ההתמודדות המשפחתית עם משבר הקורונה - התפרקות אינה אופציה

גם אם נקלעתם למצב בלתי אפשרי בעקבות המשבר הכלכלי, עדיין אין לכם את הפריבילגיה לפרוק את התסכול על בני הבית.

ד"ר עוז גוטרמן , ט"ז באייר תש"פ

עוז גוטרמן
עוז גוטרמן
צילום: אישי

אמצעי התקשורת עוסקים בשבוע האחרון באובססיביות יתר, ובצדק, בחזרה לשגרת הלימודים.

ההורים והילדים כבר מצפים בכיליון עיניים לחיבור מחודש ובעיקר לבייביסיטר והפינוקים מבית סבא וסבתא שמשחררים מהם את כבלי הלחץ שהולכים ומתהדקים.

עם זאת, ישנו פיל לבן גדול ממדים שממוקם במרכז הבית ועליו מרבית ההורים מתקשים לדבר עם ילדיהם ואף עם בני זוגם- המצוקה הכלכלית והשפעתה הקריטית על השגרה היומיומית במשפחה.

הנתונים ברורים - יותר מרבע מהעובדים בישראל מובטלים בימים אלה. חלקם הגדול מצוי בחל"ת, אבל אחוז משמעותי כבר פוטרו ואינם יחזרו למקום עבודתם כשהתחזיות האופטימיות ביותר מדברות על מאות אלפי מובטלים. זאת מבלי שלקחנו בחשבון את ציבור העצמאים המונה מאות אלפי אנשים כשחלקם הגדול יוותרו עם חובות ובלי עסק לחזור אליו.

נכון, בסופו של דבר המשק יתאושש ונתוני האבטלה יתיישרו למספרים אליהם הורגלנו ערב המשבר, אבל עדיין עסקים רבים מאוד המצויים ברמת סיכון גבוהה דוגמת מסעדנות, הלבשה, חשמל ותיירות יתקשו מאוד להתאושש מהסחרור הכספי אליו נקלעו- דבר שגורם לדפוסי חרדה ומתח גדולים מאוד שיכולים לרסק את התא המשפחתי ולהותיר צלקות נפשיות ופסיכולוגיות ארוכות טווח, ובמשפחות בהן הדינמיקה הזוגית והמשפחתית רעועה ממילא אף להוביל לגירושין ואלימות במשפחה.

המילים האלה נכתבות למאות אלפי ההורים שמוצאים עצמם לראשונה במשבר כלכלי שלא חוו בעבר עם עסק מתפרק, פיטורין בגילאים מאוחרים לאחר שנים של יציבות תעסוקתית. אם להתסכל למציאות בעיניים, הרי שכבר למדנו מהתנהלות הממשלה שאף אחד לא יחלץ אותנו מהבוץ הכלכלי. המדינה תעניק אולי פיצוי קטן, אבל זה לא מה שיפתור את הבעיה ואם תתנו למצוקה לנהל אתכם ולפגוע בתא המשפחתי אתם עלולים לשלם על כך שנים ארוכות לאחר שהמשבר נגמר במערכת זוגית ומשפחתית שקרסה.

גם משבר כלכלי צריך לנהל וכשלא מנהלים אותו כראוי הוא הופך בהכרח גם למשבר זוגי ומשפחתי עמוק. בהרבה מקרים המתח והדאגה הכלכליים יוצרים כעס ומתח בלי נשלטים שמופנים ראשית כל כלפי "הטרף" הזמין והקל להתעמרות- בני הזוג והילדים. כאמור, במצב כזה כשסדקים שהיו קיימים עוד טרם המשבר מתרחבים הולכים ומתרחבים הם מאיימים על עתיד המשפחה כולה.

