"כמו שרשרת חיול"
בית המדרש חזר לתחייה

כתב ערוץ 7 ביקר בישיבת מעלה אליהו בתל אביב, הבחין בשמחה ובהתרגשות מהחזרה ללימודים ושמע על ההתארגנות הלוגיסטית הסבוכה.

יהונתן גוטליב , כ' באייר תש"פ

תלמידי הישיבות הגבוהות, ישיבות ההסדר, המכינות והמדרשות החלו לחזור השבוע לבתי המדרש על פי המתווה לפתיחת הישיבה שאושר על ידי הממשלה.

יצאנו לראות מקרוב איך מתרחשת החזרה ללימוד בבית המדרש בשגרת קורונה.

ראש ישיבת מעלה אליהו בתל אביב, הרב חיים גנץ, סיפר לערוץ 7: ''התחושות מיוחדות, אנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת, הקדוש ברוך הוא סידר לנו מציאות חדשה".

"כל המציאות משתנה, לעבוד את הקב"ה בתוך המציאות החדשה זה להתחשב בנתונים לפי כללי הזהירות של משרד הבריאות, שזה פיקוח נפש לאומי. לכן יש שמחה קודם כל בעובדה שאנחנו עובדים את הקב"ה ושומרים על הכללים. החזרה לישיבה, החזרה ללימוד תורה מסודר, תלוי בדבר הבסיסי של שמירת הנפש במישור הלאומי".

הרב גנץ הדגיש כי גם את היציאה, פיזית, מבית המדרש לפני כחודשיים הם קיבלו בלב שלם ובראש מורם. "לימוד תורה זה הדבר הכי חשוב בעולם", אמר. "אבל החזרה ללימוד תורה מסודר תלויה בדבר הבסיסי של שמירת הנפש במישור הלאומי ולכן קודם כל אנחנו לא יצאנו כאן בתחושת מסכנות וברגע שעל פי הכללים ניתן לחזור - בשמחה רבה, אנחנו חוזרים לתפקיד המרכזי, לדבר הכי חשוב בעולם שזה עסק התורה. לפי הכללים ולפי התנאים האפשריים. זו תחושה נהדרת, שאנחנו יכולים לחזור לבית המדרש, למקום הטבעי של בניין התורה".

"אנחנו צריכים ללמוד איך להשקיע את אותם מאמצים בצמיחה, כי אנחנו נמצאים במלחמה ובמלחמה צריכים ללמוד תורה יותר מאשר בשגרה. לכן אנחנו צריכים ללמוד איך להשקיע מאמצים כפולים כדי להעצים את לימודה של תורה בתוך התנאים שהם פחות קלים".

את תחושת השמחה לרגל החזרה לבית המדרש אפשר היה להרגיש בשיחה עם הרב מאיר הילביץ', ר"מ בישיבה. "ההרגשה נפלאה", אמר. "ממש קמים לתחיה אחרי חודשיים כאלה ארוכים. הזמן התחיל בזמנו ובמועדו כשכל אחד יושב בביתו, אבל התפוקה היא לא אותה תפוקה כמו שנמצאים בבית המדרש".

לדבריו, "הרב חיים (הרב חיים גנץ, י"ג) דחף מאוד לאפשר חזרה לבית המדרש. הישיבה פה נערכה בסדרי היערכות לוגיסטיים לא פשוטים שדורשים המון המון מאמצים''.

הרב הילביץ' סיפר על ההתלבטות הקשה שבדרך. "גם אנחנו הר"מים ישבנו בישיבת ר"מים כמעט שלוש שעות וכמעט נסוגנו אחור, כי הדרישות שזה דורש גם מהישיבה וגם מהבחורים הן מכבידות מאוד על הנפש, אבל מה שדחף אותנו להכריע להתחיל להחזיר את החיים... מה שדחף אותנו זאת ההרגשה שלא יכול להיות שבימים שכל תנועות החיים מנסות לקום לתחייה ולחזור למקומן, כל משרד נלחם על עליצות החיים שהוא אמון עליה, לא יכול להיות שחיי עולם שנטע בתוכינו, שמרכז החיים של האומה, הוא ישאר קפוא על שמריו. לכן בחרנו להתאמץ לעשות את המאמץ המיוחד הזה ולהתחיל לחזור לחיים".

