מבקר המדינה מתניהו אנגלמן:
פוטנציאל סיכון גדול למידע הביומטרי השמור במאגר רישיונות הנהיגה

המבקר ממליץ לאחד את תעודת הזהות החכמה עם רישיון הנהיגה, ומתריע: חברות תחבורה ציבורית מחזיקות מאגר של משתמשי רב-קו, כולל תמונות.

ערוץ 7 , י' באייר תש"פ

מידע ביומטרי
מידע ביומטרי
צילום: ISTOCK

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם אחר הצהריים (שני) את את דוח הביקורת 70ב על משרדי הממשלה ומוסדות השלטון, כולל ביקורת מעמיקה על הדוחות הכספיים של מדינת ישראל.

"בדקנו שורה של נושאים במספר משרדי ממשלה, והצבענו על ליקוים משמעותיים שמחייבים ייעול ושיפור תהליכים, כמו גם, צורך בעמידה בכללי מנהל תקין. מטרת הביקורת היא להצביע על מה שדרוש תיקון ולייעל את המערכת הציבורית ובכך לתרום לשיפור השירות לאזרח", אמר המבקר.

לדברי אנגלמן, ''הציפייה היא כי נבחרי הציבור והפקידות המקצועית יחתרו לתיקון הליקויים. שכן, יישום המלצות הביקורת = הצלחת המגזר הציבורי = מתן מענה מיטבי לאזרח. חלק ניכר מהביקורות עוסק בנושאים חברתיים בכדי לשמש פה עבור אוכלוסיות שקולן לא תמיד נשמע".

מתניהו אנגלמן
צילום: תדמית

ליקויים מרכזיים:

הדוחות הכספיים

הממשלה והכנסת אינן דנות בדוחות הכספיים של המדינה. הדוחות הכספיים מציגים גירעון חשבונאי מצטבר בסך 1,961 מיליארדי ש"ח והתחייבויות (רובן לטווח ארוך) בסך כולל של 2,559 מיליארד ש"ח שמהן עולים סיכונים משמעותיים למדינת ישראל.

בדוחות הכספיים חסרים נתונים מהותיים בהיקף כספי נרחב כגון שווי קרקעות, שאומדן שוויין ההוגן הוא 523 מיליארד ש"ח, נכסים בלתי מוחשיים המוצגים בסכום של 5.3 מיליארד ש"ח, אך אינם כוללים נכסים ששוויים עשוי להיות מהותי, יתרת הסעיף "הפרשה לתביעות משפטיות" המסתכמת בכ-8.2 מיליארד ש"ח מתבססת, בין היתר, על מקורות מידע והערכות שאינם מלאים.

השקעות בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי

משרדי הממשלה ובראשם משרד האוצר לא גיבשו אסטרטגיית השקעה לאומית הכוללת קביעת סדר עדיפויות בין הפרויקטים השונים, שתתמוך ביכולתה של הממשלה לקדם פיתוח של תשתית החיונית לצמיחתה הכלכלית של המדינה.

התבססות על נתונים שלא אומתו, הנחות שגויות והיעדר מרכיבים חשובים בביצוע בדיקות ההתאמה ליישום מתווה ה-PPP Public-Private Partenership - נמצאו פגמים מצטברים בביצוע בדיקות ההתאמה העלולים להטות את תוצאותיהן, ובפרט היעדר הערכות אינטגרטיביות, היעדר מבחני רגישות והשוואות בין-לאומיות, יישום מקדמי התייעלות ושיעורי היוון לא מבוססים והשמטת עלויות עסקה הייחודיות למתווה.

המבקר ממליץ למשרד האוצר - בשיתוף משרדי הממשלה - לקדם גיבוש אסטרטגיית השקעה לאומית הכוללת סדרי עדיפויות לתמיכה בצמיחה הכלכלית בעתיד. ממנה תיגזר תוכנית העבודה להשקעה בפרויקטי PPP, והיא תוצג לממשלה בכל שנה, כולל משמעויותיה מבחינת התקציב.

מאגרים ביומטריים

מבקר המדינה מצא כי היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים במערך הסייבר נעדרת סמכות ולהמלצות שלה אין מעמד מחייב. כמו כן, קיים פוטנציאל סיכון גדול למידע הביומטרי השמור במאגר רישיונות הנהיגה.

