פותחים את המרחב הדיגיטלי למבוגרים

אחרי שהקורונה חשפה קשיים וליקויים, מציגים בג'וינט תכניות שיקלו על מבוגרים לקבל שירות ממוחשב ועל הרשויות להגיע אל הזקוקים לעזרה.

שמעון כהן , י"ח באייר תש"פ

לחבר גם אותם
לחבר גם אותם
צילום: נתי שוחט

משבר הקורונה שלח את כולנו אל המסכים, אם בשל הזום, בשל למידה מרחוק או בשל כל צורך שגרתי אחר שקיבל ממד דיגיטאלי, ואולם לאוכלוסייה המבוגרת, זו שעומדת בחזית משבר הקורונה, לרוב קשה עם הערוץ התקשורתי הזה.

בג'וינט פיתחו תכנית מיוחדת לאוריינות דיגיטאלית עבור קשישים. מנכ"לית ג'וינט ישראל, ד"ר סיגל שלח, מספרת בראיון לערוץ 7:

"התכנית כוללת העברה של תכנים שהם לא רק פתיחת טלפון ומחשב אלא לדעת איך להתנהל במרחב הדיגיטאלי, איך מנהלים את חשבונות בנק, איך מחפשים תרבות באינטרנט, חיפוש בריאות ועוד", אומרת ד"ר שלח ומוסיפה: "אנחנו מנסים לקבע מונח של חוסן דיגיטאלי שמשמעו שגם הפרט צריך לשלוט במרחב הדיגיטאלי כדי לשמור על הבריאות והחיים שלהם, אבל גם הקהילה צריכה להתנהל בחוסן דיגיטאלי, איך לנהל התנדבות, תרבות וכו'. לכן חשוב שלקהילה ולרשויות יהיה חוסן דיגיטאלי".

בנוסף, מסבירה שלח, נדרש גם חוסן דיגיטאלי מערכתי, "כלומר שגם המערכות הממשלתיות צריכות לדעת גם לנהל תשתיות דיגיטאליות וגם להשתמש בנתונים כדי לדעת להביא את השירותים המוכוונים לאוכלוסיית היעד. הקורונה המחישה את שלוש הרמות הנדרשות הללו".

באשר להיערכות הממשלתית מסבירה ד"ר שלח כי אמנם "הממשלה עשתה קפיצת מדרגה בתחום הדיגיטאלי, וכך גם משרד הבריאות, אבל עם זאת בזמן הקורונה גילינו תשתיות חסרות וגם נגישות בקרב חלק מהרשויות החרדיות וצריך לחשוב איך להתאים את הנגישות לכל אוכלוסיית יעד".

"ברמה הגבוה יותר, צריך לראות איך מייצרים נגישות לנתונים. חלק מהבעיה היא שיתוף במידע וגם היכולת להביא את המידע לאזרח. יש פריצת דרך אבל הדרך עוד ארוכה עד שאזרחים יקבלו שירות מדויק לכל אזרח ולכל קהילה. לישראל יש הרבה נתונים בתחומי הבריאות אבל בתחומי הרווחה והחברה צריכים בחלקם להיאסף". לשם כך, היא מסבירה, יש לבחון את האופן בו צריך להתקיים שיתוף בין המשרדים, ניתוח הנתונים השונים באופן נכון ויעיל ועוד על מנת להגיע לתוצאות הנדרשות.

"בג'וינט אנחנו עובדים גם ברמת הפרט כדי לדייק שירותים לפרט וגם ברמה של משרדי הממשלה כדי לדעת איך לנתח נתונים חברתיים ולספק שירותים מותאמים", היא אומרת ומדגישה כי במשרדי הממשלה יש אוזן קשבת לצרכים הללו, בין השאר תוך השוואה נדרשת למתרחש בעולם. להבנה זו של המשרדים חוברת היכולת של הג'וינט להוביל רעיונות פיתוח תוך מבט קדימה ובחינת יכולות השיתוף בין המשרדים השונים.

עם זאת נשאלה ד"ר שלח אודות נקודות התורפה שעדיין לא נמצא להן מענה ובהקשר זה היא מציינת את סוגיית הפרטיות של האזרחים, סוגיה המחייבת שיקול דעת מיוחד הן טכנולוגי והן משפטי על מנת לאפשר גם להעניק את השירותים למי שזקוק להם וגם לשמור על פרטיותם של האזרחים. כל זאת לבד מהבעיה התקציבית שגם היא קיימת על אף ההבנה המערכתית של הצרכים המדוברים. בהיבט זה, היא מעירה, ישנה התקדמות ונכונות של המדינה להשקיע תקציבים.

על סוגיית שמירת הפרטיות נשאלה שלח אם מדובר בצורך בשינוי החוק או בשינוי הטכנולוגיה על מנת לעמוד בסטנדרט מתקדם של שמירת פרטיות, והיא משיבה ש"גם וגם" והיא מפרטת: "גם יש את הכלים הבסיסיים של היועצים המשפטיים במשרדים השונים, והם שבוחנים את הדברים כמדינה דמוקרטית, אבל יש דרכים שמאפשרות לשמור על פרטיות ועם זאת לקבל מידע". אחת הדוגמאות ליכולת שכזו היא יצירת מאגר נתונים שלא יורדים עד רמת הפרט אבל עם זאת קובעים שהצורך של אדם בנתונים כאלה ואחרים ממוקד בתחום של בדידות, ארוחות, תרופות וכו'.

להערכתה צפויה קפיצת מדרגה בתחום הדיגיטציה בתוך שנתיים או שלוש. זאת לנוכח ההתקדמות הקיימת כבר בשנים האחרונות.