דעה
אל תיתנו לעוד אמא להזיל דמעה

מתי יגיע היום שמחבל לא יקבל טיפול ראשון? למה אנחנו תמיד נותנים עוד הזדמנות ומקבלים את אותה ההשפלה?

טל חדד , י"ט באייר תש"פ

הלווית עמית בן יגאל הי"ד
הלווית עמית בן יגאל הי"ד
צילום: Yossi Aloni/Flash90

דם אחינו זועק מהאדמה, לבנו טובע מכאבן של המשפחות השכולות, הראש כבר לא יכול להכיל את כל המחשבות על המצב, הוורידים כבר מתפוצצים מכעס, עד מתי יפקירו את דם לוחמינו?

כמה עוד דמעות אימהות צריכות להזיל אל נהר השכול בשביל שתבינו שהחיים שלהן כבר לא יהיו אותם חיים? כמה עוד צריך לזעוק לצדק? כמה עוד צריך לדרוש את כבוד החללים?

דמעת אב שכול עוד לא התייבשה וכבר ישנו עוד אחד, צער של אחות לא נרפא וכבר יש עוד חלל, הדגל מהתורן עוד לא עלה וכבר יש עוד לוחם שעטוף בדגל, ידיים של ילד עוד רועדות אל מול קבר אביו וכבר נוסף לו עוד ארון, כמה פרחי דם המכבים עוד צריכים לפרוח בכדי שלא ניתן לפרחים שלנו לנבול?

מתי נשים קץ לטרור כלפי אחינו, מגני עם ישראל? מתי סוף כל סוף נעמיד את המרצחים על דינם? עד מתי ניאלץ לבקש סליחה מהחללים שרוצחיהם חוגגים? מתי נפסיק לירוק בפרצופן של המשפחות השכולות שכל בוקר קמות מחדש לאותו אובדן?

מתי יגיע היום שמחבל לא יקבל טיפול ראשון? ולמה עד היום לא נעשה כלום? למה אנחנו תמיד נותנים עוד הזדמנות ומקבלים את אותה ההשפלה? מתי הצבא ינקום את דם חיילנו?, כן חיילנו! אלו שנלחמו גם בשבילי וגם בשבילכם, אלו שקיפחו חייהם בכדי שגם אני וגם אתם נחיה בשלום, שמלמדים אותנו במותם מה היא גבורה ואצילות, אלו שבמותם ציוו לנו את החיים והראו לנו שיש מוות שגדול מן החיים, להביא לאחינו צדק ראוי זה לא עניין של צורך זה עניין של חובה מוסרית וערכית.

טל חדד
צילום: ללא קרדיט

אל תיתנו לעוד אם להזיל דמעה על בנה שלא הספיק לפרוח, אל תתנו לנערה להיקרע מידי בן זוגה עוד לפני הספיק לכרוע למולה, אל תיתנו למקדשי המוות לקחת להם את החיים, אל תתנו להם לחגוג על כאבנו.

הגיע הזמן שנפסיק לתגמל את מבקשי רעתנו, הגיע הזמן שנלחם כולנו עם אחד כאיש אחד אל מול אלו ששדדו את היקר מכל – החיים, אותם חיים שעוד לא הספיקו לראות כמעט כלום, שלא יזכו עוד לחבק את יקיריהם, שלא יזכו לרוץ על האדמה שלשמה עמדו בגבורה אל מול כל אויב, שבמקום לחזור אל בית חם הגיעו אל קבר קר.

ועד שזה יקרה אני רוצה לבקש דבר אחד מכל הנופלים וזה סליחה, סליחה שעדיין לא קיבלתם את הצדק שמגיע לכם, סליחה שהמשפחה שלכם הולכת כל לילה לישון בכעס ותסכול שביתם של המחבלים עדיין עומד ושהם עדיין חיים את חייהם בעוד שהחיים שלכם ושל יקיריכם נהרסו.

אני מבטיח שלא אני ולא אף אחד מבני עמנו ישקוט וינוח. אנחנו נמשיך לרדוף אחר הצדק שמגיע לכם. אחיי, מבלי להכיר אתכם אני מעריץ אתכם, מבלי לפגוש אתכם אני מרכין ראש מולכם.

תודה שנתתם לי לראות גדולה מהי, להבין את פירוש המילה הקרבה ולהבין שלגיבור לא חייב להיות כנפיים, מספיקה אהבה לחיים ולמולדת.

טל חדד, סגן רכז בתא "אם תרצו" במכללת צפת