כתב אישום נגד הרופא אילן הלוי שהפעיל מרכז ללידת בית בלתי מוכר

באחד המקרים נוצר קרע ברחמה של היולדת, והרופא ביקש שתספר כי ילדה אצל חברים ולא במתחם שהפעיל. הרופא גם ביצע פעולות מסכנות חיים.

ערוץ 7 , י"ט באייר תש"פ

אישה בהיריון
אישה בהיריון
צילום: istock

הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד הרופא אילן הלוי בגין טיפול רפואי רשלני, שיבוש מהלכי משפט, הפרת הוראה חוקית (ריבוי עבירות), הדחה בחקירה ועבירות נוספות.

על פי כתב האישום, הנאשם הינו רופא מיילד ורופא נשים. בבעלותו ובשימושו של הנאשם מתחם לידה ללידת בית בשם "ג'הארה דולה" במושב חבצלת השרון. המתחם אינו מוסד רפואי מוכר לצורך ביצוע לידות.

במסגרת פעילותו של הנאשם במתחם הלא מוכר, נהג הנאשם לקבל ללידה טבעית, תחת השגחתו וטיפולו, נשים אשר בעניינן ישנה הוראת נגד מוחלטת ללידה טבעית. בעקבות פעילותו זו, הוצאו כנגד הנאשם וכנגד המתחם הלא מוכר, מספר צווים המגבילים פעולתו.

עם זאת, הנאשם הפר ביודעין, במספר הזדמנויות, באופן שיטתי ולאורך תקופה ממושכת צווים אלה, תוך ביצוע פעולות מיילדותיות שונות, ובהן אף פעולות אשר אסורות על פי חוזר מנהל רפואה.

על פי האישום הראשון, ב- 18.6.18 קיבל הנאשם את המתלוננת ד.ד., במטרה לבצע לידה טבעית במתחם, וזאת ביודעו כי ד.ד. ילדה בעברה 2 ילדים בניתוח קיסרי. במהלך אירוע הלידה של ד.ד. ולאחריו, נתן הנאשם לד.ד. טיפול רפואי בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן את חייה של ד.ד. או לגרום לה לחבלה. בין היתר, ביצע הנאשם פעולה שבמסגרתה מופעל לחץ בדרגות שונות על קרקעית הרחם, זאת על אף קיומה של הוראת נגד מוחלטת לבצע פעולה זו בלידה לאחר ניתוח קיסרי.

כמו כן, במהלך הלידה, ביקשה ד.ד., להתפנות לבית החולים, נוכח כאבים שחשה, אולם הנאשם טען בפניה כי בשלב זה, אין טעם להתפנות לבית החולים כיוון שלא תוכל לקבל אפידורל לאלחוש הכאב.

בסיום הלידה, התחוור לנאשם, כי נוצר קרע ברחמה של ד.ד. הנאשם נמנע מלבצע פעולות רפואיות שונות הנדרשות במצב דברים זה, והמליץ למתלוננת להתפנות לבית החולים "הלל יפה" ולא לבית החולים "לניאדו", על אף שלניאדו קרוב יותר אל המתחם. הנאשם אף ביקש מהמתלוננת ובעלה כי לא ימסרו בבית החולים שילדה במתחם, אלא אצל חברים, וכן שתמנע מלהזכיר את שמו. בנוסף, הנאשם סירב להזמין אל המתחם אמבולנס, ושלח את המתלוננת ובעלה לדרכם, עם תינוקת שזה עתה נולדה. ד.ד. ציינה, כי אין היא יכולה לאחוז בתינוקת, ועל כן, תומכת לידה שנכחה אף היא במקום נסעה עם ד.ד. ובעלה אל בית החולים "הלל יפה". עם הגיעם אל בית החולים, מסרה תומכת הלידה את התינוקת לד.ד. ובעלה, ועזבה את המקום.

כמו כן, הנאשם נמנע מללוות את ד.ד. לבית החולים, נמנע מליידע את בית החולים אליו המליץ לה להתפנות על הגעתה של יולדת, שילדה זה עתה, ושאובחנה על ידו עם קרע ברחם; הנאשם נמנע מלצייד את ד.ד. במכתב המסכם את פרטי ומהלך לידתה.

