"עקיצות" עסקיות בחסות הקורונה

מעסיקים מנסים "לעשות סיבוב" על נגיף הקורונה ולהרוויח בדרכים שיכולות להוביל אותם אל בית המשפט, לגרור פיצויים ואף מעבר לכך.

שמעון כהן , כ"ה באייר תש"פ

העסקה בעייתית
העסקה בעייתית
פלאש 90

חזרתו של שוק העבודה לפעילות הדרגתית כולל בין השאר גם ניסיונות של בעלי עסקים "לעקוץ" את המערכת או לפחות "לעשות עליה סיבוב" ולהרוויח בדרכים מעט בעייתיות.

עורך הדין רם גמליאל, יועץ אסטרטגי ויועץ משפטי המתמחה בניהול סיכונים משפטיים, מספר על כמה מהדרכים הבעייתיות הללו שגובלות בעבירה פלילית.

"כבר כשהתחילה הקורונה ראינו התנהגויות שלא מלמדות על מחשבה קדימה, אלא מנסות להרוויח כאן ועכשיו. בראשן ראינו מעסיקים שראו את החל"ת כהזדמנות לא רק לפתור בעיה אלא גם לנצל את המצב ואמרו לעובדים 'צאו לחל"ת, קבלו את דמי האבטחה מהמדינה אבל תמשיכו לעבוד ונסתדר על זה אחר כך', כלומר שניתן השלמות לשכר המלא או עמלות על מכירות אחר כך. זה לא רק חוסר תום לב. זוהי הונאה של הביטוח הלאומי ויכולה להיות גם הונאת מס".

לדברי עו"ד גמליאל לא מדובר בתופעת שוליים אלא בתופעה רחבה שתפגע קשות במשק ובנוסף "המעסיקים ישלמו על כך". כשהוא נשאל כיצד להערכתו יפצחו הרשויות את התופעה הוא אומר: "אני מאמין שהמערכת תהיה מספיק חכמה לראות אם יש קפיצה לא סבירה במשכורות הבאות ולשאול את השאלות הנכונות". בנוסף, הוא מציין, "יש עוד דרכים להתגלות ומעסיקים מתחכמים לא נותנים עליהן את דעת. לעיתים העסקה של עובד מסתיימת לא טוב בגלל פיטורין או דרישות של העובד והדברים מתגלגלים לבית הדין, ואז מסופקות הוכחות להבטחות שניתנו ומהר מאוד הדברים יגיעו לרשויות האכיפה. זו עבירה לא רק של העובד אלא גם ובעיקר של המעסיק".

באשר לעונשו של מעסיק שנחשף בניסיון שכזה להרוויח מהמציאות החדשה, אומר גמליאל כי "זה יכול להתחיל בקנסות גבוהים בהרבה מהרווח שהמעסיק חשב להרוויח ויכול להסתיים בכתבי אישום. כבר ראינו דברים כאלה מעולם".

סוג נוסף של ניסיון להרוויח מהמציאות באופן בעייתי הוא "בחזרה מהחל"ת. חלק מהמעסיקים רואים בתקופה הזו סוג של הזדמנות לריענון שורות ולהיפרד מעובדים אבל לא בצורה הנכונה. אנחנו מקבלים שאלות ממעסיקים, האם אני צריך להודיע בכלל לעובד שהחזרתי חלק מהעובדים וחלק "שכחתי בבית". אולי כך אני מייבש אותם והם יתפטרו או ימצאו עבודה אחרת ואחסוך את הליך השימוע. אז ממש לא. אי החזרת עובד מחל"ת כמוה כפיטורין. יש על כך תילי תילים של פיטורין ובית הדין רואה את הדברים בחומרה ופוסק פיצויים גבוהים מאוד לעובד".

"כדאי שהמעסיק ייקח בחשבון את היום שאחרי, וגם אם תביעות לוקחות זמן הוא ישלם הרבה על כל שקל, עד פי חמישה שישולמו לעובד כפיצוי. אנחנו צפויים לגל תביעות של פיטורין שלא כדין, אפליה אסורה ועוד. יש גם שאלה אם ניתן לתבוע את הנזקים שנגרמו בתקופה שבה בית הדין לא יכול היה לדון בתביעות נזיקיות. זה יעלה את סכומי הפיצוי שנפסקו לטובת העובד".

בתקופה זו ישנם גם מעסיקים שמנצלים את המציאות כדי לפתוח את החוזה עם העובד להורדה בתנאי העסקתו מתוך ידיעה שהעובד מעוניין מאוד לשמור על מקום עבודתו. על כך אומר עו"ד גמליאל כי אכן "בכל שלב אפשר לפתוח את החוזה מחדש ובמקרה של הרעת תנאים לעובד יש זכות להתפטר בדין מפוטר ובמצב המשקי היום אין לכך משמעויות והעובד יקבל את הפיצויים בכל מקרה, אבל בית הדין ירצה לוודא שהדברים נעשו בתום לב. כלומר אם פותחים חוזה של עובד אחד ולא של אחרים נרצה לוודא שהדבר נעשה בתום לב ולא מדובר בפעולה ממוקדת נגד עובד מסוים".

לזאת הוא מוסיף ומציין כי החלטה להפחית מתנאיו של עובד שמשתכר יותר משאר העובדים יכולה להיות סיבה טובה וקבילה בבית הדין, אך בית הדין ירצה לבחון זאת. לטעמו של גמליאל הגיוני וסביר שמעסיק מגיע לעובדיו ומבקש הפחתה כללי בשכר על מנת למנוע פיטורין של חלק מהעובדים, וכאשר מדובר במעסיק שנתן תנאים הוגנים לעובדיו מגלה שהעובדים מעוניינים לסייע למערכת.

"תופעה נוספת שמרימה ראשה בתקופת משברים היא נטייה להתעמרות, צעקות, דרישות שלא מהעניין ועוד. חשוב לזכור שתביעות התעמרות הן תביעות יקרות מאוד. עובד יכול לקבל פיצוי גם ללא הוכחת נזק וכאשר ישנו נזק נפשי ואחר הדבר יכול להגיע לסכומים גבוהים מאוד. כשאתם מתעמרים בעובד, מעבר לפגיעה בבן האדם שמולכם אתם גם פוגעים בעסק שלכם".