יובל שטייניץ: "הדיון בבג"ץ על נתניהו - חיזיון תעתועים"

השר יובל שטייניץ ביקר את הדיון הבוקר בבג"ץ: "בשום דמוקרטיה מערבית לא קרה מעולם שביהמ"ש ביטל את תוצאות הבחירות לאחר הבחירות"

103FM , ט' באייר תש"פ

השר יובל שטייניץ
השר יובל שטייניץ
צילום: אסתי דזיובוב/TPS

שר האנרגיה יובל שטייניץ (הליכוד) שוחח הבוקר (ראשון) עם ענת דוידוב וגולן יוכפז על היציאה ההדרגתית ממשבר הקורונה ועל הדיון בבג"ץ על הטלת הרכבת הממשלה על מועמד שהוגש נגדו כתב אישום ועל ההסכם הקואליציוני בין כחול לבן לליכוד.

"אנחנו יכולים לטפוח לעצמנו על השכם כי אנחנו במצב טוב יחסית למדינות המערב" אמר שטייניץ בהתייחסו להתמודדות ישראל עם הקורונה.

על טענות ראשי הרשויות המקומיות על אי שיתופם בקבלת ההחלטות, אמר: "כולם ידעו שתאריך החזרה ללימודים התקרב. כל ראשי הערים היו יכולים להתכונן קודם".

שטייניץ הסביר מדוע בשבוע שעבר הסתייג מהחזרת מערכת החינוך לפעילות, "קצת בלגאן זה טבעי כי חוזרים ללימודים במתכונת מאוד מיוחדת, מאוד חלקית, כמו שעושים במקומות אחרים בעולם. אנחנו יכולים לטפוח לעצמנו על השכם כיוון שאנחנו במצב טוב מאוד, בין הטובים מבחינת התחלואה והתמותה, בין מדינות המערב. אנחנו ביחד עם אוסטריה ופינלנד, ממש 3 המדינות היחידות, שנמנעו מתסריט של אלפי מתים והצליחו".

ראשי רשויות מקומיות, ביקרו את מדיניות הממשלה בניהול משבר הקורונה, ואת חוסר השיתוף שלהם בקבלת ההחלטות. השר הגיב לטענות ואמר כי "למרות שלא היה ברור בדיוק התאריך, כולם יודעים מזה שבועיים שמתכוונים לחזור ללימודים, כולם יודעים שהתאריך הזה מתקרב. לכן, כל ראש עיר שראשו על כתפיו יודע שתוך שבוע-שלושה שבועות הולכים לחדש את הלימודים במתכונת מיוחדת, יכול היה להתחיל להתכונן כבר קודם, גם אם לא ידע אם זה ביום ראשון או רביעי".

הוא הסביר, "הדיונים התחילו כבר לפני 10 ימים ופורסמו. הממשלה לא קבעה שהלימודים מתחילים היום, היא קבעה שהיא מאפשרת למי שמוכן להתחיל את הלימודים היום. היא קבעה טווח של שבוע, שבשבוע הקרוב כל אחד לפי רמת ההכנה והמוכנות שלו יפתח את הלימודים בכיתות הנמוכות וכיתות י"א-י"ב".

על תלונתם של מספר שרים על חוסר שיתופם בקבלת ההחלטות הנוגעות למאבק בנגיף קורונה, אמר השר שטייניץ, "לא יודע מה התחושה, אני יודע מה המציאות. ראש הממשלה מוריד את זה, השרים שותפים מלאים, וההחלטות מתקבלות בממשלה או בפורומים של מי שמתאים לכל סוגיה. אני לא מבין מה המרמור". הוא הוסיף וטען כי במקום לבקר, הם היו צריכים "לשמוח על כך שאפשר לפתוח חלק משנת הלימודים, על כך שאפשר לפתוח את רוב המשק. לשמוח על ההישג העצום שבניגוד למדינות בסדר גודל דומה לנו, מדינות חזקות עם מערכת בריאות מתקדמת כמו בלגיה, הולנד, שוויץ, בישראל אין אלפי מתים אלא רק מעל 200 ואנחנו מקווים שיישאר כך".

'זה נושא לא שפיט'

באשר לדיון שייערך היום (א') בבג"ץ בנושא כהונת ראש הממשלה בנימין נתניהו טען שטייניץ: "בעיני זה חיזיון תעתועים שהדיון הזה בכלל מתקיים. אנחנו חיים בדמוקרטיה ובשום דמוקרטיה מערבית לא קרה מעולם שבית המשפט העליון ביטל את התוצאות הבחירות לאחר הבחירות". לטענתו, "דיון בשאלה האם לפסול את נתניהו - משמעותו לבטל את תוצאות הבחירות".עוד אמר השר כי "העיקרון הדמוקרטי של לבחור ולהיבחר הוא מקודש, אם כבר בית משפט צריך להגן עליו ולא לשאול את עצמו האם אפשר לבטל אותו".

