הנשיא ראובן ריבלין: מאחורי כל 'עסק קטן' עומד חלום גדול, חיים שלמים

נשיא המדינה ביקר במרכז הסיוע החדש לבעלי עסקים בירושלים שנפגעו בתקופת הקורונה.

אורלי הררי , כ"ד באייר תש"פ

ריבלין וליאון
ריבלין וליאון
צילום: מארק ניימן, לע''מ

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין וראש עיריית ירושלים משה ליאון ביקרו היום (שני) במרכז הסיוע החדש לבעלי עסקים שנפגעו בתקופת הקורונה בירושלים שהוקם במתחם התחנה, שם ישבו לשיחה עם בעלי עסקים ירושלמיים לאחר מכן המשיכו לאיסוף קפה קר מבית קפה מקומי.

מרכז הסיוע לבעלי עסקים שנפגעו בתקופת הקורונה נותן מענה לכל בעלי העסקים בעיר, ללא קשר למחזור המכירות שלהם, והוקם כיוזמה משותפת של משרד ירושלים ומורשת, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים.

"משבר הקורונה הפך מזמן ממשבר בריאותי למשבר נרחב יותר, שיש לו פנים כלכליים וחברתיים. מאחורי כל 'עסק קטן' עומד חלום גדול, חיים שלמים. ישראליות וישראלים שמטה לחמם ופרנסתם מאיימים להישבר״, אמר הנשיא.

"בשעה טובה ומוצלחת, קמה ממשלה בישראל. שיקום הכלכלה, ובתוך כך הצלת העסקים הקטנים, הוא מהמשימות הדחופות ביותר שנמצאות על שולחנה. על המדינה להיחלץ למען העסקים הקטנים. זו איננה רק החובה המוסרית שלה, אלא גם המפתח להתאוששותו של המשק כולו".

עוד הוסיף ריבלין: "החברה הישראלית עברה אתגרים קשים מזה, ואני בטוח ביכולת שלנו לעבור גם את המשבר הזה, הבריאותי והכלכלי".

ראש העיר ירושלים משה ליאון אמר: "כרואה חשבון לשעבר אני מבין את מצוקתם של בעלי העסקים. עיריית ירושלים תאפשר הוצאת כסאות ושולחנות ללא תשלום נוסף, תהפוך רחובות למדרחובים ותממן פעילויות תרבות שונות על מנת למשוך קהל. אני רואה את בעלי העסקים כמו הילדים שלי".

צילום: מארק ניימן, לע''מ

בשיחתם עם בעלי העסקים סיפרו המשתתפים על מצוקת היומיום בתקופה זו.

נעם ריזי מבעלי קבוצת המסעדות ״אדום״ אמר: "בעירייה יש מיליארד דולר רצון אבל המצב שלנו קיצוני. עד היום קיבלתי אלף שקל. לא מענק לא הלוואות. הספקים שלנו ממשיכים לבקש את הכסף ולנו אין איך לשלם כי הכסף עצר. חודשיים הספקים בהמתנה. אין לי אפילו יכולת לשעבד נכסים כדי לשלם להם כי גם זה לוקח זמן. וכל זה לפני שמצאתי עם מה ללכת למכולת. קולגות עם דמעות בעיניים. אנחנו נותנים כסף אחד לשני מהכלום שיש וזה כבר לא משנה מתי נפתח. תנו לנו אופציה לעבור את המשבר. אני אמור לשלם חמישים אלף שקל דמי ניהול פה במתחם על החודשים האחרונים, איך? מאיפה? אני מבין את כולם אבל הפער בין הכותרות שמבטיחות מענקים בעיתון לבין השטח כאוטי."

גדי דהאן, מדריך תיירים שיתף את הנשיא בדאגות אותן משמיעים חבריו למקצוע ואמר: ״אני לא ישן בלילות. עתיד המקצוע שלנו בסכנה. המטיילים התבגרו בשנים האחרונות ואנחנו חוששים מאוד שהם לא יבואו. והכל נעצר בבת אחת ולאנשים אין מה לאכול."

לילי מרחב זלצר, מורה לפילאטיס ובעלת סטודיו סיפרה: "אני איבדתי 60 אחוז מהלקוחות שלי וחזרנו תחת מגבלות שהן בבחינת הנשמה עבורנו, כי התנאים בהם החזירו אותנו הם לא ישימים, הם שימור המצב. הייתי חרדה ליום שאצטרך לפטר עובדות, ליום שבו לא אוכל לשלם שכר דירה. בתחום הכושר הספקים שלנו הם השכירות וההלוואות שלקחנו."

אורי נבון מבעלי קבוצת מחנהיודה אמר: "אנחנו אנשים שיודעים להמציא את עצמנו מחדש. תמיד היינו פתוחים: בטילים, בפיגועים, תמיד הגענו בבוקר ופתחנו דלת. אנחנו נמצאים בקצה השרשרת אבל סביבנו הרבה מעגלים שכולם בסוף על הראש שלנו. בחו״ל המסעדות שלנו קיבלו מיד מימון מהמדינה וזה ייצר אוויר ותחושה שיש לאן לחזור, נצליח לחזור. אנחנו לא מבקשים טובות, סגרו אותנו בצו- אמרו לנו אתם לא יכולים לפתוח את העסק אבל כל התשלומים מחכים לנו. כולנו הגשנו את המסמכים להלוואות והמענקים ואנחנו עושים כל מה שאפשר בתהליך הבירוקרטי אבל אנחנו לא יודעים שום דבר על מה מחכה בקצה."

אסתר סעד, מורת דרך לישראלים בעברית סיפרה שהצליחה למצוא בצל הקורונה גם נקודות אור: "פרסמתי בפייסבוק את הסיורים שלי, אני לוקחת פחות אנשים בגלל המגבלות אבל אנחנו יוצאים כל הזמן. עיריית ירושלים ארגנה סיורים לכבוד יום ירושלים וגם אם אנחנו מקבלים פחות, אנחנו עובדים וזה נהדר. לעסק שלי אין הוצאות ואם אני יוצאת לעבודה אני מתפרנסת״.

בהמשך, המשיכו הנשיא וראש העיר לבית קפה מקומי ואספו יחד קפה קר מהדלפק. שם שוחחו עם בעלי המקום והביעו תקווה ש"מתחם התחנה הראשונה" ישוב במהרה להיות שוקק חיים, כפי שהוא נוהג להיות בימים כתיקונם.