תיבת הפנדורה של משרד הביטחון

הגענו למצב שצבא היבשה במלחמה רב-זירתית הבאה (עזה, לבנון, סוריה ויו"ש) אינו יכול להגן על מדינת ישראל לא בהתקפה ולא בהגנה.

אלוף במיל' יצחק בריק , כ"ג באייר תש"פ

אלוף (מיל') יצחק בריק
אלוף (מיל') יצחק בריק
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לאחר עשרות שנים הגיע הזמן לפתוח את תיבת הפנדורה של משרד הביטחון, השומרת בתוכה סודות כמוסים שאף לא אחד מאנשי המשרד והממשלה רוצה שייחשפו לציבור.

מדובר באובדן של סכומי כסף נכבדים הנאמדים במיליארדים רבים בעטייה של התנהלות מופקרת של המשרד לאורך שנים. התנהלות זו קשורה לחוזים עם חברות אזרחיות, לחוסר בקרה ומעקב ולאי-קיום נהלים, וחשש כבד מעיב על הטעיית מכרזים; סיפור הצוללות בו הוא רק קצה הקרחון. ירדו לטמיון מיליארדי שקלים שהגיעו לתקציב הביטחון ממיסים ששילמו ומשלמים אזרחי ישראל.

לאורך השנים נעשו כמה וכמה ניסיונות לפתוח את תיבת הפנדורה הכוללים פנייה למבקר המדינה כדי שייכנס לעובי הקורה בביקורת מקיפה בכל תחומי החוזים לפיתוח אמצעי לחימה, הרכש, הנהלים, המעקב והבקרה בביצוע פרויקטים שעלותם בין מאות מליונים למיליארדי שקלים, אך פניות אלו עלו בתוהו כי היה קולם כקול קורא במדבר. יד נעלמה חסמה כל בירור וביקורת בעניין.

יד עלומה זו שייכת לאותם אנשים שעלולים לשלם ביוקר רב על חשיפת ערוותם אם תיפתח התיבה הזאת, ותכולתה תיחשף לעיני הציבור. יד זו שייכת לחלק מהמעורבים שידם הייתה והווה במעל ולחלק ממקבלי ההחלטות בממסד הביטחוני.

סוד גלוי הוא לכל שמצב צבא היבשה שלנו נמצא באחד מהתקופות הקשות ביותר מאז אני מכיר את צה״ל (1965). צבא המילואים מידרדר ובדרך להתרסקות, גם בעיותיו של צבא היבשה הסדיר חמורות מאוד, ואת חלקן מניתי בפוסטים (רשומות) שפרסמתי.

הגענו למצב שצבא היבשה במלחמה רב-זירתית הבאה (עזה, לבנון, סוריה, יהודה ושומרון בשילוב עם האיראנים) אינו יכול להגן על מדינת ישראל לא בהתקפה ולא בהגנה בגלל גודל סדר הכוחות ומחמת קיצוץ בכוח האדם בקבע ובסדיר שנעשה בשנים האחרונות בצורה לא-אחראית מתחת לקו האדום, ומשום שיש בעיות כשירות ואי-מוכנות קשות מאוד. (פרטי הדברים הלא הם מפורטים ב"דו"ח בריק" שהוצאתי לפני כשנה וחצי. הדו"ח מעוגן באלפי תחקירים, ביקורות קשות מאוד של מבקר המדינה, מבקר מערכת הביטחון ומבקר צה"ל.)

לא פלא אפוא שהרמטכ״ל, רב-אלוף אביב כוכבי, שנכנס לתפקידו לפני כשנה וחצי – חרת על דגלו שצריך לבנות צבא שבו ערך הניצחון הוא ערך מהמעלה הראשונה, צבא קטלני וטכנולוגי. התוכנית הרב-שנתית (תָרָ"ש) שבנה הרמטכ״ל כוכבי בעמל רב עם הקצונה הבכירה בצה״ל, הנקראת 'תָרָ״ש "תנופה"', אמורה הייתה לתת תשובות ראויה למצב החמור של צבא היבשה שקיבל מקודמיו. תוכנית זו התבססה על עשרות מיליארדים של שקלים לחמש השנים הבאות מתקציב הביטחון, עם תוספות גדולות לתקציב הביטחון, מעבר למה שהיה בשנים הקודמות.

