בידיים כבולות - עדויות לוחמי צה''ל בשומרון

לוחמים באיו"ש מספרים על מתקפות רבות של עשרות בקבוקי תבערה וסלעים לעברם – ללא כל יכולת של תגובה.

ערוץ 7 , כ"ד באייר תש"פ

ארכיון
ארכיון
צילום: דובר צה"ל

כמעט שבוע חלף מאז נפילתו של רס"ל עמית בן יגאל, לוחם סיירת גולני, שנהרג מפגיעת בלוק בכפר יעבד בשומרון במסגרת פעילות מבצעית.

לידי ערוץ 7 הגיעו בימים האחרונים עדויות של לוחמים באיו"ש, בהם כאלה שהשתתפו במבצע להריסת בית המחבל בכפר כובאר, יום קודם נפילת הלוחם, בו נצפו כוחות צה"ל סופגים עשרות בקבוקי תבערה וסלעים – ללא כל תגובה מצד הלוחמים.

ג', לוחם בחטיבת כפיר מעיד כי הכוחות ספגו בלוקים גם במהלך המבצע עצמו, אליו יצאו מספר צוותים מהחטיבה כחלק מכוח החוד. "במבצע להרס החלקי של הבית השתתפו כוחות הנדסה, עוקץ, צוותים מכפיר, ומג"ב במעטפת. יצאנו בסביבות 12 בלילה, רכובים. הגענו לכפר, ופרקנו בכמה נקודות באזור הבית, בדרך לתפוס בתים כדי לשלוט בגובה. חטפנו בלוקים, אבנים ומכל הבא ליד אבל ההתנהלות היא שלא יורים חי. רק גז."

הלוחם מלין על עמימות בהוראות הפתיחה באש, שתמיד מתפרשות לחומרה: "ההוראות מאד מסובכות כדי שלא יקרה מצב של פגיעה בערבים. זה לא רק בעומק הכפרים והערים אלא גם בצירים ובפילבוקסים. לא מזמן היה לנו אירוע של עימות עם ערבים ואחד הלוחמים קיבל אבן בראש. כשאתה לקראת שיחרור אתה רוצה לסיים עם השירות ולא להסתבך. כן, זאת סכנת חיים אבל משדרים לך כל הזמן שלהגיב חזק זה מסובך."

"הלוחם אומר כי הוראות הפתיחה באש מתייחסות למצב של סכנת חיים אבל אף אחד לא מגדיר מהי סכנת חיים ולכן הקצינים חוששים משרשרת הפיקוד שמעליהם: "אומרים שאם יש סכנת חיים תירה 'ירי על מנת', אפילו את המילה 'להרוג' מפחדים לומר. במפורש במצב של זריקת בקת"ב (בקבוק תבערה) עליי, כשאני בתוך רכב, אסור לירות במחבל כי זה לא נחשב סכנת חיים. המ"מ מחדד את הנהלים כל פעם. לגבי אבנים יש עמימות בהוראות. גם במצב של זריקת סלעים הרבה לוחמים יתחמקו מהסלעים או פשוט ידווחו לקצין. אין את האינסטינקט של ירי כי אין לך גיבוי. בסוף ברגע האמת אתה צריך להחליט לבד מה אתה עושה", מוסיף ג'.

גם נ', לוחם בחטיבה מספר על התדריכים המהוססים מצד הקצינים: "כל כך נזהרים שלא נהרוג מחבל בטעות. אין חופשיות מול מחבלים שרוצים במפורש להרוג אותנו. לוקח לך בהיתקלות כזאת כמה שניות לעשות חשבון, וזה יכול להיות כמה שניות מאוחר מדי. מול בלוקים ואבנים כשאנחנו ברכב לא עושים כלום, וגם מול בקת"ב".

לדבריו, "מח"ט הגיזרה בעצמו תידרך אותנו שהכלי יכול לספוג אבל כולם יודעים שזה לא נכון וכולם ראו את הכלים שנשרפו לצה''ל ומג"ב. בתדריכים יש סימולציות: 'אם מגיע מחבל עם סכין, מה תעשה? ואם תראה מחבל עם סכין שרק עומד מולך ולא עושה כלום?' מתדרכים אותך שברירת המחדל זה נוהל מעצר חשוד. הם מפחדים שהאחריות תיפול עליהם, כי אחר כך בחקירה החייל יגיד 'הקצין אמר לי'. הצבא במפורש מסכן אותי לטובת המחבלים. חטפתי סלעים בנסיעה, הנהג איבד שליטה ולא עשינו כלום, ברחנו וזהו. זה נראה רע שצה"ל כל הזמן בורח. זה נותן למחבלים מוטיבציה גדולה. לצבא יש חוסר אמון ביכולת שלנו. בשבילם זה לא מלחמה. זה שגרה. היה צריך להתייחס לזה כמו מלחמה. צריך לשים כוח מארב שיצלוף במחבלים האלה".

ב', לוחם מצטיין מספר כי הוצע לו לצאת לקצונה, אבל התנהלות המפקדים גרמה לו להשיב בשלילה: "במהלך הפס"ד בג'ילזון היו מולנו 30 נערים ערבים שזרקו עלינו אבנים. כל החפ"ק מצא את עצמו תופס את האבנים בידיים. המ"פ אסר עלינו מפורש לא רק ירי חי אלא גם אלפ"ה (אמצעים לפיזור הפגנות גומי/גז). הוא אמר לנו "תמחאו להם כפיים".

"באירוע אחר בתור קשר של אחד הקצינים תפסתי מחבלים עם בקת"בים שמתקדמים לכיוון לכיוון הציר באזור ביתין ליד בית אל, סיכנתי את החיים לקפוץ עליהם פיזית. כמה שעות אחרי האירוע הם כבר היו בבית. גם השבוע תפסנו שני זורקי אבנים ליד עין יברוד ושחררו אותם, כי בכל אירוע של תפיסה המת"ק (מנהלת התיאום והקישור) מתערבים. בשביל מה לי ללכת לקצונה ולהיות חלק מהדבר הזה?", תהה ב'.

כזכור, בארגון תורת לחימה הצביעו, עוד בטרם נפילת הלוחם בכפר יעבד, על התנהלות בכירי צה''ל כאחד הגורמים הפוגעים במוטיבציה של הנוער, "הרמטכ"ל אביב כוכבי חייב לתחקר כיצד חייהם של המחבלים משליכי האבנים והבקת"בים הפכו ליקרים יותר מחיי לוחמינו? מציאות זו מובילה להפך מהרתעה, לצד ירידה נוספת במוטיבציה לגיוס לקרבי. מחבלים משליכי כלי רצח, כאבנים ובקבוקי תבערה, צריכים להיות הרוגים".

"ראוי כי צה''ל לא יקבל כתורה מסיני את ההנחיות המשפטיות המנותקות ויאתגר אותן כחלק מאחריותו לבטחון האזרחים והחיילים. ראוי גם לתחקר כיצד עיוות ערך 'טוהר הנשק' הפך להיות בראש ערכי צה"ל להלכה ולמעשה. יש לתקן זאת בכדי להפוך את צה"ל לצבא קטלני ומנצח, כפי שהבטיח הרמטכ''ל כוכבי", ציינו בארגון.