שטייניץ הסביר, "הזכות לבחור ולהיבחר היא ממש עקרון יסוד בדמוקרטיה", ולכן בית המשפט העליון לטעמו "עם קצת צניעות, היה צריך לעשות מה שכול בית משפט נורמלי למשל בארה"ב, היה אומר – 'זה נושא לא שפיט, שאלת כהונתו או הפסקת כהונתו או התחלת כהונתו של ראש ממשלה מסורה רק לפרלמנט'. למה? כי הפרלמנט הוא גוף נבחר ולכן היא בעצם מסורה באמצעות הפרלמנט למתווה שלנו ל-9 מיליון אזרחים שגם הלכו לבחירות".

השר שטייניץ ביקש להדגיש את "האבסורד שבתי המשפט העליון בכלל דן בנושא כזה. אתה שואל את עצמך -האם הוא שומר שלטון החוק והאם הוא שומר הדמוקרטיה, מגן הדמוקרטיה? מי שמבטל חוקים ויש חוק יסוד הממשלה, מי שדן באפשרות האם לבטל חוקים, קשה לקרוא לו שומר שלטון החוק. מי ששומר של שלטון החוק לא יכול כל שני וחמישי לפסול חוקים". עוד אמר השר כי "בית המשפט העליון פוסק על פי החוקים איזה חוקים? לא חוקי התורה, לא חוקי הפיזיקה אלא חוקי הכנסת. בארה"ב על פי החוקה. היחידים שיכולים לשנות את החוקה או את חוקי היסוד זה לא השופטים - זה הפרלמנט".

השר התייחס לחוקים שניסו לחוקק חברי כחול לבן ואשר נטען כי הם חוקים פרסונליים כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולכן חברי מפלגתו טענו כי אינם חוקיים. הוא הסביר כי ההסכם הקואליציוני שונה במהותו מהחוקים הללו, "החוק הזה שכחול לבן הציעו לחוקק או ייתכן והיה רק תרגיל, אני מתקשה להאמין שהם חשבו ברצינות לחוקק אותו, זה היה חוק שאמור לפסול את הזכות של הציבור לבחור או להיבחר, הוא באמת היה חוק שמאיים על יסודות הדמוקרטיה כי הזכות לבחור או להיבחר היא זכות יסוד".

'בית משפט עליון אקטיביסטי מדי, זו פגיעה בדמוקרטיה'

כמו כן, שר האנרגיה דן בהסכם הקואליציוני שנחתם בין ראשי המפלגות הגדולות. "האם ההסכם הוא כליל השלמות? התשובה היא לא. אבל הוא כורח המציאות, הוא תוצאה של מצב של שנה וחצי שהלכנו ל-3 מערכות בחירות בלי הכרעה, ואנחנו לא רוצים להיגרר למערכת בחירות רביעית שעשויה להיות קטסטרופה מבחינה דמוקרטית", אמר. על העלות של ממשלה רחבה, הסביר כי "המשרדים האלה קיימים ממילא והמשכורת של אותו שר זה במקום משכורת מאוד דומה לח"כ. בשאלה אם השר מקבל משכורת כשר או ח"כ - אין כמעט הבדל".

עוד אמר השר, "אני זוכר תלונות דומות ב-2009, היה משבר כלכלי ונתניהו הקים ממשלה רחבה ממשלת אחדות גם אז לנוכח המשבר של 30 שרים הכי גדולה אי פעם. המשבר הכלכלי נראה מאוד חמור. אירופה התרסקה, ארה"ב התרסקה, אנחנו היינו בדרך. היו 30 שרים ועכשיו 30 ומשהו. היו תלונות איך מקימים ממשלה כזאת. תוך שנה היינו הראשונים בעולם שיצאנו מהמשבר הכלכלי וחסכנו מאות מיליארדים תוספת צמיחה למשק". הוא הוסיף ואמר כי "אם ממשלת אחדות רחבה תאפשר למשול ולא ללכת לבחירות נוספות עוד חצי שנה או שנה, החיסכון כאן הוא עצום, השיפור הכלכלי הוא עצום".

השר דן באפשרות של יציאה לבחירות רביעיות והשגת רוב לגוש הימין. הוא הודה כי במידה ואכן יתרחש מצב כזה, הם ידונו במעמדו של בג"ץ, "הרי מבחינה דמוקרטית אי אפשר להמשיך יותר באקטיביזם המשתולל של בית המשפט העליון. זה פגיעה חמורה בדמוקרטיה שבית משפט עליון בישראל עושה משהו ששום בית משפט עליון במערב לא עושה, ובוחן האם לכבד את תוצאות הבחירות או שמא לזרוק אותנו למערכת בחירות רביעיות, זה אבסורד כל כך גדול. אני מתפלל שהשכל הישר והריסון והאיפוק המתחייבים ינצחו הפעם ובית המשפט לא יתערב".

לסיום, אמר השר שטייניץ, "אני לא מדבר רק כשר וח"כ אלא גם כמי שעסק קצת בפילוסופיה של הדמוקרטיה. כפי שאמר הנשיא לשעבר משה לנדוי – 'בית משפט עליון אקטיביסטי מדי זו פגיעה בדמוקרטיה'. לכן, צריך לחזור למה שהיה נהוג לפני 20-30 שנה, בית משפט עליון חזק אבל שמרסן את עצמו".