בין סחטנות ללגיטימיות

אין ספק שמפלגת כחול- לבן, מורכבת מסוחרים טובים. הם קראו היטב את מצב האין ברירה של הליכוד, וסחטו אותם ברמה שטרם נראתה כמותה. מפלגה שהיא כמחצית מהליכוד, מקבלת מעמד שלטוני שווה לה. כל ח"כ שלהם הוא גם שר.

הליכוד, שחסרים לו 2-3 חברי כנסת להקמת קואליציה, נאלץ לשלם מחיר מדהים כדי להקים ממשלה מתפקדת בימים הלא פשוטים שאנו חיים בהם. והנה, למרבית הפלא לא שמענו את המילה הזועקת בגין ההסכם הזה. ס ח ט נ ו ת. זו מילה שמשתמשים בה רק לדרישות של חרדים במו"מ קואליציוני.

פה מדברים על "ממשלה מנופחת", הגם שכולם יודעים מי הגורם לגודל הזה. מין מונח עם לבוש קואליציוני הגון לכאורה. והמואשמים הם גם הליכוד, אף שכחול – לבן הם הנושאים באשמה. אפילו עמיר פרץ- חבר הכנסת בעל שיא של מספר המפלגות בהן כיהן, זוכה ליחס סלחני. הוא לקח שני תיקים על תרומת שני ח"כים לקואליציה. נראה שאין תקדים לרוב שנסחט בצורה כה מופקרת.

אבל, אלו כולם אלופי הדמוקרטיה, החצופים והנצלנים. אנשים נורמליים, שהם באמת דמוקרטים, היו מתביישים להביט בראי. זה דומה יותר ל"מאפייה", שמחזיקה אקדח של איום לרקתו של היריב הפוליטי, ומאלצת אותו לבחור באפשרות הפחות גרועה בנסיבות הנוכחיות. דמוקרטיה אין כאן.

אין מה להתרגש מההתקפלות של גנץ ואנשיו, ואפילו לא של האיש שגילח את שפמו. כי ההצהרה הפרסונלית שלהם, שלא לכהן תחת נתניהו היא פירוש מנוגד לחוק. והם חייבים להיות הראשונים שיפעלו לפיו. אם חברי כנסת מזלזלים בחוק, מה יגידו יושבי בתי הכלא? חוק הוא חוק, והוא אמור לחייב. וגם אנשי "דרך ארץ", שהוכיחו עמידה תקיפה על עקרונות יהודיים ואנושיים, חייבים למצוא דרך טובה יותר וציבורית יותר, ולהשתלב בשלטון הרוב, כפי שבחר הריבון- שהוא הבוחר הישראלי. אין שום דרך לראות בהסכמי הקואליציה המתרקמת ביטוי יפה לדמוקרטיה אמתית.

יש לי ניסיון קטן בבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ. לפני זמן רב עתרתי בדרישה לקיים בחירות במועצה האזורית בנימין, שכבר כיהנה אז כ14 שנים כמועצה ממונה, ללא בחירות. יוע"משים של הממשל, המדינה ומשרד הפנים חיפשו תירוצים למה לא לקיים בחירות. (כולם שומרי שלטון העם- הדמוקרטיה, כמובן) ונוכחתי אז, בתדהמה, שלא הצדק היה נר לרגליהם. כנגד התירוץ שלהם שאין תיחום לישובים, טענתי כאזרח פשוט, שאם הם יודעים לחייב מיסים במצב הנתון, אזי שיתנו לאותם אזרחים גם זכות בחירה. בג"צ נענה מידית. והיו בחירות. כי ההיגיון היה ברור כשמש. בסופו של דבר, מעל המשפטים עומד גם השכל הישר, וההתפלפלות המשפטית מתאימה למשחקים אקדמיים. לחיים יש זרם עז יותר.

מעניין לראות שדווקא אלו שרוממות הדמוקרטיה בגרונם, מעשיהם מנוגדים לה. זה אותו מחנה שגם איתרג את שרון הדורסן, והריע למעשיו הבלתי דמוקרטים. זה אותו מחנה שתמך בראש ממשלה שהתנכר להבטחותיו, ובדרכים בלתי דמוקרטיות, כולל שיחוד שני ח"כים -שבגדו במפלגתם ובשולחיהם והפכו בעריקתם את המיעוט לרוב- ביצע גירוש יהודים מאדמתם והביא לרצח של יהודים רבים. כך אף האופוזיציה הצפויה בכנסת הקרובה אינה יכולה להתהדר בשמירת הדמוקרטיה. מסתבר, אגב, שהליכוד הוא היחיד המקיים בכלל בחירות דמוקרטיות פנימיות לבחירת נציגיו.

וכך, במקום להגיע למחוזות הזויים של פלפולים צריך לפנות לשכל הישר. החוק, כתוב בבהירות וקיומו דורש יושרה בסיסית. סחיטה מאפיונרית של סידורי עבודה לתאבי שלטון, אין לה מקום בדמוקרטיה אמתית, ובוודאי לא במדינה יהודית, כמוגדר בהצהרת העצמאות.

ולסיום, שאלה קטנה. האם קבלת מתנות מפליגות של מפלגות כפיתוי/תשלום להצטרף לקואליציה, אינן קבלת שוחד? (בנוסף לאישומים בגין רמאות, אונאה ואלי גניבת דעת של הבוחרים?)