ההארה האלוקית שגרמה ליעל להפוך לאחות

יעל כהן היתה חוקרת תאי גזע במכון וייצמן והחליטה להפוך לאחות מיילדת. לערוץ 7 היא מספרת על התהליך והסיבות לשינוי.

ניצן קידר , י"ט באייר תש"פ

יעל כהן
יעל כהן
צילום: באדיבות המצלם

השבוע מצויין יום האחות הבינלאומי ברחבי העולם ומדובר במקצוע שלעתים לא זוכה להערכה הראויה.

יעל כהן, אמא לשישה ילדים מנוף איילון הפכה להיות אחות מיילדת בבית החולים הדסה עין כרם אחרי שנים בהן שימשה חוקרת תאי גזע בכירה במכון וייצמן.

"כשמסתכלים על זה – אני נמצאת באותו תחום בו הייתי. מדובר באותו חיפוש של נקודה העוסקת באהבת החיים. אז כשהיית חוקרת במדעי החיים זה היה במיקרו ובקטן – להבין את התא ואת יסודות הבריאה וכאחות זה לראות את המאקרו והתוצר – התינוק. זה מגיע מאותם כוחות נפש. זו היתה מהפכה בעבודה היומיומית אך לא בתפיסת העולם", מספרת כהן לערוץ 7.

את ההחלטה להפוך לאחות היא קיבלה ברגע. "זו באמת היתה הארה אלוקית רגעית לפני הלידה של הבן האחרון שלי החלטתי שאני רוצה לטפל בבני אדם ולא בתאים. חשבתי ללמוד רפואה ואחרי שילדתי החלטתי שאני רוצה להיות מיילדת ולעזור לנשים להביא ילדים לעולם. אני גם פמיניסטית וחושבת שחדר לידה זה מקום של העצמה נשית. כשהתינוק היה בן שנה החלטתי לעשות הסבת אקדמיים ואחרי שנתיים בערך של לימודים עבדתי כאחות כמה חודשים ואז יצאתי לקורס מיילדות שנמשך כשנה וחצי במהלכו התחלתי לעבוד כאחת בחדר לידה ואחר כך גם כמיילדת. אני מודה לקב"ה על הצעד הזה כי כאן מתבטאת האישיות שלי וכל הדברים שאני מאמינה בהם".

כהן משתפת בחוויות שלה בתקופת העבודה האינטנסיבית בימי הקורונה. "היה מאוד קשה כי אנחנו לא רופאות אלא מיילדות. החלק הרפואי פחות נפגע כי אנחנו יודעים לעשות את העבודה עם מסיכה ובלי. אבל החיבור והחיבוק ליולדת כן נפגע. התקשורת משתנה ואפילו את החיוך שלנו אי אפשר לראות. יש גם את החשש התמידי להידבק, אבל לשמחתי כל היולדות הבינו את המצב. אנחנו כבר מחכות להיות אחרי".

לשאלה האם היא מרגישה שמעריכים מספיק את מקצוע האחיות היא עונה בשלילה. "לא מעריכים מספיק את האחיות. גם כשהתחלתי ללמוד סיעוד, אחרי דוקטורט בביולוגיה חשבתי שיש לי הרבה ידע וגיליתי שיש כל כך הרבה מה ללמוד ולהשתפר כל הזמן. השיפור יכול לבוא בשוני בתגמול. יש אחיות מקבלות אותו תגמול כספי אם הן משקיעניות מאוד וגם אם הן לא. לדעתי התגמול צריך להיות שונה לפי התפקיד".