הרב סיפר ,"הבחורים התנדבו לקחת על עצמם את המשימה הזאת וקבוצה ראשונה הגיעה לבית המדרש. זו שמחה עצומה לשמוע את בית המדרש גם לתחייה. אז אנחנו לומדים את החוקים לומדים את הכללים, משתדלים לשמור היטב על כל המגבלות, אבל ההרגשה של לחזור להמולת החיים של בית המדרש היא הרגשה נפלאה ואנחנו שמחים בדבר הזה ששווה באמת כל מאמץ".

כמו שרשרת חיול

אלון פישר, מנכ"ל הישיבה, סיפר על ההיערכות הרבה לקראת פתיחת שערי בית המדרש לתלמידים. "בנוגע להיערכות, אנחנו מלכתחילה קיבלנו כל הזמן עדכונים מסודרים ממשה גוטמן מאיגוד הישיבות הגבוהות", אמר. "חיכינו כל הזמן לקבל את ההנחיות הסופיות. אחרי שהוא הצליח לאשר הנחיות סופיות עם המל"ל ומשרד הבריאות - לפי זה התחלנו להתארגן. בכוונה לא פתחנו את הישיבה ראשונים. רצינו לראות איך זה הולך במקומות אחרים, ללמוד מהם גם את הדברים לשיפור וגם את הדברים לשימור".

בישיבת מעלה אליהו החליטו להחזיר את התלמידים בהדרגה, וחזרתם לבית המדרש נעשתה בצורה מסודרת ומדוקדקת. "את הקפסולה הראשונה קלטנו אתמול", אמר פישר. "כל בחור שנכנס קיבל קודם כל הודעה מפורטת לאימייל, לראות מה המגבלות ומה התהליך בקליטה שלו. זה היה כמו שרשרת חיול; הבן אדם מגיע, מישהו מאנשי הצוות קיבל אותו, הוא קיבל צמיד בצבע הרלוונטי, קיבל את דף ההנחיות והשיבוץ החדש של הדירות.

"אנחנו משבצים בכוונה בדירות את אותם חבר'ה שגם לומדים בחברותות כדי שיוכלו בזמן הלימוד להיות בלי מסיכה", הסביר. "היום העברנו תדריך לכולם. סידרנו את הכל כדי שיהיה כמו שצריך עם מחיצות. יש לכל רב שמגיע מקום שבו הוא יוכל לעמוד כדי שיוכל להיות רק עם כיסוי אחד ולא עם שני כיסויים כמו שנדרש בזמן שהוא מעביר שיעור. ערכנו שיחות לכל העובדים, לכל הצוות. החתמנו את כולם על כל המסמכים שהם צריכים ואנחנו אחת לכמה ימים עושים ישיבת צוות שלי ושל מנהל התפעול של הישיבה שאחראי על כל עניין הקורונה ושל כל האחראים תחתיו - אחראי קפסולה וכל אחראי הדירות כדי כל פעם ללמוד מה אנחנו צריכים לשפר לפעמים הבאות".

התלמידים הראשונים מגיעים לישיבה אתמול
צילום: אלון פישר

היו תלמידים שבחרו או לא הורשו לחזור לבית המדרש. "הוצאנו מכתב מסודר לכל התלמידים וההורים שבו הסברנו שאנחנו מאוד מבינים כל אחד והשיקול שלו", אמר פישר. "כל אחד שנכנס לפה הוא ארבע עשר יום לפחות בבידוד, אסור לו לצאת מהישיבה. זה אומר שחבר'ה מבוגרים, לדוגמה, שנמצאים בשלב של דייטים, אין להם יכולת לחזור לפה כי הם רוצים להמשיך את החיים שלהם".

כמו כן, "מי שקשור לקבוצת סיכון, שיש לו מישהו מהמשפחה בקבוצת סיכון, אז למרות שמשרד הבריאות לא חייב אותנו אנחנו קיבלנו את ההחמרה הזאת על עצמינו שלא יגיע לפה''.