אך לרוע המזל פרצה מגפת הקורונה, שהכתה מכה קשה מאוד את כלכלת המדינה: מאות אלפי מובטלים, גירעון שעלול להגיע למאה מיליארד שקל. במצב זה אין סיכוי שממשלת ישראל תוכל להקצות את התקציב הנדרש לתוכנית הרב-שנתית ״תנופה״ של כוכבי אף שצבא היבשה נתון במדרון תלול ששום פתרון לא נראה באופק.

מיליארדי השקלים שירדו לטמיון ממיסי האזרחים, היו יכולים לתת מענה חלקי למצב העגום שנוצר, אך הם אינם, בעטיה של התנהלות מופקרת הגובלת לעיתים בחשש כבד לחציית כל הקווים האדומים של חלק מהמעורבים. במצב זה משלמי המיסים שהם אזרחי המדינה צריכים לעשות סוף להפקרות.

היות שבמערכת הביטחון עושים הכול כדי שלא לפתוח את תיבת הפנדורה הזו מתוך חשש כבד שהממצאים החמורים יגיעו לפתחם, יש לחייבם לעשות זאת בקריאה נחרצת ובקול צעקה גדולה של הציבור להקים ועדת ביקורת (חקירה) חיצונית ואובייקטבית ולהיכנס לביקורת מעמיקה על מה שקורה במשרד הביטחון ובשלוחותיו. לא זו אף זו, יש לפתוח אחת לתמיד את תיבת הפנדורה שעולה למשלמי המיסים מיליארדים רבים עם פגיעה קשה במוכנות הצבא למלחמה.

רק לאחרונה פנו חמישה בכירים שהיו בתפקידי מפתח במשרד הביטחון למבקר המדינה שייכנס לעובי הקורה בכל הקשור להתנהלות רכש הצוללות. בדיקה שכזו צריכה לבחון בחינה מעמיקה גם את כל מכלול הנושאים בהתנהלות משרד הביטחון באשר לחוזים ורכש של אמצעי לחימה חדשים.

בכירים אלו מביעים את מוכנותם להופיע לפני מבקר המדינה להביא את טיעוניהם ולהציג את התמונה העובדתית המוכרת להם, איש איש מנקודת ראותו. עם בכירים אלה מונים: תא"ל (במילואים) שמואל צוקר שעמד בראש מִנהל הרכש במשרד הביטחון, אל"ם (במילואים) חגי טננבאום שכיהן כמבקר מערכת הביטחון במשרד הביטחון, עו"ד אל"ם (במילואים) אחז בן ארי שכיהן כיועץ המשפטי של משרד הביטחון, אלוף (במילואים) עמוס גִלעד שכיהן כראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון ותא"ל (במילואים) אילן הררי שכיהן כמבקר צה"ל.

לצערי, מתשובת המבקר עולה שאין לו כל כוונה להיכנס לבדיקה כנראה מאותן סיבות שמניתי. יודגש, עניין זה נוגע לליבת בטחון ואיננו נושא פוליטי. מדובר בבעיה מתמשכת וארוכת שנים. גם נושא הצוללות הוא רק קצה הקרחון למה שקורה בהתנהלות של משרד הביטחון מול חברות אזרחיות בתחום החוזים והרכש של אמצעי לחימה חדשים. אין לעבור על כך לסדר היום ולהבליג. רק דעת קהל ולחץ ציבורי כבד על מערכת הביטחון ועל הממשל יוכלו להוביל לבדיקה יסודית של מה מתרחש שם! לא יעלה על הדעת שמערכת הביטחון עושה הכול בכדי שביקורת חיצונית לא תיכנס במשך שנים לבדוק את הטענות הקשות העולות על אופן התנהלותה, דבר המביא לידי מסקנה חד-משמעית: ״על ראש הגנב בוער הכובע״.

כעת, עם הקמת ממשלה קבועה, האחריות לנושא חונה לפתחם של האמונים על בטחון ישראל אל מול האיומים הרבים, קרי: ראש הממשלה, הקבינט, שר הביטחון, ועדת חוץ ובטחון (כשומר הסף), וכמובן הרמטכ''ל. ישפוט הציבור.