רועי אביקסיס
רועי אביקסיסצילום: דוד שטיין

משבר הקורונה מציב אתגרים בפני הקהילות היהודיות ובפני מקומה של תנועת בני עקיבא באותן הקהילות.

בתקופה האחרונה דובר רבות על אבדות הרבות בקרב קהילות יהודיות בעולם, על משבר כלכלי שהקהילות מתמודדות איתו ועל החובה של מדינת ישראל לסייע גם לחלקו של העם היהודי הנמצא בתפוצות.

לצד זה קיים אתגר חשוב נוסף. מערכות החינוך היהודי ציוני בקהילות היהודיות נפגעו. נציגיה של התנועה, השליחים, הם צינור חמצן שמחבר אותן לישראל שמזרים באופן קבוע "אווירה דארץ ישראל" לחברי הקהילות. השליחים הם חלק מרכזי בחינוך הבלתי פורמאלי בקהילות, סביב בתי הספר, תנועות הנוער ובאירועי הקהילה.

ישנם שליחים שהוחזרו ארצה, שליחים אחרים נשארו בכל זאת בחזית העשייה. הקהילות מחוברות לצינור חמצן נוסף -"החוויה בישראל". מידי שנה מגיעים רבבות לסמינר חינוכי בישראל, בשבועות אחרונים, תנועה אחר תנועה, הודיעו על ביטול הנסיעה לחוויה בישראל. חלק מאלו שהיו בתוכניות בארץ חזרו הביתה לימי הקורונה.

עתה מרחפות שאלות שעתידות לעצב ,עבור רבים, את עומק חיבורו למדינת ישראל. האם ייצאו שליחים בשנה הבאה? מה יהיה על בני הנוער שלא זכו לחוות תוכניות בישראל? האם נוכל להחזיר את אלו שעזבו? מה יקרה על ההנהגות שלקהילה שלא יהיה את הכוח הכלכלי להשתתף במימון השליח?

ש"י עגנון כתב "וכשנתייאשתי מכתיבת הספר, לא נתייאש הספר מלהיכתב. פעמים הרבה בא צרור דפים ריקים שעלעלה בהם הרוח וכל דף ודף היה מצווח כאותן הנשמות שהולכות ערטילאות, והיה אומר וכי אין מילה יהודית להלבישני בה". (מתוך ספר המדינה).

נדמה לי שהתנועה הציונית ובתוך כך תנועת בני עקיבא העולמית שכתבו יחד פרקים מפוארים במאה האחרונה עומדים עתה מול אותם דפים ריקים שאין לנו הפרוויליגה להשאיר אותם יתומים ממילים בעברית ומניחוחות ישראלים.

עם התפרצות הנגיף נאלצנו להחזיר שליחים צעירים, שליחים בעלי משפחות נשארו בחזית וממשיכים בה בעשייה יום יומית. השליחים פועלים באמצעים הטכנולוגיים כדי להביא את ישראל אל הקהילות ובני הנוער. הזום, הווטסאפ והאינסטגרם, אינם תחליף למפגש הבלתי אמצעי ובטח עבור תנועת נוער שמבקשת לפני הכל להפגיש פנים אמיתיות.

חניכי תנועות הנוער הם לא רק העתיד של הקהילות היהודיות, הם גם ההווה, הם יחד עם השליחים יוזמים טקסים, מוצאים לפועל יוזמות חינוכיות וחברתיות, מביאים לכל בית משהו מארץ ישראל, מעולם הערכים היהודי, את שירי השבת ושירי יום הזיכרון.

החיבור הזה הוא צינור חמצן שמתקשה עתה להחזיק את עצמו ואנחנו מחויבים למצוא דרך לחזק אותו במיוחד עכשיו כשראשי הקהילות עומדים מול אתגרים קהילתיים בתחומי הבריאות והרווחה. מאז ומתמיד כוחם של תנועות הנוער ביהדות העולם תפס מקום מרכזי, לא במקרה משקיעים בו הקהילות ומדינת ישראל. אסור לנו שחינוך הנוער הציוני יידבק גם במגיפה, רבים מהם לא יכלו להגיע לישראל לתוכניות שונות, לא יוכלו לבלות את הקיץ במחנה בן חודש ויותר שהוא כולו "פיסת ארץ ישראל".

רבים מהם לא יוכלו לשבת לשיחה בארבע עיניים עם כוס קפה ביד בארבע בבוקר עם השליח הישראלי ולפגוש את ישראל ממש. בתוך כלל קולות המצוקה העולים- הקול הזה כמעט ונדם ודורש מאיתנו להתגייס ולהעניק לו מכונת הנשמה ציונית.

זוהי גם הזדמנות שאסור שתוחמץ- כפי שפורסם, ההתעניינות בישראל הולכת וגדלה בחודשים האחרונים, רבים מבניה מבקשים לשוב אליה דווקא היום. הנוכחות בקהילות תבטיח ללבות את האש שהוצתה, להכווינה ולהבטיח כי קריאות השליחים יצטרפו לקריאות הכרוז בטרמינלים בעולם כי הטיסה לישראל יוצאת לדרך.

רועי אביקסיס הוא מזכ"ל תנועת בני עקיבא העולמית