לרשות הארצית לתחבורה ציבורית אין כל מידע בנוגע למאגרים המצויים בידי מפעילי התחבורה הציבורית ובכלל זה מידע בנוגע למאגרי משתמשי כרטיס רב קו הכוללים גם תמונות של כמיליון קטינים.

על אף שכבר הונפקו כ- 2.8 מיליון תעודות זהות חכמות, השימוש המתאפשר לאזרחים בתעודה הינו נמוך ביותר. המבקר ממליץ לרשות האוכלוסין ומשרד התחבורה, בשיתוף עם היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים לבחון את האפשרות לאיחוד תעודת הזהות החכמה עם רישיון הנהיגה.

הסדרי הפנסיה במדינה

סוגיית הסדרת הגדלות הרמטכ"ל לא באה על פתרונה, וטרם הותקנו תקנות בדבר פנסיית הגישור. טרם הוכרעה המחלוקת שמתארכת על פני שנים בין צה"ל למשרד האוצר בדבר הגדלות הרמטכ"ל וטרם הותקנו תקנות בעניין פנסיית הגישור לפורשי צה"ל.

גובה הגדלות הרמטכ"ל – מאז הדוח הקודם משנת 2015 ועד שנת 2018 ממוצע הגדלות הרמטכ"ל לפורשים עלה בכ-0.73% (מ8.8% ל9.53%). עם זאת, מדובר בנתון שאינו משקף מצב יציב, אלא מושפע מהפיטורין הנרחבים של משרתי קבע מבוגרים, שנעשו כחלק מתהליך ליישום מודל הקבע החדש והצערת צה"ל, וסכום ההגדלות אמור לרדת כבר ב-2019.

בהתאם לחוק, ומאחר ששר האוצר לא הביא את המלצותיו לפני וועדת הכספים, נקבע גיל הפרישה של נשים ל-62. ביוני 2019 פרסם משרד האוצר תזכיר חוק ולפיו גיל הפרישה של נשים יעלה בהדרגה ל-65 ולאחר מכן יוצמד לתוחלת החיים. דחיית ההחלטות בעניין גיל הפרישה לנשים עלולה לפגוע ביכולת להעלות את גיל הפרישה באופן הדרגתי על פני זמן, שיכול שתביא לידי פגיעה כלכלית במדינה. אי-העלאת גיל הפרישה לנשים אף משפיע בין היתר על האיזון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות.

התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות

בין השנים 2014 - 2019 משרד הבריאות הקטין ביותר מ-50% (מ-110 מיליון ש"ח ל-51 מיליון ש"ח) את התקציב שיועד לתכנית בהחלטת הממשלה והעבירו לתכניות אחרות של המשרד.

רק שליש מהרשויות המקומיות הפעילו את התוכנית בתחומן ואלה הצליחו להפחית את שיעור התאבדויות בתחומן ב-13%.

לא צומצמה הגישה לכלי נשק לאנשים בעלי נטייה אובדנית בין שהם מבקש רישיון לראשונה ובין שהגישו בקשה לחידוש הרישיון שברשותם. המשרד לבט"פ מסר בתגובתו לדוח שיבדוק דרכים להסדיר זאת.

משרד החינוך הפסיק החל מ-2016 לקיים ועדות בדיקה של התאבדויות תלמידים.

משרדי הממשלה לא פיתחו תכניות מניעה בגישה רחבה, כך למשל משרד הרווחה לא נקט פעולות למניעת התאבדויות בקרב אוכלוסיות בסיכון כקשישים או בני זוג גרושים.

ענייני מינהל במשרד ראש הממשלה

משרת סמנכ"ל למינהל - במשך כשלוש שנים לא אייש משרד ראש הממשלה את משרת הסמנכ"ל למינהל.

משרת סמנכ"ל (מבצעים ונכסים) - העובד שמילא את התפקיד הושעה, ובמשך שלוש שנים עד לפרישתו לא אייש המשרד את המשרה, אף לא באופן זמני. בדצמבר 2018 מונה סמנכ"ל נכסים, ואולם העסקתו הייתה זמנית, במינוי בפועל.

ריכוז סמכויות בתחום הרכש - במשך השנים הטילו הנהלות המשרד את הטיפול בנושאים שונים הנוגעים לתהליך הרכש במשרד רה"מ על מנהלת אגף תקציבים, האמונה על ניהול תקציבי המשרד, על ניהול פרויקטים ועל ניהול יחידת הרכש, ואף משמשת יו"ר ועדת המכרזים המשרדית ומורשית חתימה. מבחינה זו משרד רה"מ ייחודי. הסמכויות רוכזו בידי מנהלת אגף תקציבים, בין היתר, בתקופות שבהן לא אוישו משרות סמנכ"לים. על רקע זה נוהל הבקרה במעונות לא יושם במלואו.