בנוסף, "יש הרבה חבר'ה שמצליחים למוד טוב מהבית וגם הקליטה שלנו היא בסוף מוגבלת בגלל המתחם שאנחנו נמצאים בו לשלוש קפסולות בלבד. לכן כרגע יש קפסולה אחת, בתחילת השבוע הבא קפסולה שנייה ובאמצע שבוע קפסולה שלישית בעזרת השם", כך פישר.

גם בשיא התפרצות הקורונה שמרו בישיבת מעלה אליהו, כמו בישיבות רבות נוספות, על שגרת לימוד ענפה מרחוק.

לדברי פישר, "מאותו מוצאי שבת אחרי פורים כשקיבלנו את ההודעה שאפשר לפתוח את הישיבות רק בתנאים מאוד מגבילים של עשרה אנשים וכו', אז הרב גנץ ואני החלטנו שאנחנו לא פותחים את הישיבה בכזה מצב מחשש לסכנת הציבור".

"מאותו רגע עשינו סוויץ' והבנו שצריכים לעבור ללמידה מרחוק. יום או יומיים למחרת הייתה ישיבת רמי"ם שהחליטו באמת שעכשיו מתייחסים לזה כאילו אנחנו מתחילים ומסיימים את זמן קיץ בלמידה מרחוק. מאותו רגע התחלנו להעביר כמה שיעורים בזום והמשכנו עם זה במהלך כל הימים האלה. המשכנו עם זה בכל בין הזמנים, גם במהלך חול המועד".

מערכת הלימוד דרך תכנת ה-ZOOM הייתה מסודרת להפליא. "כל בוקר כל תלמיד נכנס בשעה תשע בבוקר. ה-ZOOM יודע לשלוח אותו אוטומטית לחדר שבו הוא אמור לפגוש את הר"מ שלו, שמה מועבר שיעור אמונה ראשון בבוקר והכנה לקראת סדר עיון. ממשיכים משם ללימוד דרך הטלפון או דרך ה-ZOOM כל אחד עם החברותא שלו ומתקבצים מחדש ברבע לשתים עשרה לשיעור עיון ואז שיחה ישיבתית ברבע לאחת".

פישר הוסיף, "היתרון פה זה הדיוק בזמנים, כי כל החדרים ב-ZOOM יודעים לפלוט את כולם בדיוק בזמן לבית המדרש הגדול ששם מועברת השיחה על ידי אחד מהרבנים".

גם את המשך הלימוד עשו תלמידי הישיבה בחודשיים האחרונים באמצעות תוכנת ה-ZOOM, כאשר השיעור האחרון כל יום מועבר בשעה עשר וחצי בלילה.

המסר מהתקופה

הרב גנץ שיתף מה לדעתו המסר מהתקופה הזאת: "אני חושב שזה להיות עם הקב"ה במקום שהוא שם אותנו ולהתנהל בשמחה מהמקום הזה והלאה. אני חושב שזו הנקודה המרכזית שיש בה גם הרבה צניעות וענווה, הרבה קבלה.

"אולי הדבר המרכזי הוא שאנחנו לא מכתיבים, לא מייצרים. עוצרים את כל היצירה העולמית ואנחנו באים למקם אותה מחדש מתוך עמדה של ענווה, מתוך עמדה של התכנסות פנימית שיש בה קודם כל צניעות".

עוד הוא הוסיף, "ויש גם בתכונה הרוחנית הזאת של התכנסות פנימה אל עולם פנימי, אל תוך הבית, הפסקה של הצד החברתי והתכנסת יותר לעולם הפנימי של כל אחד. גם אל התא המשפחתי שהוא המעוז של עם ישראל, להתכנס פנימה ולחזק את התא המשפחתי, את האהבה והכבוד בתוך הבית פנימה, זה דבר מאוד מבורך ורק מתוך התכנסות פנימה אל העולם הנשמתי ורק מתוך חיזוק של התא המשפחתי אפשר רגע לחזור אל העולם הבריא והחופשי של היצירה מתוך מקום אחר שהוא הרבה יותר חזק. ואנחנו בעז"ה נוכל להתברך מאוד מתוך תקופת ההתכנסות הזאת שאנחנו נצא מחוזקים, יותר פנימיים, יותר אוהבים וחמים אל עולם העשייה הרגיל שלנו".