להבין בכסף. אילוסטרציה
להבין בכסף. אילוסטרציהצילום: iStock

כשעשיתי מילוי מקום בתיכון מוכר מאוד בירושלים לכיתה יא. שאלתי את התלמידים: "מה הייתם עושים אילו זכיתם בעשרה מיליון דולר?"

חושבים. בוהים בי. מריצים דחקות. מצביעים. עונים: "הייתי קונה לי ולהורים שלי דירות. מכונית מטורפת. ואז עושה טיול מסביב לעולם".

תלמיד שני, מצביע. עונה: "הייתי קונה לי בית מהמם ובשאר הכסף הייתי מבלה".

תלמיד שלישי: "הייתי מפנק קודם כל את ההורים שלי" (שזה יפה כי זה אומר שיש לו כיבוד הורים) "ואח"כ הייתי קונה לעצמי יכטה ושט מסביב לעולם לראות את כל המדינות שתמיד רציתי לראות".

וכך תלמיד אחרי תלמיד אחרי תלמיד. אני שותק. ואז שואל אותם: "זהו? יש כאן מישהו שרוצה לענות לי תשובה שונה?:"

כל העיניים עליי. הם לא מבינים בכלל מה אני רוצה מהם. חוץ מאחד. שמצביע ועונה לי: "אני הייתי קונה דירה במיליון דולר. עוד דירה להורים שלי. ואת שאר הכסף הייתי נותן למישהו שמבין בהשקעות בכדי שישקיע לי את הכסף וכך הכסף שלי יעשה עוד כסף".

בדיוק התשובה שרציתי אני חושב בלב שלי, כאשר שאר הכיתה מסתכלת עליו במבט של 'איזה ווירדוס הבן אדם הזה'. ואז תלמיד אחד עונה לו: "יאללה יחרטטן, מה עכשיו להשקיע? יש לך כסף. תחיה!"

והבנתי סופית שאין לכיתה הזו שמץ של מושג בחינוך פיננסי. אבל פשוט כלום. ואז שאלתי את הכיתה אם מישהו מביניהם יכול להסביר לי את המושגים הבאים:

אינפלציה - מסתכלים עליי כמו חבורת זומבים. לא, אין להם מושג.

משכנתא - ממשיכים להסתכל. אף אחד לא מצביע

ריבית צמודה למדד - העיניים מממשיכות לבהות בי.

"תגידו" אני שואל אותם בסוף: "כל כך הרבה שנים אתם מבלים במערכת החינוך ואף אחד לא לימד אתכם איך לחסוך? לקנות דירה? להשקיע? להתחיל לחשוב כמו אדם שרוצה שהכסף שלו יעשה עוד כסף?".

הם מסתכלים עליי ואז עונים לי ביחד: "לא...".

ואז שאלתי אותם: "יש כאן מישהו שהיה רוצה לפני שיסיים שתיים עשרה שנות לימוד לדעת איך להסתדר בחיים?"

"כן!" כולם שאגו ובדיוק נכנס המחנך שלהם אחרי שהצלצול בישר על סיום השיעור שלנו.

"תגיד" אמרתי לו: "למה שלא תלמד את התלמידים שלך איך להסתדר בחיים ולחסוך כסף?"

ענה לי: "אני? אני מורה בישראל. מה אני מבין בכסף?".

"תקשיב" אמרתי לו: "אל תבין כלום. באמת. פשוט תקרא להם כמו תוכי מהספר 'אבא עשיר אבא עני'. זה המינימום שתוכל לעשות".

לא יודע מה הוא עשה ואם הוא הקריא, רק יודע שאם זה לא היה עצוב, הייתי כנראה צוחק מכל המפגש הכל כך הזוי הזה עם התלמידים הללו שקרה לי רק לפני שנה.

מערכת החינוך. תתעוררי!