מערך החוץ הישראלי ומשבר תקציב משרד החוץ

בביקורת נמצא שעל אף שעשרות גורמים ממשלתיים פועלים במקביל, אין גורם מתכלל ואין אסטרטגיה לאומית לפעילות בתחום החוץ. לא אחת תחומים מטופלים במקביל הן על ידי משרד החוץ והן על ידי גורמים אחרים ללא תיאום. דבר זה עלול לפגוע במישרין באפקטיביות הפעילות הממשלתית בזירה הבינ"ל.

עוד נמצא כי משרד האוצר בחן מהלך לסגירת כ-20% מנציגויות ישראל בעולם, מבלי לנתח את ההשלכות של מהלך כזה על יחסי החוץ של ישראל.

הקיצוץ הניכר בתקציב המשרד לשנת 2019 הוביל למשבר תקציבי עמוק שפגע קשות ביכולת המשרד בארץ והנציגויות בחו"ל לקיים את פעילותם ולקדם את האינטרסים של ישראל.

יבוא מקנה, מספוא ומניעת מחלות

אף שהרפורמות השונות בעניין יבוא בקר ובשר נועדו להפחית את המחיר לצרכן, בשנים האחרונות חלה עלייה של כ-4.5% - 6% במדד מחירי בשר הבקר לצרכן.

למרות השיעור הגבוה של בקר וצאן הנגועים בברוצלוזיס, חיידק שעלול לגרום לתחלואה קשה בבני אדם, משרד החקלאות לא פעל לגבש תכנית ישימה למיגור המחלה ולהפסקת התפשטותה.

למרות שהשירותים הווטרינריים חייבו את המגדלים לבצע חיסונים נגד מחלות מסוימות המחסור בתרכיבים לחיסון לא אפשר את ביצוע ההנחיה.

מספוא מיובא המשמש מזון עבור בקר וצאן, לא נבדק כראוי בנמלים וקיים חשש שהוא מכיל מתכות וחומרי הדברה העלולים להגיע למזונם של תושבי ישראל.

היעדר אכיפה בעניין תחזוקה ירודה של אוניות המובילות בקר וצאן חיים מחו"ל מסכנת באופן ממשי את בעלי החיים ופוגעת בתנאי המחיה שלהם באופן הגורם להם סבל רב.

המאבק בפשיעה באמצעות אכיפה כלכלית וחילוטים

בין השנים 2016 - 2018 המשטרה תפסה רכוש בסך כולל של כ-4.2 מיליארד שקלים, ובתיקים שהסתיימו באותן שנים, בתי המשפט אישרו צווי חילוט בסך 454 מיליון שקלים.

בין השנים 2016- 2018 חלה עלייה של כ-220% בשיעור התפיסות אך עקב מחסור בכוח אדם, בשנת 2019 יחידת החילוט שבמשרד המשפטים סיימה לטפל רק בכ-40% מהתיקים שבאחריותה.

עקב סחבת משפטית, ישנם "מגה תיקים" בסך כולל של תפיסות כ-800 מיליון ₪ שממתינים למעלה משנה להכרעת הפרקליטות, וכ-300 תיקים של עבירות מס חמורות ממתינים מספר שנים לטיפול ברשות המסים.

כ-80 מיליון ₪ שחולטו בצווי בית משפט בעבירת הלבנת הון לא הופקדו בסופו של דבר בקרן החילוט בשל חסמים משפטיים ואחרים.

מעצרים פליליים בישראל

ב-20 השנים האחרונות גדל שיעור המעצרים בהם התביעה ביקשה מעצר עד תום ההליכים המשפטיים מ-11% ל-35%.

המשטרה מרבה לשלוח עצורים לדיון מעצר בבית המשפט במקום לשחררם בתנאים מגבילים כבר בתחנת המשטרה.

ב-66% מהמקרים שנבדקו המשטרה העבירה לסנגוריה הציבורית בקשות למינוי סנגור ציבורי רק לאחר שהעצור כבר נחקר.

