הרב נחום רבינוביץ'
הרב נחום רבינוביץ'צילום: אהוד דהאן

הגאון הרב נחום אליעזר רבינוביץ זכר צדיק לברכה, היה מגדולי הרבנים שקראו באומץ ובקול לעלות כהלכה להר הבית, לשוב לחצרות בית ה' ולגאול את מקום השכינה. ב"ה היום העלייה להר הבית מקובלת על פוסקים רבים, אך לפני עשרות שנים, היו אלה קולות בודדים נגד כל עולם התורה. הרב רבינוביץ זצ"ל, בישרותו, בגאונותו, ובאומץ לבו, התיר את העלייה להר הבית כפי שעולה מפשט ההלכה והרמב"ם, ואף עשה מעשה ועלה להר הבית ביחד עם ישיבתו ישיבת מעלה אדומים.

הרב כתב תשובה בנושא (התפרסמה באתר ישיבת ברכת משה, ונדפסה בספר 'המחזיר שכינתו לציון' ח"א), נביא לפניכם מעט מדבריו:

שאלה: האם ניתן לעלות להר הבית כיום?

תשובה: בעניין זה הדברים ידועים וכבר דשו בהם רבים, ונעיר בקצרה.

דברי הרמב"ם ברורים (הלכות בית הבחירה ז, טו):  "ומותר להכניס המת עצמו להר הבית ואין צריך לומר טמא מת שהוא נכנס לשם". ברם ישנן טומאות אחרות שבגללן אסור לעלות להר הבית גם מחוץ לעזרה כפי שמפורש ברמב"ם שם: "הר הבית מקודש...שאין זבין וזבות ונדות ויולדות נכנסין לשם"...

נמצאת השאלה יש בה שני סעיפים:

א)  האם ניתן להיטהר מאותן הטומאות המונעות כניסה להר הבית?

ב) האם ניתן לברר היכן הוא שטח הר הבית שבוודאי אינו חלק מן החיל והעזרות?

והנה באשר לשאלה הראשונה... למעשה, מי שלא ראה זוב ממש, אינו חושש לזיבה אלא הולכין אחר הרוב, שרוב בני האדם אינם זבים. וצריך להיטהר רק מטומאת קרי בלבד ולכך מספיקה טבילה במקוה, ואין צריך מים חיים. לפיכך: צריך לטבול במקוה קודם כניסה להר הבית, ויזהר שלא יישן אחר הטבילה משום חשש שמא יראה קרי.

אשר לשאלה השניה, ישנה מחלוקת בין החכמים על גבולות החיל והעזרות, אבל לכל הדעות ברור שאם אדם הולך בתוך החומות צמוד ממש לחומות העכשוויות, אין ספק שאינו נכנס לשטח החיל והעזרות. ואפילו יתכן שישנם שם שטחים שאינם קדושים אפילו בקדושת הר הבית בלבד...

כבר קבע הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (ז, א-ד): "מצות עשה ליראה מן המקדש שנאמר ומקדשי תיראו...ואיזו היא יראתו? שלא יכנס אדם להר הבית במקלו או במנעל שברגליו...או באבק שעל רגליו...ואין צריך לומר שאסור לרוק בכל הר הבית...ולא יכנס לו אלא לדבר מצוה...יוצאין מן המקדש כמו שפוסע אחר תפלה לאחוריו, כל זה ליראה מן המקדש".

...מצות יראה היא מצווה חיובית המתקיימת בקום ועשה (וכעניין מצוות יראה לגבי הורים וכן לגבי השי"ת). כלומר, רק מי שנתקרב למקום המקדש ונכנס עד למקום שמותר להיכנס ונזהר שלא לפרוץ הגבולות ומקפיד על ההלכות המוזכרות במצוות 'יראה' – כגון: מסיר נעליו לפני הכניסה, חוזר לאחוריו ביציאתו והוא הדין למי שטובל לקראת עלייתו. בכך מקיים את מצוות העשה של יראה.

...הרי מבואר כי כאשר אדם נכנס להר ונוהג בזהירות הראויה ופורש ממקום שצריך לפרוש - אז מקיים בכך מצוות יראה, אבל אם אינו בא לשם כלל אין זה אלא כמתעלם ממצוות מורא מקדש ואין בכך לא יראה ולא כבוד.

...לפענ"ד העובדה שיהודים רבים אינם עולים למקום המקדש, מעודדת את אויבינו לחשוב שכבר נתיאשנו ח"ו ממנו, וגם המנהיגות החלשה שלנו סבורה שלא אכפת לאף אחד אם ח"ו יוותרו על מקום מקדשנו. לפיכך, יש להוסיף בהעלאת המודעות לחורבן בית מקדשנו במעשים, וצריך לעלות להר הבית ולהלך היכן שמותר, מתוך הקפדה הן בעת הכנות ההלכתיות לעליה, והן בעת ההליכה בהר הבית ושמירת מורא מקדש ובכך נקיים מצות עשה 'ומקדשי תיראו'. בחסדי ד' זכינו לראות בבנין ירושלים, אולם עומדים אנו כחסרי אונים מול ההר השומם והשכינה שלא זזה משם מבודדת כי אין הבנים פוקדים את חצרות ה'. והמשורר ה-להי קורא לנו: 'בואו שעריו בתודה חצרותיו בתהלה'.

יהיו הדברים לעילוי נשמתו.