אורי גלנץ
אורי גלנץצילום: באדיבות המצולם

נעים מאוד, שמי אורי "הממוצע" גלנץ ואני תלמיד בשנתו האחרונה ללימודי התיכון.

המדינה השתגעה. ולא, אני לא עוד אחד שמדבר על הקורונה. איבדנו את דרכנו.

בעבר מטרת הלימוד הייתה הידע והיום מה שמעניין אותנו זה הציון. התלמידים בתוך המערכת הגדולה הזאת הם רק ציונים.

זה לא משנה מי אתה, מהם תחומי העניין שלך או מהם הכשרונות שלך. בסופו של דבר הכל מסתכם בציון.

אנחנו "בולעים" המון חומר, "מקיאים" אותו לעבר הבחינה ולמחרת היום - שוכחים הכל. הרי בסופו של דבר זה מה שחשוב, לא? "העיקר קיבלתי ציון עובר".

אני לא מבין איך ייתכן שאני ועוד 30 ילדים בכיתה לומדים בדיוק את אותם הדברים. הרי אני וחבריי לכיתה שונים לחלוטין ולכל אחד תחומי עניין שונים.

איך אתם יכולים לשפוט אותנו על פי ציונים ועוד על דברים שאין ברצוני ללמוד? איך אתם מסוגלים לשפוט דג על פי יכולתו לטפס על עץ? אולי במתמטיקה אני נכשל, אבל יש דברים אחרים שבהם אני טוב. זה בכלל משנה למישהו? כנראה שלא.

נכשלנו. ובכלל, לא חבל על כל הידע שיכולנו לרכוש בזמן בית הספר? הרי אף אחד לא באמת זוכר את הדברים שהוא למד בתור ילד אלא אם כן זה עניין אותו או היה חשוב לו. אפילו אני שנמצא עדיין בתוך המסגרת לא זוכר כלום...

מה עם הכלים שבאמת חשובים לחיים? לא מלמדים אותנו נימוסים והליכות, לא מלמדים אותנו על כלכלה או כלכלת בית, לא מלמדים אותנו איך לפתח שיחה או לעמוד מול במה והכי חשוב, לא מלמדים אותנו להאמין בעצמנו, להאמין שאנחנו שווים משהו. הרי, מה שחשוב זה הבגרות ובלי זה אנחנו כלום.
תמיד כשאני מתלונן אז שואלים אותי, בעוקצנות, "מה אתה מציע לעשות במקום?".

התשובה שלי היא שאני לא חושב שאם אני אתלונן לעוד כמה אנשים, שלא לימדו אותם להאמין בעצמם, נגיע לאנשהו.

כן, אני חושב שנוכל להשתנות וכל שינוי גדול התחיל מאדם קטן, יוצא דופן, שהחליט שנמאס לו. אני חושב שמיטב המוחות הישראלים צריכים לשבת ולמצוא פתרון. חאלס. זה לא משחק ילדים- זה הילדים.

ותתפלאו לגלות, אבל אני לא היחיד שזה מפריע לו ואשכרה מתכוון לעשות עם זה משהו. כבר יש בית ספר שנפתח ("שיח" בעמקה) ועושה צעדים לעבר העתיד הטוב יותר. וכשנשאלו הילדים שלומדים שם "מי מתכוון להוציא תעודת בגרות", כולם, ללא יוצא מן הכלל, ענו בחיוב.

לפני כל המצאה גדולה לא האמינו שהיא יכולה להתקיים ואיפה העולם היה אם היינו מקשיבים לאותם אנשים פסימיים?

השינוי אפשרי, רק צריך להאמין בעצמנו וביחד לפעול.