לאחר האירוע המתואר באישום הראשון, ב- 20.6.18 הוציא משרד הבריאות צו הפסקה מנהלי כנגד המתחם הלא מוכר. הצו הורה על הפסקת כל פעילות מיילדותית במתחם, על איסור קבלת נשים יולדות במקום ואיסור מתן במקום כל טיפול רפואי בקשר ללידה. ב- 5.7.18 הורה משרד הבריאות על הגבלת עיסוקו של הנאשם כרופא וכמיילד. במסגרת הצו נקבע כי הנאשם יוכל לעסוק כרופא וכמיילד אך ורק במסגרת מוסד רפואי מוכר ובפיקוח רופא בכיר.

בהמשך, ב- 10.12.18, במסגרת ערעור שהגיש הנאשם, קבע ביהמ"ש המחוזי בירושלים כי יש להעדיף ולמנוע מהנאשם "כל עיסוק בלידות וביולדות המצויות בהיריון". עוד קבע ביהמ"ש כי לא ראה הצדקה למנוע את עבודת הנאשם כרופא כללי או מומחה בגניקולוגיה, ובלבד שעבודה זו תיעשה במוסד רפואי מוכר וכי ייאסר על הנאשם טיפול בנשים הנמצאות בהיריון וממילא בנשים שעתידות ללדת.

על פי האישום השני, למרות צו ההפסקה המנהלי, עד ל- 13.2.19 המשיך הנאשם להפעיל את המתחם והמשיך להפעיל בו פעילות מיילדותית, קיבל נשים יולדות במקום והמשיך לתת במתחם טיפול רפואי בקשר ללידה. על אף צו הגבלת העיסוק, ובניגוד לאמור בו, המשיך הנאשם לעסוק כרופא וכמיילד והמשיך לעסוק ברפואה בניגוד להורות הצו. בניגוד לצווים, קיבל הנאשם ב- 17.7.18 את א.א. למתחם לצורך ביצוע לידה.

הנאשם היה מודע כי א.א. הינה יולדת בסיכון גבוה וזאת לאחר שעברה בעבר שני ניתוחים קיסריים. במהלך אירוע הלידה של א.א. הנאשם נתן לה ולילודה טיפול רפואי בדרך נמהרת או רשלנית שהיה בה כדי לסכן את חייה של הילודה או לגרום לה לחבלה.

כך, בין היתר, לאחר הלידה, ועל אף שהיה מודע להתדרדרות מצב התינוקת שנולדה, נמנע הנאשם מלתת לילודה טיפול רפואי, ומסר לא.א., לבעלה ולאמה, כי מצב הילודה שפיר, וזאת על אף תלונותיהם החוזרות והנשנות באשר לקשיי נשימה מצד הילודה.

הנאשם, בשל חששו שיוודע לרשויות על אי ציותו לצווים שהוצאו כנגד המתחם וכנגדו, נמנע מהזמנת אמבולנס למתחם ושלח את א.א. ובני משפחתה לבית החולים ברכב פרטי, מבלי שליווה את א.א. אל בית החולים; מבלי שצייד את א.א. במכתב המסכם את מהלך לידתה ואת מצבה של א.א. ושל הילודה במהלך עשר השעות לאחר הלידה, במהלכן שהו א.א. והילודה במתחם; הנאשם נמנע מליידע את בית החולים בדבר הגעתה של יולדת וילודה במצב מצוקה, על מנת שהצוות הרפואי בבית החולים יהיה ערוך למתן טיפול מידי, ומבלי שסיפק כל טיפול רפואי ראשוני לילודה.

הנאשם אף ביקש מא.א. ובני משפחתה שלא ימסרו בבית החולים את שמו ואת מקום הלידה. בהמשך, נפטרה התינוקת בבית החולים.

