אתי אורלב
אתי אורלבצילום: עצמי

נמצאים אנו בעיצומם של ימי ספירת העומר המלמדים אותנו שהחיים שלנו מתנהלים כתהליך מתמשך ועקבי, אין בו "קפיצה" מנקודת ההתחלה שמלווה בחלומות, שאיפות ותקוות ישר אל השורה התחתונה הביצועית.

הסקרים האחרונים מעידים ומספרים כי אנשים מתארים את התנהלותם בעידן הקורונה כ"בסדר" ואפילו כ"טובה ויעילה..", יחד עם זאת הם מצירים על כך שאין ביכולתם למנף את המצב לכדי פריצה קדימה, יצירתיות ואפילו שינויים אישיים ואירגוניים.

מדוע זה קורה? ובכלל איך מתנהלים או ממנפים בעולם של אי ודאות, בעולם של vuca ?

כולנו מדברים על התנהלות בעידן של " vuca" ראשי תיבות:
Volatility - תנודתיות
Uncertainty - אי ודאות
Complexity – מורכבות
Ambiguity – עמימות

מצב זה מתאר התנהלות בעולם שהתוצאות לא בהכרח מושפעות מהסיבות המקובלות והידועות, וההפתעה והשינוי תופסים מקום נכבד. אז מה עושים או כיצד מתנהלים בעולם שכזה?
בשנים האחרונות מתפתחים מודלים שונים וביניהם ה"vuca prime":

זמישות (זמינות וגמישות) - Agility
בהירות Clarity -
הבנה - Understanding
חזון - Vision

שהם ראשי תיבות של דרכי התנהלות המתאימות לעידן של אי ודאות. לכאורה ניתן היה לחשוב שנכון לחשוב על פתרון הבעיה המיידית אך מודל הprime מצביע על ההפך:

דווקא עכשיו, בתוך אי הוודאות, יש ללכת לחזון כי הוא המשמעותי והקבוע יותר, לנסות להבין מה קורה פה, לחפש בהירות בפרטים ולגלות זמישות !

בבואנו למנף את "המציאות הקורוניסטית", כדאי שנפעל במתכונת זו, כך נוכל לזהות תובנות ואף לחתור למעשים בהתקדמותנו הלאה.

נראה, כי אין זה מספיק ולא מספק ומאוד קשה להתנהל על פי מודלים גם אם הם חדשניים ונכונים... וכאן אני מוצאת את החיבור לימי ספירת העומר. איננו קופצים מיד מפסח לשבועות, מיציאת מצרים לקבלת התורה, יש מדבר באמצע, יש גיבוש וחישול לאומי בין החזון להתגשמות.

גם במישור האישי מתרחש תהליך בין הרצון להגיע ל.. לבין ההתגשמות למעשה. צריך לספור לאט לאט, לחוות את תהליך ההתקדמות ומשם לכוון להגיע אל המטרה!

תקופת הקורונה ביקשה לומר לנו, לאט לכם, חוו תהליכים אישיים, משפחתיים וחברתיים. תתמלאו, תתחזקו ואז תסתערו אל המטרה.

בעידן של vuca, אי ודאות בעולם של שינויים תשומת הלב שלנו צריכה לפנות לחוויה ממוקדת תהליך בצורה איטית ומלאה ולנסות לחזור לחלומות (חזון), נסו להבין בצורה בהירה יותר, גלו זמישות ואז, ואולי זה הזמן הנכון להסתער על היעדים, כפי שהטיב לבטא זאת אהוד מנור ז"ל בשירו, "אם קשה ללכת- אין דבר, כל שעה הופכת לעבר, אל תביט למעלה, לך ישר כי בסוף הלילה יש מחר".

ספירות טובות וצעדים נכונים לכולנו!

הכותבת: אתי אורלב - סגנית ראש מינהל החמ"ד