לחגוג עצמאות - גם בו' באייר

ד"ר הדר ליפשיץ אומר כי החלטת סן רמו שהתקבלה היום לפני 100 שנים, הניחה את התשתית להקמת המדינה ונשכחה במכוון.

ניצן קידר , ו' באייר תש"פ

הכרזת המדינה
הכרזת המדינה
צילום: משה פרידן, לע"מ

היום לפני 100 שנים, בועידת סן רמו, הכירו העמים לראשונה בזכותו של העם היהודי על ארץ ישראל.

ד"ר הדר ליפשיץ מהחוג לאזרחות במכללת אפרתה קורא לחגוג ולציין אחרי יום העצמאות גם את יום ו' באייר שלדעתו בלעדי ההחלטות באותה ועידה - לא היתה קמה מדינת ישראל.

"צריך לציין שהמנדט הבריטי הסתיים בליל שבת ו' באייר. כדי למנוע חילול שבת הקדימו את ההכרזה בכמה שעות וזה התרחש בה' באייר – אבל למעשה בתש"ח היום ההיסטורי הוא דווקא ו'. ביום הזה בתרפ"ה, התקבלה בסן רמו ההחלטה לתת לבריטים מנדט על ארץ ישראל", אומר ליפשיץ בראיון לערוץ 7.

לדבריו, "זו היתה החלטה מאוד דרמטית משום שהיא עומדת בבסיס הלגיטימיות של מדינת ישראל על שטחי ארץ ישראל המערבית והמזרחית. הדבר נשכח, במובן מסויים באופן מכוון, שהרי לפני אי אלו שנים התחילו להדגיש דווקא את כ"ט בנובמבר, כדי לרמוז שהחזון היה תוכנית החלוקה של שתי מדינות לשני עמים".

אלא שההיסטוריה מעידה שישראל נמנעה מלאמץ את תוכנית החלוקה. "האמת היא בדיוק הפוכה. התנועה הציונית כולה, כולל ראש הממשלה היוני ביותר שהיה לנו משה שרת, ראתה בהורדת עבר הירדן המזרחי כקטיעת איבר ממש. ערב הקמת המדינה, בצוק העתים, הוחלט להסתפק בגבולות החלוקה. ההסתפקות נעשתה בדיעבד. לפני שסיימו את כתיבת הנוסח של הכרזת העצמאות, דרש נציג המפלגה הקומוניסטית מאיר וילנר, להוסיף להכרזת העצמאות שהמדינה מכירה בתוכנית החלוקה ומאמינה בפתרון של שתי מדינות לשני עמים. בן גוריון ענה שאין בכך צורך וההתפתחויות יקבעו את העתיד".

"בכ"ט בנובמבר הוחלט שתוקם מדינה יהודית, לצידה מדינות ערבית וירושלים תהיה בינלאומית. בהכרזת העצמאות נאמר שהאו"ם קבע שיש להם מדינה יהודית. מיתר הדברים התעלמו והותירו אותם עמומים בכוונה", מוסיף ליפשיץ.

הוא מזכיר כי "מיד לאחר שהסתיימה המלחמה הודיעה ממשלת בן גוריון שירושלים היא בירת ישראל, בניגוד להחלטת האו"ם. על בסיס מה הם החליטו זאת? משום שהטענה של כל ממשלות מישראל מאז ועד היום היתה שהחלטת כ"ט בנובמבר בטלה ומבוטלת. אם כן מה הבסיס עליו נשענה הקמת המדינה? החלטת סן רמו מלפני מאה שנים. ההחלטה הזו היא הבסיס להכרזת ישראל מיד לאחר מלחמת ששת הימים על החלת הריבונות בירושלים. כאשר שר המשפטים דאז, יעקב שמשון שפירא ממפא"י נימק את ההחלטה, הוא ציין שצה"ל שחרר "חלקים ניכרים מארץ ישראל" כשהוא מתכוון לחלקים מיהודה ושומרון ומעזה והממשלה הוסמכה להחיל ריבונות. הבסיס המשפטי להכל נעוץ בסן רמו".

יש לו גם דוגמה נוספת. "ארה"ב לא הכירה בצעד הישראלי וטענה שהחלטת כ"ט בנובמבר לחלוקת הארץ עדיין בתוקף ושההתנחלויות אסורות כי אין להן בסיס לגיטימי. הנשיא טראמפ אימץ את העמדה הישראלית ובעצם קבע שיש לישראל את הבסיס על המנדט ומכאן, מכל הבחינות, נבעה גם ההכרזה שאי אפשר לומר שההתנחלויות אינן חוקיות".

אז למה בעצם היום הזה נשכח? "צריכים לחגוג את היום הזה. הסיפור שלו עצמו הוא מעניין. ההחלטה התקבלה בשבת ו' באייר, אבל בעולם של אז, עד שהגיעה הבשורה לארץ היה כבר יום שני. היישוב היה באבל על מאורעות תר"פ וגם נקבעה תענית והרב קוק נשא נאום. ואז נכנס לבית הכנסת של הרב קוק מנחם אוסישקין ואמר, "הרב דיבר על העבר האפל ואני רוצה לבשר על העתיד המזהיר. קיבלתי מברקים שסיפרו שבשבת התקבלה בסן רמו ההחלטה לאמץ את הצהרת בלפור. הוא בירך שהחיינו בשם ובמלכות וכולם ענו אחריו 'אמן'. הרב קוק אמר אז שמדובר בשעת גאולה".

"כשקמה המדינה חגגו את תש"ח ושכחו את הבסיס. היום, בפרספקטיבה שיש לנו, אנחנו רואים את הריבונות. כל הנושא הזה מבוסס על החלטת סן רמו. אני חושב שצריך לחגוג את שני המאורעות – גם את ה' באייר וגם את ו' באייר. בתש"ח היתה תחנה של הרכבת, אבל הרכבת הציונית יצאה לדרכה בו' אייר תש"פ", מסכם ד"ר הדר ליפשיץ.