איילה חסון
איילה חסוןPhoto by Yonatan Sindel/Flash90

עיתונאית חדשות 13, אילה חסון, עומדת בימים האחרונים במרכז חשיפת פרשת הרפז-מנדלבליט, וחשפה קמצוץ מהשיחה בין מנדלבליט לרמטכ''ל לשעבר גבי אשכנזי.

בראיון לערוץ 7 היא מתייחסת לטענות פרקליטות המדינה כלפי דיווחיה ולפרשה כולה.

בראשית השיחה אתה נשאלה חסון אם ההחלטה לחשוף את הציטוט מתוך שיחת מנדלבליט-אשכנזי הייתה פתאומית או מתוכננת, והיא משיבה "בשום פנים ואופן. תכננתי לפרסם את הדברים בצורה שונה ועבדנו על זה במערכת, אבל זה לא היה מיועד לאותו שישי. לא נותנים פצצה כזו בלי להכין".

נזכיר כי בשיחה זו אומר מנדלבליט לאשכנזי כי ידאג 'לסגור' לו את עניין פרשת מסמך הרפז ויעשה זאת באמצעות בכירי הפרקליטות. בשעת השידור העירה חסון כי יתכן והיא תשלם על הציטוט משיחה זו מחיר, ובכל זאת בשל חשיבות העניין היא מצטטת ממנה.

"כל פרסום עיתונאי שמזעזע אנשים חזקים מאוד, וכאן יש עסק עם אנשים חזקים מאוד מאוד שיש להם מאחזים יוצאי דופן בתקשורת ובמוקדי השפעה, וכל פרסום שנוגע לאנשים כאלה מעורר הרבה תגובות לחצים וספינים מטונפים והרבה דברים מהסוג הזה, אבל זה חלק מהעבודה".

"מפתיע אותי שהתגובות של הפרקליטות מאוד לא משקפות את האמת ומנסות לעשות ספינים. זה דבר שמפתיע אותי. זו פרקליטות מדינה ולא איזה פוליטיקאי או גוף פרטי שמנסה לשטות או לזרות חול בעיני הציבור. במי הם מנסים לפגוע? הם פוגעים בציבור ולא בי", אומרת חסון ומתייחסת לנקודות בעייתיות עיקריות בתגובת הפרקליטות לחשיפתה.

"התגובה שלהם על האזנת הסתר שזה פשע חמור, הם טעו. הוכחתי להם את זה במייל מלשכת מנדלבליט על האזנת סתר. בנוסף, כל הסיפור של המייל שהוא מאוד דרמטי לטעמי, זה מייל שמוכיח ששי ניצן וטוני גולדנברג ראו את התמלילים של השיחה בין אשכנזי למנדלבליט והתמלילים האלה מוכיחים בוודאות שאשכנזי אומר לעצור את השיחה.

''אז אם הם ידעו שבועות לפני חקירת מנדלבליט שכך פני הדברים וזה לא יכול היה לחמוק מעיניהם, למה הם לא קבעו שזו האזנת סתר? או שהם לא חשבו שזו האזנת סתר אלא רק אחרי שמנדלבליט נחקר וצרח שזו האזנת סתר ואז הם קברו את זה באיזו כספת. אז הם לא נחשפו לזה לראשונה, כמו שאמרו בתגובה של הפרקליטות. זו תגובה שקרית".

בדבריה מזכירה חסון את הטענה לפיה טעתה בתאריך משלוח המייל, טעות שאמנם הייתה אך אינה מהותית כלל ועיקר. נקודה נוספת שהוזכרה בתגובת הפרקליטות היא יעד המייל המדובר, מזכירתו של שי ניצן ולא שי ניצן עצמו כפי שחסון אמרה, וגם כאן, היא קובעת מדובר בפרט שולי וזניח שכן מנוסח המייל ברור שהוא מיועד למזכירתו של ניצן המתבקשת להראות לו את התמלולים. חסון מצידה לא שרבבה את שמה של אותה מזכירה מאחר והדבר אינו משמעותי ומתבקש כלל ועיקר. "למה לשרבב את השם של אותה מיכל שאני לא יודעת מי היא?".

"אז הם מתדרכים שזה מפוברק. מה זה הדבר הזה. תגידו לנו מה קרה שם. איך שני פרקליטים מכובדים, פרקליט המדינה שי ניצן והפרקליטה טוני גולדנברג, לא ראו שמדובר בהאזנת סתר? זה נחמק מעיניהם כמו שהם קבעו בתגובה?".

האם ההתיישרות הזו של המערכת מאחורי דרישתו של מנדלבליט להגדיר את התמלול כהקלטת סתר לא מחזק את הערכתו של יואב יצחק ולפיה גורלה של הפרשה כולה להיעלם ולהיגנז בשל אותה התיישרות של המערכת מאחורי מנדלבליט? חסון מעדיפה שלא להעריך הערכות.

