הקשר בין אבץ לקורונה - ד"ר אולגה רז

תוספת אבץ בחולי שפעת מקטינה את משך המחלה ב-30% אך מינוני יתר של אבץ עלולים להזיק.

ד"ר אולגה רז , כ"ו באייר תש"פ

ד"ר אולגה רז
ד"ר אולגה רז
צילום: דוברות אוניברסיטת אריאל

אבץ הוא מתוספי התזונה שמומלצים במינונים גדולים באינטרנט וברשתות החברתיות בתור משהו שיכול למנוע או להקל בהתמודדות עם וירוס הקורונה. לשם כך נבחן מה תפקידו בגוף באיזה מצבים הוא יכול לסייע והאם קיימים מקרים בהם הוא עלול להזיק.

האבץ משתתף ביותר מ-300 תהליכים בגוף, ביניהם בתפקוד התקין ובשמירה על המערכת החיסונית על כל שלוחותיה, למשל בתהליכי החלוקה והתפתחות התאים, בייצור ה- DNA, בהגלדת פצעים, בניצול מיטבי של פחמימות לאנרגיה, בתחושות טעם וריח ועוד (Shills, Human nutrition in health and disease).

הקשר בין האבץ למערכת החיסונית נחקר רבות ואין ספק שחוסר באבץ עלול להחליש את המערכת החיסונית. אחת העבודות שהתפרסמה ב-Archives of Biochemistry and Biophysics (2016) מצאה כי ירידה ברמת סטטוס האבץ קשורה להחלשה של המערכת החיסונית.

חשיבות האבץ לפעילות תקינה של המערכת החיסונית הפך ללא ספק לידע בסיסי. הסימנים המובהקים לחסר באבץ הם ירידה בחושי טעם וריח, ירידה בתפקוד המערכת החיסונית, דכדוך ודיכאון, נשירת שער משמעותית, שלשול, כתמים לבנים על הציפורניים, ועוד. בקבוצת הסיכון לחסר באבץ נמצאים מבוגרים, בעלי מחלות סוכרת, מחלות מערכת העיכול הכוללות קשיי ספיגה, מחלות כבד, אוכלוסיה שעברה ניתוחים בריאטריים, צמחונים וטבעונים, אלכוהוליסטים, נשים הרות ומיניקות.

במחקר מטה אנליזה (הסוקר מספר מחקרים) נמצא כי לתוספי אבץ בקרב חולי שפעת ישנה השפעה חיובית על משך המחלה, בכ-30% בממוצע (פורסם ב 2017 ב-Journal of the Royal Society of Medicine). הסתייגותי מהממצאים נובעת מכך שלא נבדק האם הנבדקים סבלו מחסר באבץ מלכתחילה. החולים קיבלו אבץ נוזלי ואחת המטרות הייתה להשוות תרכובות שונות של אבץ. בנוסף יש לתת את הדעת לכך, שמדובר בטיפול בשפעת רגילה ולא במחלות מערכת הנשימה קשות יותר ובודאי לא בקורונה.

הכמות היומית המומלצת של אבץ הינה 12 מ"ג לנשים, 15 מ"ג לגברים והכמות עולה בהריון והנקה. כמות המקסימלית שמומלץ לא לעבור אותה (Upper Limit) היא 40 מ"ג. אין חשש להגיע לרמה המקסימלית המותרת באמצעות תזונה בלבד, אלא בנטילת תוספי תזונה או תזונה מוגזמת ויומית של צדפות, שפחות נפוץ בישראל. כמויות גדולות מידי של אבץ יכולות להגיע אם כך מנטילת יתר של תוספי תזונה. חלבון מעודד את הספיגה של האבץ ואילו יש מזונות שעלולים לפגוע במידת מה על הספיגה של האבץ כגון הזרחן שבחלב ופיטאטים (phytates) שבדגנים ובקטניות.

חשוב לקבל אבץ על בסיס יומיומי היות והגוף שלנו אינו אוגר אבץ. מזונות המכילים אבץ: (מ"ג אבץ ב 100 גרם מהמזונות הבאים): בשר בקר: 5-6 (מומלצים הנתחים הרזים כמו סינטה, פילה, צ'ך, וויסברטן ועוד), קטניות לאחר בישול: 1 / שקדים, אגוזי ברזיל, בוטנים, חמאת בוטנים, אגוזי לוז, אגוזי מלך: 3-4 / חזה עוף: 2 (ביתר החלקים פחות) / גבינה צהובה: 3-4 / דגנים מלאים, כמו חיטה, קינואה, שיבולת שועל: כ-3 (מכילים פיטאטים, שפוגעים בספיגה) / בביצה אחת: כ-2 מ"ג. תכולת האבץ ביתר המזונות מעטה, אך אם אוכלים מכל קבוצות המזון ניתן להגיע לרמה הנדרשת.

בתוספי תזונה המינון המתאים למילוי חסרים הוא כ-15-20 מ"ג ביום, לתקופות מוגדרות. ישנן טבליות של 50 מ"ג, 25 מ"ג, אבץ נוזלי ולמציצה. יש לשים לב למינונים, רוב סוגי התכשירים נחשבים טובים, כמו פיקולינט, מונומטיונין, גלוקונט, ציטרט ואצטט. הספיגה יורדת עם לוקחים אבץ עם מינרלים נוספים כמו ברזל, סידן, ומגנזיום. מומלץ ליטול לא בצמוד לאכילה של דגנים וקטניות, המכילים פיטאטים שפוגעים בספיגה.

סימני עודף אבץ: בחילות והקאות נצפו במחקרים רבים, בהם נטלו הנבדקים כמויות גדולות מאוד של אבץ, מעל 1000 מ"ג. אצל חלק מהנבדקים תופעות אלו הופיעו גם במינונים נמוכים בהרבה, בסביבות 150 מ"ג. בנוסף עלולים להופיע כאבי בטן ושלשולים, שינויים בחוש הטעם והריח, טעם מתכתי בפה (במיוחד אחרי נטילת אבץ נוזלי), כאבים בחזה, סימנים דומים לשפעת, קשיי נשימה, סחרחורת, ועילפון.

למרות חשיבותו לתפקוד תקין של המערכת החיסונית, עודפי אבץ עלולים להחליש את המערכת החיסונית, ואף לגרום לאנמיה ולחסר בנחושת, כך עולה ממחקר שהתפרסם ב-2017 בכתב העת International Journal of Molecular Science ובמחקרים רבים אחרים. כתרופה להרעלת אבץ נעשה שימוש בשתיית חלב, בשל הזרחן הרב שהוא מכיל הפוגע בספיגת אבץ וכן נעשה שימוש בפחם פעיל.

בכל מקרה, לא מומלץ ליטול כמויות גדולות של אבץ, ובמקרים של תופעות לוואי, יש לפנות בדחיפות לעזרה רפואית. אם כך: תוספת אבץ יעילה בקרב אוכלוסיה שיש לה חסר ועודף אבץ הוא מסוכן. לפיכך יש להתייעץ עם דיאטנית לגבי תוספים נדרשים היות ויש להתאימם באופן אישי.

ד"ר אולגה רז היא ראש תחום תזונה קלינית הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל