על פי דו"ח התזונה העולמי לשנת 2020, אחד מכל תשעה אנשים בעולם הוא רעב, כאשר מספר האנשים הרעבים בעולם עומד על 820 מיליון בני אדם.
יחד עם זאת, גם השמנת יתר הפכה למגיפה עולמית כאשר אחד מכל שלושה בני אדם בעולם סובל ממשקל עודף.
מספר הולך וגדל של מדינות ברחבי העולם סובל מ"הבעיה הכפולה" של תת תזונה לצד השמנת יתר של האזרחים, מה שמוביל לגידול משמעותי במחלות הקשורות לתזונה ובהן סוכרת, מחלות לב, כלי דם וסרטן.
הדו"ח קובע כי מרבית בני האדם בעולם אינם מצליחים להשיג או להרשות לעצמם לרכוש מזון בריא, זאת עקב העובדה כי מערכות חקלאיות רבות מעדיפות את הקלוריות על פני הזנה בריאה, והעובדה כי אוכל מעובד הוא זול יותר.
דיוויד נבארו, נציג מיוחד של מזכ"ל האו''ם לביטחון המזון בעולם, אמר כי לדו"ח שנכתב עוד לפני מגיפת הקורונה יש משמעות עצומה, והזהיר כי "קיים סיכון ממשי כי כאשר מדינות שואפות לשלוט בהתפרצות נגיף הקורונה, הרווחים שהן השיגו בהפחתת הרעב ותת התזונה יאבדו. אנשים הנמצאים במצב של תת תזונה עלולים להיות בסיכון גבוה יותר לחלות בוירוס הקורונה עקב מערכת חיסונית חלשה במיוחד, בעוד סוכרת והשמנת יתר עלולות להביא לתוצאות קשות יותר של הוירוס''.
לדברי נבארו, ''הקורונה חשפה את הפגיעות והחולשה של מערכות המזון השבריריות שלנו, שנחלשו גם כך עקב שינויי האקלים והבדלים קטלניים בתחום הבריאות".
בחודש שעבר הזהיר האו"ם כי מגיפת הקורונה עלולה לגרור בעקבותיה מגיפת רעב "בממדים תנ"כיים" לדברי האו"ם.
סינתיה רוזנצוויג, מומחית אקלים במכון נאס"א גודארד למחקרי חלל, שכתבה ספר על אבטחת המזון בעולם, אמרה כי "זו קריאה אמיתית למדינות וארגונים בינלאומיים לייצר טרנספורמציה במערכת המזון. תת תזונה היא מכפיל סיכונים. אני חושבת שהתעלמו מכך שאנשים עם תת תזונה היו בסיכון למערכת חיסונית חלשה יותר".