על פי האישום השלישי, ב- 13.9.2018, ביצע הנאשם הפסקת הריון תקין, באופן יזום, למתלוננת ג.ג., וזאת ביודעו, כי ג.ג. לא קיבלה אישור כדין מועדה של משרד הבריאות להפסקת ההריון, וכן היה מודע כי מבצע את הפסקת ההריון בניגוד לחוק. לאחר שביצע את הפסקת ההריון התקין הנאשם לג.ג. התקן תוך רחמי.

ב- 28.9.18, פנתה ב.ב. לבית החולים "הילל יפה" וזאת עקב כאבי בטן, דימומים והפרשות מוגלתיות. בבית החולים סיפרה כי עברה על ידי הנאשם הפסקת הריון במתחם. ב- 2.10.18 ניהלה ג.ג. שיחת טלפון עם הנאשם ודיוחה לו על פנייתה לבית החולים. הנאשם, שחשש שיוודע לרשויות על אי ציותו לצווים, ביקש והנחה את ג.ג. לדווח בעתיד בכזב כי לא נעשתה הפסקת הריון אלא שלכאורה ההריון היה בלתי תקין. עוד הנחה הנאשם את ג.ג. שלא למסור שהיה זה הריון בלתי רצוי.

על פי האישום הרביעי, ב- 3.2.2019, במסגרת חקירת משטרת ישראל כנגד הנאשם, ובניסיון לבדוק אם הנאשם ממשיך ומפר את הצווים כנגדו וממשיך לבצע עבירות פליליות, התקשרה לנאשם שוטרת שהציגה עצמה כמי שמצויה בתחילת הריונה השני ומבקשת להגיע למתחם לשם התרשמות וביצוע לידה, לכשיגיע מועדה. בהמשך, ולאחר תכתובת בנושא, במסגרתה אף העביר הנאשם אל השוטרת מסמך "חבילת הלידה – ג'הארה דולה", ובו פירוט השירות המוצע על ידי הנאשם במתחם ועלותו, הביעה השוטרת רצונה לקיים פגישה לשם התרשמות מהמתחם.

הנאשם קבע פגישה עם השוטרת ועם שוטר נוסף, שהתחזה לבן זוגה, לשם התרשמות מהמתחם, וכן הציע לשוטרת שירותי פיקוח על אישה בזיקה להיריון וללידה, בתשלום של 18,000 ש"ח. בהמשך, נפגש הנאשם עם השוטר והשוטרת לפגישת ההתרשמות, ולאחר ביצוע סיור במתחם, ביצע הנאשם בשוטרת בדיקת אולטרסאונד על מנת לבדוק את גיל ההיריון.

עם הגשת כתב האישום, הגישה הפרקליטות בקשה להגבלת עיסוק של הנאשם כרופא וכמיילד עד לתום ההליכים נגדו. בבקשה נכתב כי "המשיב הפר ברגל גסה, ביודעין ובשיטתיות צווים שהוצאו כדין על ידי רשויות משרד הבריאות ובתי המשפט השונים. המשיב נמנע באופן מופגן, ובמשך תקופה ארוכה, מלסגור את המתחם הבלתי מוכר אשר בבעלותו ובשימושו, והמשיך לספק בו שירותי רפואה, וכל זאת בניגוד לצווים מפורשים, ותוך מתן טיפול רפואי בדרך נמהרת או רשלנית, אשר היה בה כדי לסכן את חייהם ושלומם של היולדות והילודים. במטרה להסתיר את פעולותיו מהרשויות המוסמכות, ביצע המשיב פעולות שיבוש. המשיב אף הגדיל ועשה, ובעזות מצח שיבש בכוונה הליך חקירה ואף הדיח בחקירה חלק מהיולדות ובני זוגן.

''בכך העיד המשיב, כי אינו ירא מרשויות האכיפה ומהחוק, וכי לא ניתן ליתן בו אמון. המשך עיסוקו של המשיב כרופא בכלל, וכרופא מיילד בפרט, מקים יסוד סביר לחשש לסכנה לביטחון הציבור, עת המשיב פעל בניגוד להתוויות רפואיות שונות, ועת הפר החלטות מקצועיות שניתנו על ידי רשויות משרד הבריאות המוסמכות לעניין, ואשר אושררו על ידי ערכאות בית המשפט".