו הפכו עילה לשים את ישראל על המוקד ובכל פעם בתואנה אחרת ובוועדה אחרת ובהתבסס על נתונים לא נכונים", וכאמור, להערכת ארגונו התובעת תקבע כי אכן בסמכותה לחקור את ישראל, וזאת על אף דיווחים בעייתיים על עברה שלה גם בתחום זכויות האדם, וגם על קשר שיתכן והיה לה בעבר עם הרשות הפלשתינית עצמה.