"אני לא רוצה להתייחס להערכות. כל אחד זכותו לחשוב מה שהוא רוצה. אני מאמינה שזה לא פשוט להוציא את זה דרך המערכת כשמדובר באיש ציבור. ברור שאם ההקלטה לא הייתה עם שמות דרמטיים כל כך, לא היה נקבע שמדובר בהאזנת סתר", אומרת חסון ומספרת על שיחות עם עורכי דין רבים שהציגו בפניה אינספור תקדימים בהם בית המשפט מצא לנכון להכשיר שימוש בהקלטה מסוג זה. במקרה זה ניתן היה להיתלות בסעיפים שונים בחוק, בהם קיומה של ההקלטה במתקן צבאי, מה שהופך אותה להקלטה מותרת.

"יש אינספור תקדימים. אין חקירות שלא הולכים לבית משפט שבתוך דקה הוא מכשיר. מתוך כמה אלפים בשנה האחרונה לא הכשירו פחות מעשרים. אז לוקחים דבר כזה שהפרקליטה מגדירה אותו כראיית זהב, שבלעדיו ניטל העוקץ, ואתה זורק לפח בתוך מעטפה? כי מה? לא לפרסם כי זה לא נוח למישהו? מי שלא עושה לזה פולו הוא זה שעושה עיתוי פוליטי לדבר הזה".

"עשר שנים עסקתי בפרשה הזו. לפני שש שנים הייתה החקירה וכל הזמן לא הבנתי מה קרה וכשפתאום מתגלגלת לידיי הוכחה איך זה עבד מאחורי הקלעים שזה ייסגר, אז אני צריכה לקבור את זה כי העיתוי לא מתאים למישהו? מה זה? אנחנו פוליטיקאים או עיתונאים?", שואלת חסון וקובעת כי לצערה "יש יותר מדי פרקליטים ויותר מדי עיתונאים ואחרים שלא מתעסקים במהות של הדבר אלא בזריית החול מסביב".

בדבריה לא מקבלת חסון את הטענה לפיה קושי של הציבור להבין את פרשת הרפז הוא שגורם לפרשה להיעלם אל הכותרות המשניות של החדשות. לטעמה הפרשה מתחילה לקבל את מקומה והיא מזכירה כי הציבור דווקא מבין היטב את השתלשלות האירועים והדברים באים לידי ביטוי בשני מיליון שיחות ברשתות החברתיות סביב הפרשה. "הם מבינים שיש פה טיוח. דווקא דרך הרשתות התעצמה הפרשה הזו", היא אומרת ומברכת על הפלורליזם התקשורתי שהרשתות החברתיות מאפשרות בניגוד לימי הערוץ האחד, וכך גם פרשיות שיש מי שנוח לו להסתיר אותן יוצאות לאור.

"אני עיתונאית ולא פוליטיקאית. אין לי אג'נדה פוליטית. אני עיתונאית. פרסמתי סיפורים על נתניהו, בניזרי פריצקי ועוד. אולי לא מקובל שיש אישה חוקרת ולכן מרשים להשתלח בה באגרסיביות ותוקפנות ואנשים שאין להם טיפת מוסר מטיפים מוסר, אבל אלו דברים שוליים. זה חלק מאחריות המקצועית שלי", אומרת חסון.

שאלה עליה סירבה חסון להתייחס היא הערכה עד כמה שיקוליו המקצועיים של היועמ"ש מנדלבליט היו אכן מקצועיים והאם יתכן והוא היה מאוים או מתומרן על ידי שי ניצן שהכיר את הקשר הבעייתי שלו לפרשת הרפז. שאלה זו מתחדדת כמובן לנוכח חקירות נתניהו, ואולם חסון הבהירה כי היא, לא רוצה להיכנס לבור הזה ולא רוצה לשמש כלי בעניין הזה. אני לא רוצה להיכנס לשיח הזה. אני לא יודעת מה מערכת היחסים שלו עם שי ניצן. אני מפרסמת על שי ניצן מאז פרשת גל בק (החלטת שי ניצן שלא להגיש כתב אישום נגד נהגת שגרמה למותו של רוכב הקטנוע גל בק, פרשה בה התגלו חשדות לאי סדרים בחקירה). ראיתי שהוא לא דבק שם בעובדות ובאמת. הוא בחר להשתלח ולהשתיק במקום לתת לאמת לצוף. לא נתן זכות תגובה על דברים הזויים. נתן גיבוי למישהי שמסרה עדות שקר מטורפת, אולי תמורת שלמונים. לא הערכתי את ההתנהלות שלו ולמדתי הרבה דברים על ההתנהלות שלו מאז".

עם זאת היא מציינת כי גם לשי ניצן וגם למנדלבליט ישנן נקודות זכות. "החיים זה לא שחור לבן", היא אומרת ומציינת את היכרותו המעמיקה של מנדלבליט עם הדין הבינלאומי. "גם כשנתניהו מינה אותו לא בחלתי בביקורת נוקבת על המינוי שלו, כך שלא שיניתי את האג'נדה שלי בשביל מישהו, וכל מי שלא עושים ככה הם אלה שבוחרים בדרך הפוליטית המכוערת".

בתום השיחה נשאלה חסון על דבריה לפיהם לא עלה בידי אשכנזי "ליישר אותה", כפי שהוא עצמו התבטא בשיחה עם אבי בניהו, האם הוא לא הצליח ליישר אותה או לא ניסה ליישר אותה, והיא משיבה בצחוק: "מה זה הכפשות בכל שבוע על ידי שלוחיו?".