אז מה עושים? ראשית, שמים על השולחן את המצוקה ומשתפים. אל תחששו לשתף את בן הזוג והילדים במצוקה הקשה אליה נקלעתם. חוסר ידיעה ואווירה שקטה ומתוחה מאיימים הרבה יותר מדיאלוג כנה וישיר שמסביר את המצב קשה ככל שיהיה. ספרו לילדים על הקושי באופן שמותאם לגילם, הסבירו להם על מקורות ההכנסה החסרים, על ההוצאות שנותרו בעינן והציגו את הקושי אליו נקלעה המשפחה באופן כנה ואמיתי. אם אתם הורים לנערים בגילאי העשרה אז כדאי לשתף אותם בנתונים המלאים אודות המצב, ואם מדובר בילדים קטנים יותר ניתן להציג בפניהם את הרעיון באופן כללי יותר מבלי להיכנס לפרטים. בכל מקרה הגרוע מכל הוא להמשיך להתנהל בבית בשגרה מתוחה ושתיקה רועמת מבלי להסביר לילדים מה מקור הבעיה.

שנית, מקדו את הילדים במה שניתן לעשות ובאופטימיות לגבי ההמשך. לא צריך להציג מצג שווא ואפשר להגיד באופן ברור שהמצב החדש יצריך צמצומים וויתורים שלא הכרתם, ואף חשוב יותר- שתפו את הילדים על תוכניות הפעולה שאתם יוזמים על מנת לצאת מהמשבר במהרה, ובכך גם להעניק להם משב רוח אופטימי לגבי העתיד.

פעולה שכזו לא רק מפחיתה את רמות החרדים בקרב הילדים, אלא גם מציידת אותם בכלים מנטליים ונפשיים להתמודדות עם המשבר. כל ילד יחווה משבר בחייו, בין אם מדובר במשבר חברתי או בכישלון בלימודים. כאשר ילד נחשף לקושי ומקבל דוגמה חינוכית מההורים כיצד להתמודד ומהם תוכניות הפעולה האופרטיביות וההתנהגותיות ליציאה מהמשבר, הוא לומד לפעם הבאה דרך פעולה חיובית ואפקטיבית.

שלישית, והחשוב מכל- בשום מחיר אל תתנו למערבולת הרגשות והפחדים שלכם להטביע אתכם יחד עם שאר בני הבית! גם בעיצומו של משבר שלא הכרתם ומערער את הבית, תו התקן והאחריות ההורית שלכם לא פגו בשל העובדה שנקלעתם למשבר, ואתם עדיין משמשים כעמוד השדרה בבית. לא משנה עד כמה חמור ומורכב המצב אליו נקלעתם, אין לכם שום זכות לפרוק את העצבים על ילדיכם ואין לכם שום פריבילגיה להתפרק מולם.

אל תפרו את האיזון ההיררכי בבית ואל תשנו את היוצרות; להיפך, סמכותכם ההורית ויכולתכם לשמש משענת עבור ילדיכם בעת הזו רק הופכים למשמעותיים בהרבה. משפחות עוברות משברים קשים ויוצאות מהם מחוזקות בעוד אחרות מתפוררות בדרך. אל תשקרו לעצמכם שזה המשבר, זה לא. זה אתם; אם אתם חווים מתח ומצוקה שימו את זה על השולחן מול בני הזוג. אם אתם לא יכולים לשתף את בן הזוג בשל דינמיקת יחסים רעועה ממילא, בדקו עם מי כן תוכלו לדבר (חבר, בן משפחה, פסיכולוג, יועץ כלכלי של עמותות שעוסקות בתחום), אבל אל תישארו עם זה לבד.

בסוף המשבר, מאות אלפי משפחות בישראל ימצאו עצמן במצוקה כלכלית גדולה, חלקן הגדול כבר שם, אך כפי שאנו עדים המשק חוזר אט אט לתפקוד והמשבר יחלוף בסופו של דבר. למרות הקושי, עדיין כתמיד השאלה אם צלחתם את ה"ימים הנוראים" כמשפחה מאוחדת או מפוררת תלויה בראש ובראשונה בכם.

ד"ר עוז גוטרמן הוא ראש חטיבת משאבי אנוש באקדמית גליל מערבי ומרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן. מנהל קבוצת הפייסבוק מר מחר