במערכת בתי המשפט הצטברו לאורך השנים כ-150 מיליון ₪ שהופקדו כערובה לשחרור ממעצר וטרם הושבו לזכאים.

הסעת העצורים לבתי המשפט אורכת שעות רבות, ולעיתים אף יממה, וכל זאת לצורך דיון של 7 דקות בלבד בממוצע.

תנאי המחיה בבתי הסוהר הם ירודים ובמאי 2020 רק 50% מהכלואים יוחזקו בהתאם לתקן שקבע בג"ץ של-4.5 מ"ר לעצור.

למרות שאזיק אלקטרוני נחשב ליעיל מאוד והוא מצמצם את הפגיעה בחירות העצורים, כ-25% מאמצעי הפיקוח האלקטרוני על העצורים אינם מנוצלים.

המבקר ממליץ לגורמי האכיפה לבחון קידום של חלופות לליווי עצורים - שימוש בהיוועדות חזותית, בניית בתי משפט לצד בתי מעצר והקמת חדרי חקירות למשטרה בבתי המעצר, וכן לפעול לקידום פיתוחו של הממשק הממוחשב הנדרש בינה ובין שב"ס.

פעולות משרד הבריאות למניעת פגיעה בבריאות מחשיפה למזהמים ולחומרי הדברה במוצרי מזון

לא נקבעו יעדים לאיתור חיידקי ליסטריה במוצרי מזון ולא היה פיקוח מלא על שאריות חומרי הדברה בפירות ובירקות בייחוד בשלוחת תל אביב.

בשונה ממדינות אחרות אין בישראל בדיקות להימצאות חיידקי קמפילובקטר במוצרי מזון.

מוצרי המזון הרגיל המובאים מהרשות הפלסטינית אינם נבדקים.

פעולות האכיפה שננקטות נגד יצרני מזון שמפרים את הוראות חקיקת המזון אינן אפקטיביות דיו.

יישום החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998

קיים תת דיווח על פגיעות הקשורות בהטרדה מינית לגורמי האכיפה והטיפול.

לגבי הטרדות מיניות שמתרחשות במגזר העבודה הפרטי והמרחב הציבורי נמצא שאין גורם ממשלתי המרכז את העיסוק בנושא ומקדם צעדים לצמצום מקרי ההטרדה.

מערכת הבריאות אינה אוספת ומעבירה מידע על פוגעים העובדים במערכת וכך אותם פוגעים עלולים לעבור בין מקומות עבודה ולבצע פגיעות נוספות.

משרד החינוך אינו מאגד את כלל המידע על בגירים הפוגעים בקטינים. בהיעדר נתונים מרוכזים, פוגעים עלולים לחזור ולפגוע בתלמידות ובתלמידים. בנוסף המשרד אינו משתמש בכלים הקיימים ברשותו המאפשרים לפטר עובד הוראה בעקבות אירוע הטרדה מינית.

המבקר ממליץ למשרד המשפטים לשקול בחינה של אופן הטיפול הממשלתי הכולל במניעת תופעת ההטרדה המינית תוך מיקוד באוכלוסיות מוחלשות במגזר העבודה (לרבות עובדי קבלן).

הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי

איכות השירות בוועדות הרפואיות אינה מספקת. זמני המתנה ארוכים לקבלת החלטה בחלק מהוועדות, לעתים עד כדי כ-170 ימי המתנה לאישור קצבת נכות מעבודה. אחת הסיבות המרכזיות למצב זה היא מחסור ברופאים. תהליכי בקשת הפטור ממס הכנסה והזימון לוועדות הרפואיות אינם מונגשים באופן מקוון.

המבנה הארגוני של מערך הוועדות המאופיין בריבוי מנהלים איננו יעיל. לאורך השנים נעשו ניסיונות להסדיר את תהליכי עבודת הוועדות הרפואיות ולהגדיר בבירור את הגורם האחראי לניהולן ואת סמכויותיו, אך ניסיונות אלו לא צלחו. אי-הסדרה זו מונעת שיפור באיכות השירות בוועדות.

כ- 93% מהקשישים הסיעודיים שאינם זכאים לגמלת סיעוד ומעסיקים עובד זר לא מיצו את זכותם לפנות לוועדה בשנת 2018.

רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי

ישנם ישובים חלשים (למשל רהט, מודיעין עילית ואום אל פחם) שבהם המדינה לא רוכשת דירות ציבוריות ובכך נמנעת מאוכלוסייה נזקקת ביישובים האלה האפשרות לממש את זכאותם לדיור ציבורי.

