חזירי בר
חזירי ברצילום: Haim Shohat/Flash90

ישראל עושה את צעדיה בחזרה אל השגרה, אבל בין השאר היא מגלה שבלא מעט אתרים ברחבי הארץ הגיעו חיות בר אל מקומות המגורים. על האופן בו נכון להתמודד ברמה האישית וברמה הארגונית שוחחנו עם שמוליק ידווב, מנהל מרכז היונקים בחברה להגנת הטבע, והוא פותח וקובע כבר בפתח דבריו כי למעשה "לא קרה כלום".

"בעלי החיים תמיד היו כאן ותמיד יהיו כאן ובחודשיים האחרונים פעילות האדם במרחב הציבורי פחתה, ובעלי החיים הרגישו טיפה יותר נוח להתגלות ולצאת בשעות פחות מקובלות והתחלנו לראות אותם יותר, אבל ברוב המקרים מדובר במקומות שגם כך בעלי החיים האלה נצפו בחוץ, אלא שכעת אנחנו רואים אותם בתדירות יותר גבוהה".

על תופעת חזירי הבר בחיפה מציין ידווב כי "בשנתיים האחרונות זה הפך לתופעה רווחת. הייתה תקופה שחזירים מחפשים מים ומקורות מזון שמידלדלים בשטחים הפתוחים ובשנים האחרונות רואים יותר חזירים. זו תופעה שמתעצמת ותתעצם גם בעתיד ללא קשר לקורונה". על שפני הסלע שנצפים בירושלים הוא מציין כי באביב ותחילת הקיץ רואים את חזרתם מהמקומות הקרים שבהם הם שהו בחזרה אל העיר.

"ראינו השפעה בתהליכים כמו דריסות בעלי חיים. בתקופה הזו התנועה בכבישים פחתה וכך גם מספר הדריסות, אבל כשהם חוזרים מתחדשת גם תופעת דריסת בעלי החיים על הכבישים. אלו בעלי חיים שתמיד היו כאן אבל הירידה בנפח התנועה בכבישים ירדה הביאה לפחות סיכון וכך חיות הבר הרגישו בנוח לחצות כבישים שלא נראתה עליהם תנועה. החזרה המהירה גורמת לעלייה בכמות הדריסות של בעלי החיים".

על האופן בו צריכה החברה האנושית להתנהל מול תופעת בעלי החיים הללו, שחלקם גם מסוכנים למפגש, אומר ידווב: "יש בשאלה שני מרכיבים, אחד זה התחושות וההשפעה על האדם והשני הוא ההשפעה על המערכת האקולוגית. יש שינויים שנגרמים מההתנהגות שלנו כבזבזניים במים ומזון, מה שגורם להטיית התנהגות בעלי החיים שחיים ממה שאנחנו משאירים. לעומת זאת בעלי חיים ביישנים יותר מוצאים את עצמם נדחקים כתוצאה מפעילות כלבים וחזירים".

"אנחנו צריכים לקחת אחריות על כל המערך שסביבנו, גם על החזרת האיזון. זה משפיע גם עלינו כי לראות חזיר ברחוב בחיפה גורם לחשש אצל רבים, אבל מעבר לכך יש לנוכחות הזו השפעה לא רק עלינו. הם פוגעים בקרקע, אוכלים בעלי חיים על הקרקע ובתוך הקרקע ופקעות של צמחים, חלקם נדירים, וכשיש הרבה מהם ההשפעה על המרחב הולכת וגדלה".

"הפתרון הפשוט הוא לא להיות בזבזניים, לצרוך את מה שצריכים במידה הנכונה ואת מה שלא צורכים לא לזרוק וללכלך, לא לשפוך מים במקומות לא נכונים", אומר ידווב ומעיר כי בתקופת הקורונה "הייתה תחושה של קשב לסביבה, אבל כשחזרנו לשגרה הקשב לסביבה הלך ונעלם שוב".

וגם לרשויות יש אחריות. "אנחנו צריכים לייצר מציאות שבה בטבע תנאים טבעיים ובעיר תנאים המתאימים לבני האדם. צריך להיות מודעים לכך שאי אפשר יהיה לייצר חומה שתפריד בין הטבע לאזור מחיית בני האדם. נוכל לצמצם את הקונפליקט ויש חובה ארגונית לעסוק בזה ולצמצם את הקונפליקט הזה לטובת בעלי החיים ולטובת בני האדם, אבל הפרדה מוחלטת זו משימה בלתי אפשרית".

עם זאת, הוא מוסיף, ישנם גם דברים נחמדים כמו מפגש בוקר עם נדידת עופות, שועל שחוצה דרך, גירית או דורבן שמגיעים לפאתי העיר, "זה לא בהכרח מסוכן, אפשר גם ליהנות מזה".

על חזירי הבר הוא מעיר כי אלה "בעיקר מאיימים. אני לא רוצה להפחית בחומרת הסיכון מהם כי הם כבדים ואגרסיביים אבל לא ראינו הרבה אירועים שחל תקיפה, אבל אם נעודד אותם להיכנס כמו שיש אנשים שמאכילים משקים ומלטפים אותם, המרחק בין זה לבים אי הבנה שתסתיים בתקיפה מסוכנת הוא קטן".

על הנחשים שהגיעו גם הם לאזורי מגורי בני האדם הוא מזכיר כי מתוך 44 סוגי הנחשים שבישראל רק 9 הם מסוכנים ורק שניים מהם נמצאים באזור המרכז בעוד רוב הנחשים אינם פוגעים וחלקם אף מועילים לאדם בהיותם מחסלי מזיקים ומעבירי מחלות.