חב"ד והציונות

רצונם של חסידי חב"ד להיות חלק מהמדינה ומהישראליות נובע מתוך תפיסה של שייכות לכלל ישראל.

ברלה קרומבי , ו' באייר תש"פ

ברל'ה קרומבי
ברל'ה קרומבי
צילום: עצמי

בשבוע שעבר הרימו גבה רבים בציונות הדתית, עקב מכתבם של רבני חב"ד לשליחת חב"ד בנפאל חני ליפשיץ, בו נכתב כי לא תוכל להדליק משואה בשם שליחי חב"ד, בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל.

באופן אישי קיבלתי אין ספור הודעות מחברים ומכרים, שניסו להבין את פשר הדברים. בשורות הבאות אנסה להסביר בתמצית את התיאולוגיה החב"דית ביחס לציונות.

1. תנועת חב"ד מאז ומעולם הייתה תנועה משיחית, כחלק מהשתייכותה לתנועת החסידות של הבעל שם טוב, שחרטה על דגלה את האימרה "אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". כלומר החסידות היא תנועה משיחית, שנועדה להביא להתגלות אור ה' בעולם וגילוי משיח.

בדומה לבעל שם טוב, כך גם ממשיכי דרכו רבי מנחם מענדל מוויטבסק, בעל התניא, רבי אברהם קאליסק ורבי נחמן מברסלב, עסקו בתיאולוגיה העמוקה של ארץ ישראל, וראו בה נקודת חיבור רוחנית בין עם ישראל לגאולתו. רבי נחמן ערג כל חייו להגיע לארץ ישראל ואף ביקר בה, רבי מנחם מענדל מוויטבסק (שהשבוע חל יום הסתלקותו) ורבי אברהם מקאליסק עלו ארצה והתיישבו בה, ובעל התניא אסף כסף כדי להקים את הישוב היהודי בחברון ובירושלים. על כך גם נעצר בעקבות הלשנה לשלטונות רוסיה, שהיו באותו זמן במלחמה עם השלטון העותומאני ששלט בארץ. בנכסים שרכש בחברון כמו בית שניאורסון ובית רומנו, מתגוררים עד היום יהודים.

מהבחינה הזו חב"ד מתלכדת עם הציונות הדתית, שגם היא תנועה משיחית, ששואפת למימוש גאולת ישראל בארץ ישראל. וכאן מגיעה נקודת המחלוקת בין חב"ד לציונות הדתית, על האופן בו מממשים את הגאולה.

2. הציונות החב"דית מאז ומעולם הייתה קשורה לחזון הגאולה ואחרית הימים, אך התבדלה מהלאומיות. שיבת עם ישראל לארצו נתפסת כחלק מתחילת הייעוד של קיבוץ גלויות. בתיאולוגיה החב"דית יש 4 נקודות התייחסות למובן הרחב של הציונות: 1. ארץ ישראל. 2. מדינת ישראל. 3. לאומיות. 4. "ראשית צמיחת גאולתנו".

התיאולוגיה החב"דית מחוברת לארץ ישראל, כאמור בהקשר הדתי והמשיחי, ובנוסף רואה במדינה ככלי להגן על עם ישראל ומחסה, בוודאי לאחר השואה. לעומת זאת כתנועה רעיונית התנגדה חב"ד באופן מוחץ ללאומיות של הציונות החילונית, שהייתה גם גורם לחילון בקרב צעירים יהודים במזרח אירופה (למרות שיש לציין כי תופעת הצעירים שעזבו את הדת בגלל הציונות, הייתה קטנה לאין ערוך מההתבוללות שהשתוללה באותם ימים).

עוד יותר מכך התנגדו אדמו"רי חב"ד לדיבור על המדינה כ"אתחלתא דגאולה". בתפיסה החב"דית יש להצמד לחזון הגאולה כפי שמופיע בנביאים, בהיות הגאולה הופעת אור ה' בעולם ושיבת אור ה' לשכון בגלוי בעולם כולו, בדומה להופעתו בעולם לפני חטא עץ הדעת. גאולה היא "א-לוהות בפשיטות ומציאות בהתחדשות" - הא-לוהות שבה להתגלות בעולם בפשיטות. כלומר הגאולה היא תהליך רוחני של שיבת השכינה, לא גשמי של שיבת מלכות ישראל.

3. במובן הפרקטי חב"ד תמיד הילכה על שני הקצוות. חסידת חב"ד בשם שפרה מרוזוב שהייתה אלמנת צה"ל וממקימות ארגון אלמנות צה"ל, קיבלה לפני עשרות שנים את ההצעה המכבדת להדליק משואה ביום העצמאות. היא שאלה את הרבי שענה לה בשתי מילים: "לא צריך". כלומר אל תקחי חלק באופן רשמי בטקס, אבל גם אין צורך לצאת נגדו ולשלול אותו. הרבי כתב לחסידיו להמעיט את העיסוק ביחס לציונות. למרות דעתו החריפה נגד הלאומיות הציונית ונגד התפיסה של המדינה החילונית כ"אתחלתא דגאולה", מעולם לא יצא הרבי מליובאוויטש נגד הציונות כעמיתיו האדמו"רים החרדיים. הרבי שלל את התפיסה הזו כרעיון משיחי, אולם המשיך לתמוך במדינה וחיילי צה"ל ככלי המגן ושומר על עם ישראל בארצו. תפיסת הציונות ההחב"דית דומה מאד לציונות החילונית, או לרבנים כמו הרב ליכטינשטיין ז"ל: מודים לה' על שיבת עם ישראל לארצו ועל כך שיש לנו מדינה ואף שותפים בה. אך שוללים את תפיסת המדינה כישות רוחנית-דתית.

אגב הרבי מליובאוויטש תמך בגיוס חסידיו לצה"ל, אלה שאינם לומדים תורה, ואף התבטא באחד ממכתביו כי "לא סמוק הדם שלנו מדם אחר". כלומר אין אף התר שלא לשרת בצה"ל, אם אינך לומד תורה כעת. לכן חסידי חב"ד ברובם משרתים בצה"ל.

4. לסיום: באופן אישי גדלתי והתחנכתי בחב"ד. קיבלתי ממנה את אהבת הארץ ואהבת כלל ישראל. הרבי מליובאוויטש חינך אותנו לנתינה אין סופית ולראות את האומה הישראלית כקומה אחת. בשנותי הבוגרות, במסעי האישי, בחרתי לחגוג את הקמת המדינה ולומר "הלל" בברכה ביום העצמאות. אני מודה לה' על שיבת ציון ורואה בה את התחדשות חזון הנביאים. אבל למרות זאת אל לנו לזלזל חלילה בתיאולוגיה החב"דית, המורכבת והמעמיקה.

רצונם של חסידי חב"ד להיות חלק מהמדינה ומהישראליות נובע מתוך תפיסה של שייכות לכלל ישראל. ויחד עם כך ניתן להבין שתיאולוגיה של תנועה רעיונית יכולה להיות מורכבת, למרות שלפעמים איננו מבינים אותה עד הסוף.

נראה כי סערת טקס המשואות וביטול השתתפותה של השליחה חני ליפשיץ, הסעירה בעיקר את המגזר הדתי-לאומי המקורב לחב"ד. עבור חב"ד, כתנועה אידיאולוגית שורשית, זו דווקא ברכה, שתחדד את השיח הרעיוני של התנועה ותניב העמקה מחודשת.

הטור מתרפסם בסוף השבוע בעלון השבת 'עולם קטן'