הצוות הבין משרדי שהוקם ב-2018 כדי להמליץ לממשלה בעניין הדיור הציבורי לא עשה זאת בגלל חוסר הסכמה בין חבריו.

בין השנים 2014 - 2019 רק כ-25% מהדיירים מימשו את זכותם לרכוש את הדירה. למרות זאת משרד הבינוי והשיכון לא בחן את הסיבות שמנעו מרוב הזכאים לרכוש את הדירות.

אף שכשליש מהזכאים הם עולים חדשים, המידע בדבר הזכאות נמסר לזכאים בעברית בלבד.

אף שהמדינה קיבלה החלטות שנועדו להרחיב את מאגר הדירות הציבוריות כגון: הקצאת דירות במכרזי "מחיר למשתכן", הקצאת חלק מהתמורה שתתקבל מייזום התחדשות עירונית לטובת רכש דירות ושימוש בדירות עזובות בניהול המדינה - תוספת הדירות הצפויה להתווסף למאגר הדירות בשנים הקרובות מפעולות אלה - כ-200 דירות - זעומה ביחס למלאי הדירות הקיים (כ-0.4%) וצפויה לתת מענה רק ל-4.5% מהממתינים לדירה ציבורית.

הטיפול בנוער בסיכון גבוה

עקב חוסר התאום בין משרדי החינוך והרווחה ישנם בני נוער אשר אינם מאותרים ואינם מטופלים בזמן.

המענה של משרד הרווחה לבני נוער חרדים ובדואים במחוז דרום הוא מצומצם.

מספר בני הנוער הממתינים להשמה במעונות הממשלתיים עדיין גדול, ובשנת 2019 כ-200 בני נוער המתינו להשמה, לעיתים כחצי שנה, זאת אף שבשנתיים האחרונות הפנה משרד הרווחה משאבים ותשומת לב ניכרים להגדלת התפוסה במעונות ולהרחבתם.

הצוותים המשתמשים באמצעי ריסון פיזיים כלפי בני הנוער הנמצאים במעונות נעולים לא קיבלו הכשרה והדרכה כנדרש.

החינוך החרדי והפיקוח עליו

מחסור חמור במורים גברים חרדים למקצועות הליבה. במוסדות החינוך לבנים מלמדים גם מי שאין להם תעודת הוראה. מעט עו"ה חרדיים משתתפים בהשתלמויות שעורך משרד החינוך.

מחסור בספרי לימוד עדכניים מאושרים ומותאמים למגזר החרדי. בבתי ספר חרדיים משתמשים בספרי לימוד לא מאושרים, ולמשרד החינוך אין מידע מסודר בנושא.

משרד החינוך אינו מפקח פיקוח מיטבי על מוסדות "הפטור", המתוקצבים בכ-250 מיליון ש"ח בשנה.

גופי תקשורת

- עצמאות גופי הרגולציה בתחום השידורים

הליך משלים למינוי חברים למועצת הרשות השנייה בשנים 2018-2017: רשימת 14 המועמדים למועצת הרשות השנייה - אשר מתוכם הועברו 6 מועמדים לאישור ועדת המינויים - כללה שיעור גדול של מועמדים מטעם שר התקשורת דאז (כ-70%) בהשוואה למועמדים שהציעו הגופים המייעצים (30%). 60% מהמועמדים שהציע השר ברשימת המועמדים היו בעלי זיקה או זיקת עבר לשר התקשורת דאז או למפלגתו או לשר משרי הממשלה. בסופו של דבר מונו למועצה שלושה חברים, מהם שניים מקרב מועמדי השר ומועמד נוסף שעליו המליצו הגופים המייעצים.

עיכוב במינוי מנכ"ל קבוע לרשות השנייה: הרשות השנייה פועלת יותר משלוש שנים ללא מנכ"ל קבוע.

בדוח מוצע לפעול ליישום החלטות הממשלה בעניין שינוי המודל המבני של תחום התקשורת בכלל ותחום השידורים בפרט, ובכלל זה המודל המפוצל של שתי מועצות השידורים. זאת על מנת להבטיח שהאסדרה בתחום זה תהיה עצמאית, יעילה ואחידה ותוביל למימוש יעדים ארוכי טווח בתחום השידורים.

- הליכי הגיוס של מועמדים יוצאי רשות השידור לתאגיד השידור הישראלי

תאגיד השידור הישראלי החל את שידוריו לציבור במאי 2017 ובחודשים שקדמו לכך הוא עסק בגיוס רחב היקף של עובדים, ובהם כ-500 יוצאי רשות השידור. כללי הגיוס של עובדים לתאגיד ונוהלי התאגיד לא הסדירו את כלל ההיבטים הנוגעים לגיוס עובדים, ובכך נפגעה הלכה למעשה היכולת לקיים הליך גיוס סדור ושוויוני.

בטרם תחילת גיוס העובדים הרבים לתאגיד השידור, החל מחודש דצמבר פנה המנכ"ל לגורמים שונים וביקש לקבל חוות דעת "לא רשמיות" לגבי העובדים ברשות השידור. בחלק מהמקרים חוות דעת שהתקבלו התייחסו להיבטים, אשר אין להם שום קשר למקצועיותם של העובדים, וכללו התייחסויות פוגעניות ומבזות בנושאי גילם, מוצאם, אופיים, מראם, משקלם, מצבם המשפחתי ושכרם.

בפועל, הליך הבחינה וההחלטה על קבלת חלק מעובדי רשות השידור לתאגיד נסמך גם על המידע שזוקק מתוך חוות הדעת הלא רשמיות.

המבקר ממליץ כי התאגיד יכין תכנית מסודרת לעידוד העלאת הייצוג בקרב עובדי התאגיד של כלל האוכלוסיות בחברה הישראלית, וכי יבחן את נתוני עזיבת כוח האדם מאז הקמתו.

פעילות לשכת עורכי הדין בישראל

במרבית המקרים התביעה המשטרתית אינה מודעת לכך שהנאשם הינו עורך דין. כך, מתוך 214 כתבי אישום שהגישה התביעה המשטרתית כנגד עורכי דין בשנים 2017 -2018, היא דיווחה למחוזות רק על 10 כתבי אישום. הפרקליטות אינה מעבירה מיוזמתה מידע בדבר כתבי אישום והרשעות למחוזות ירושלים וצפון.

יש עיכובים ממושכים מאד בטיפול בתלונות האתיקה במחוז תל אביב, והטיפול בתלונות רבות, עד להגשת הקובלנה בלבד, נמשך כמה שנים.

בשנים 2012 עד 2019 תפקד מערך ביקורת הפנים בלשכת עורכי הדין באופן חלקי, כאשר למעלה מעשרים שנה פעלה הלשכה ללא ועדת ביקורת.

בשנים 2015 - 2017 לא נערכו רישומים כנדרש במערכת הנהלת החשבונות של החברה הכלכלית. כתוצאה מכך נפגעה מהימנות המידע החשבונאי שעמד בפני האורגנים של החברה ומועד אישור הדוחות הכספיים המבוקרים לשנים 2014 - 2017, היה באיחור של כשנה.

הקצאת מקרקעין לעמותות בביתר עילית

מבדיקת 30 הקצאות עולה כי מרבית ההקצאות שנבדקו בוצעו אף שהעירייה לא קיבלה מהעמותות את כל המסמכים המעידים על עמידה במלוא תנאי הסף: 94% מהעמותות שנדרשו לכך לא הציגו תכניות פיתוח ומקורות כספיים, 47% לא הגישו מסמכי יסוד, 37% לא הגישו הצעת תקציב, 31% לא הציגו הוכחת ניסיון בתחום החינוך, 20% לא הציגו דוחות כספיים מבוקרים והוכחת צורך על פי תבחיני העירייה.

מכלל ההקצאות שביצעה העירייה, מכניסת נוהל ההקצאות לתוקף ביו"ש, היא העבירה לאישור הממונה 43 הסכמים בלבד. ממועד אישור המועצה את הסכמי ההקצאה ועד העברתם לאישור הממונה או עד סיום ביקורת זו חלפו בממוצע שנתיים וחצי. מבין 43 ההסכמים שהועברו לממונה, אושרו על ידי הממונה 13 בלבד. טיפול הממונה בהקצאות שאישר נמשך יותר משנתיים וחצי בממוצע לבקשה. במועד סיום הביקורת טרם אישר הממונה את יתר ההקצאות.

נמצא כי נבחרי ציבור בעירייה ועובדי עירייה לא הצהירו על זיקתם לעמותות שמועצת העירייה אישרה להן הקצאות מקרקעין.